פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רוב הסטארטאפים נכשלים - כך תשפרו את הסיכוי שלכם

      96% מכל הסטארטאפים שנפתחים בישראל - נסגרים. מה צריך לדעת וכיצד צריך לנהוג כדי להימנע מכך, ומתי מגיע הרגע בו אפשר כבר להתפטר מהעבודה? מדריך

      סטארט אפ (ShutterStock)
      סטארטאפ (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

      החלטתם להקים סטארטאפ? בהצלחה! אתם תזדקקו לה. הנתונים הסטטיסטיים מראים כי סיכויי הצלחה של סטארטאפ חדש הם כ-4% כלומר, 96 מכל 100 יוזמות חדשות יכשלו.

      סביר שגם אתם עשויים להצטרף לסטטיסטיקה הלא מעודדת הזו. ובכל זאת - יש מה לעשות בנידון. לצד המחקר שבדק את סיכויי הצלחה, ישנם מחקרים רבים אחרים שבדקו סיבות להצלחה וכישלון. הנה כמה ממצאים שעלו באותם המחקרים ועשויים לסייע לכל אלו המצויים בתחילת דרכם היזמית.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      נפלתם קורבן לעוקץ חברות השיווק? כך תתמודדו עם חברות האשראי
      נוחי דנקנר חצה את הגבול הדק שבין משקיע מתוחכם לעבריין בורסה
      עליבאבא תפתח 100 סופרמרקטים חכמים נוספים עד סוף השנה

      מה אתם בונים?

      אנו נוהגים לחשוב על חברות סטארטאפ בהקשר של המוצרים שלהן. למשל גוגל - מנוע חיפוש, ספוטיפיי ונטפליקס - אפליקציות סטרימינג, ועוד. אבל החברות הללו אינן רק מייצרות מוצר, אלא הן ישות כלכלית. כלומר, יחידה מנוהלת שמעסיקה עובדים, מרוויחה ומפסידה, כזו שצריכה לרכז משאבים, לעבד אותם, להפיק תוצרים ולמכור.

      חשוב להבדיל בין המיזם שאתם בונים לבין המוצר שנובע ממנו. מיזם טוב הוא פירמה בנויה ומנוהלת. כזו שיש בה תשתית עובדים מתאימה וגמישות שמאפשרת התמודדות עם תנאי שוק בלתי צפויים. המוצר הוא רק חלק (חשוב) מהמיזם - אך הוא לא המיזם.

      WAZE ווייז (רויטרס)
      זיהו הזדמנות. ווייז (צילום: רויטרס)

      האם ישנה הזדמנות?

      מיזמים טובים נבנים סביב הזדמנות: בעיה שעולה מן השטח או טכנולוגיה שמציעה אפשרויות חדשות - ועדיף שההזדמנות תגלם בתוכה את שני המרכיבים הללו. קחו לדוגמא את ווייז, שעם הקמתה הצליחה להתמודד עם בעיית הפקקים באמצעות שימוש בטכנולוגיה חדשנית שמאפשרת סנכרון מקוון בין המוני נהגים. דוגמא אחרת היא נטפליקס, שניצלה את טכנולוגיית הסטרימינג המתפתחת כדי להציע שירות מתחרה לטלוויזיה המסורתית והפכה ליצרן התוכן הגדול בעולם.

      הזדמנות יזמית טובה תענה על ארבעת הקריטריונים הבאים:

      1. הבעיה היא כזו שניתנת לפתרון.

      2. פתרון הבעיה יכול להניב תמורה השווה את ההשקעה.

      3. אתם יכולים להוביל את הפתרון.

      4. ההזדמנות מלהיבה אותכם עד כדי שתהיו מוכנים לעזוב הכל ולהשקיע בה את מיטב זמנך במשך השנים הקרובות.

      רק אם התשובה לכל השאלות הללו היא בכנות "כן!", אז נראה שההזדמנות שבידיכם ראויה ואפשר לצאת להרפתקה.

      מהו המודל העסקי?

      אחרי שהחלטנו מה עושים והבנו למה אנחנו עושים את זה, הגיע הזמן לרדת לפרטים. שלב חשוב בתהליך הוא החלטה לגבי המודל העסקי, העוסק בשלוש שאלות בסיסיות:

      1. מי הלקוח?

      2. מה הלקוח מקבל מן המיזם?

      3. איך ניתן לספק ללקוח את הערך המוסף שביקש כך שיישאר לנו רווח כלכלי?

      ביסוס המודל העסקי הוא שלב חשוב מאוד, שכן הוא מהווה את לב ליבו של המיזם. יחד עם זאת, ניתן למצוא דוגמאות יזמות שונות כמו ווייז או פייסבוק, בהם המודל העסקי אופיין והופעל רק זמן מה לאחר ההקמה. במקרים מסוימים אנחנו אפילו שומעים על סטארטאפים שנמכרים ב"אקזיט" עוד לפני שהיה ברור כיצד יהפכו לרווחיים (למשל וואטסאפ - שעדיין אינה רווחית). שימו לב שמקרים אלו הם בודדים, נדירים, ולא משקפים את הכלל. כמעט בכל מקרה אחר, מיזם ללא מודל עסקי או לפחות פוטנציאל לכזה, יתקשה מאוד לגייס כסף ממשקיעים, לשרוד לאורך זמן ולהצליח.

      מארק צוקרברג (GettyImages)
      בודדים מתחילים ללא מודל עסקי. מנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג (צילום: רויטרס)

      דברים שחשוב לדעת

      במרבית בתי הספר לא מלמדים אותנו איך להקים סטארטאפ. גם לא באוניברסיטה. על תרגול ביזמות אין בכלל על מה לדבר. על כן רובנו מגיעים אל השטח במקרה הטוב עם ידע מועט בנושא יזמות, או במקרה גרוע עם אשליות מנותקות מהמציאות.

      יש 4 סוגי ידע שכדאי לרכוש בטרם יוצאים להקים מיזם:

      1. ידע עסקי בסיסי כללי - כמו מימון, רגולציה ותמחור.

      2. ידע רלוונטי לגבי התעשייה אליה אנו נכנסים. למשל מי שרוצה לפתוח פיצרייה יבדוק מה צריך להיות היחס בין גודל המטבח לשטח השולחנות, עלות חומרי הגלם, אופציות לתפעול שירותי משלוחים, אמצעי תשלום מקובלים ועוד.

      3. ידע ביזמות - כיצד מקימים מיזם, גיוס משקיעים, אסטרטגיית קניין רוחני וכדומה.

      4. ידע טכנולוגי מעמיק בטכנולוגיה הרלוונטית.

      שימו לב כי הגיוני ולגיטימי שלא כל המעורבים במיזם יהיו בקיאים בכל ארבעת הנושאים הללו. לכן חשוב לבחור היטב את השותפים למיזם, וכמובן ללמוד כל העת ממקורות מידע מהימנים.

      שותפים ברמה גבוהה

      גם העסק הפשוט והקטן ביותר זקוק לצוות איכותי. על אחת כמה וכמה נכון הדבר כשמקימים מיזם חדשני. עלינו לבחור היטב את אנשי הצוות. כל אחד ואחת מחברי הצוות צריכים להיות ברמה מקצועית גבוהה בתחום אחריותם. כמו כן הם צריכים להשלים זה את זה בתחומי האחריות. והכי חשוב: לעבוד בסינרגיה בינם לבין עצמם.

      גיוס משקיעים

      לא כל מיזם צריך משקיעים, ודאי שלא בשלב הראשון. הדבר תלוי במהות המיזם ובמהות היזמים והכישורים שלהם. בתחום הרפואי למשל, כמעט ולא ניתן להתקדם ללא משקיעים, כיוון שהסכומים הנדרשים הם גבוהים מאוד. בתחומים אחרים, כאשר צוות היזמים הוא מוכשר ומצליח לפעול בתחילה מבלי להוציא כסף על שירותים חיצוניים, ניתן לשלב משקיעים בשלבים מאוחרים יותר. גיוס כזה יהיה בדרך כלל בתנאים יותר טובים ליזמים.

      לאחר הגיוס, יזם טוב ישמור על קשר הדוק עם המשקיעים. ניתן לקבל מהם עצות, וחשוב לא פחות להראות להם הצלחות של המיזם. ככל שהמיזם מצליח יותר, המשקיעים יהיו מעורבים יותר, וכמובן יהיה קל יותר לגייס השקעות נוספות.

      מתי לעזוב את העבודה?

      לשאלה זו יש שתי גישות. הגישה הראשונה - עזבו הכל. יש 24 שעות ביממה, נצלו את רובן עד שהמיזם יהיה מושלם. גישה שניה - לא עוזבים משכורת בטוחה עד לגיוס השקעה.

      שתי הגישות בעייתיות. הראשונה כיוון שלאחר חודשים של עבודה מהבית, הכסף צפוי להיגמר ואז אם לא תתקבל השקעה, היזם ימצא בבעיה, ועשוי גם להסכים להשקעה בתנאים לא טובים בשל הלחץ שנוצר. השנייה בעייתית כיוון שהיא משדרת מסר לא טוב. מדוע שמשקיע חיצוני יסכן את כספו במקום בו היזם עצמו לא סיכן את זמנו?

      מומלץ לנקוט בגישת ביניים - עזיבה מדורגת. התחילו בהקדשת הלילות וסופי השבוע בבניית הצוות ופיתוח המיזם. לאחר סימוני הצלחה ראשונים, מורידים את היקף המשרה ועובדים במשך שאר הזמן במיזם החדש. כאשר מקבלים תמיכה חזקה מהשוק, עוזבים את העבודה ונותנים הכל, עד להצלחה.

      הכותב הוא יזם סדרתי המתמחה באסטרטגיית חדשנות, מנהל תחום החדשנות בלהב פיתוח מנהלים, אונ' ת"א