(בווידאו: הכלכלן יניב חברון על ההשלכות של מכירת השליטה בבנק הפועלים)
בקבוצת אריסון ממשיכים להכחיש - אבל הכתובת רשומה על הקיר כבר חודשים רבים: שרי אריסון החליטה לצאת מעסקיה, או לפחות ממרבית עסקיה. חברת הבנייה והתשתיות הענקית שיכון ובינוי נמכרה כבר לאיש העסקים נתי סיידוף. היום (שלישי) הודיעה אריסון על התוכנית למכירת אחזקותיה בבנק הפועלים - אחזקתה העיקרית. בקבוצה לא מכחישים שגם חברת תעשיות מלח עומדת למכירה, וככל הנראה תימכר בקרוב. חברה נוספת, "מיה" העוסקת בטכנולוגיות מים, היא חברה פרטית קטנה יחסית, שספק אם ניתן יהיה למכור אותה בשלב זה, אבל היא שולית מאד מכלל רכושה העצום של המיליארדרית אריסון.
מטעמה של אריסון נמסר שהיא תמשיך להשקיע בעסקים, אולם בשוק ההון מטילים ספק בהצהרות: אריסון כשלה בעסקיה בשנים האחרונות. תחת שליטתה הסתבך בנק הפועלים בפרשה בינלאומית של חשד להלבנת הון, שטרם הסתיימה. לאריסון לא הייתה השפעה על התנהלות הבנק, והבוקר התייחס גם מנכ"ל הבנק, אריק פינטו, בביטול לתרומתה להתנהלותו: "היא היתיה מגיעה פעמיים בשנה להרמת כוסית".
חברת שיכון ובינוי מסובכת בפרשת שוחד בינלאומית בהיקף גדול, שעדיין נחקרת. אריסון עצמה נחקרה במשפטה בפרשה זו. פרשיות אלה המחישו את הקשיים בהתנהלותה העסקית של הקבוצה, והגבירו את הלחצים על אריסון להיפטר לפחות מעסקיה המרכזיים, ולהתמקד בפעילותה הפילנטרופית הענפה.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
השנה הקשה של שיכון ובינוי: מהמכירה ועד החקירה
איפה תמצאו את סל הקניות הזול ביותר לראש השנה? בדקנו
דוח: המטבעות הווירטואליים משמשים גורמי פשע וטרור
הלקוחות הטבעיים למניות של אריסון: הגופים המוסדיים
על פי תוכנית למכירת מניות הבנק, עשויה מכירת בנק הפועלים להימשך על פני 7 שנים, אולם התהליך יהיה כנראה מהיר יותר. במסגרת ההסכמות עם בנק ישראל, מאבדת אריסון מיידית את השליטה בפועל: 3 הדירקטורים מטעמה יפרשו באופן מיידי. הסיבה: הדירקטורים חשופים למידע על התנהלות הבנק ולפרטים עסקיים שאינם ידועים לכלל הציבור. דליפה של מידע פנים כזה עלול להשפיע על עיתוי מכירת המניות, או לפחות לעורר חשד לניצול מידע פנים. פרישת הדירקטורים נועדה למנוע אפשרות כזו. בנוסף, מיד עם התחלת המכירה של מניות הבנק, תאבד אריסון את ההיתר המיוחד שיש לה לשליטה בבנק.
מכירת מניות בנק הפועלים בבורסה צפויה לארוך למעלה משנה: בשנה הקרובה צפוי בבורסה הקטנה של תל אביב היצע עצום של מניות של מוסדות פיננסים, בשווי העשוי להגיע ליותר מ-15 מיליארד שקל. בין העומדים בתור: המדינה, המבקשת למכור 5% ממניות בנק לאומי; הנפקות ענק של השליטה בחברות הביטוח הפניקס וכלל; הנפקת כל המניות של חברת ישראכרט, חברה-בת של בנק הפועלים; ואם לא די בכך - הנפקת מניותיה של הבורסה עצמה, שהפכה לחברה מסחרית ומבקשת למכור עד סוף השנה לציבור מניות בהיקף של כ-200 מיליון שקל.
הלקוחות הטבעיים למניותיה של אריסון הם הגופים המוסדיים, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וחברות ביטוח, הסוחרים מדי שנה בניירות ערך בשווי של עשרות מיליארדי שקלים. אולם יכולתם של המוסדיים בישראל לרכוש מניות בנקים מוגבלת על פי חוק - ורובם הגיעו לתקרת אחזקותיהם.
בעלת השליטה האחרונה ב-3 הבנקים הגדולים בישראל
אריסון הייתה בעלת השליטה האחרונה ב-3 הבנקים הגדולים בישראל. הבנקים הולאמו בעקבות המשבר ב-1983, וחזרו והופרטו החל משנת 1996. לבנק לאומי מעולם לא נמצא בעל שליטה, והמדינה החליטה להיפטר ממניותיה באמצעות הבורסה, בתהליך שלא הסתיים עדיין. דיסקונט נמכר לקבוצת משקיעים בראשות מתיו ברונפמן, שוויתרה על השליטה ומכרה את אחזקותיה בבורסה.
ללא בעל שליטה מוגדר, צפוי שלטון המנהלים בבנקים להתחזק - ואלה אינן בהכרח חדשות טובות לבעלי המניות. שלטון המנהלים בבנק לאומי אפשר למנכ"לית הקודמת, גליה מאור, לשלוט בבנק ללא מצרים במשך 17 שנים. רק לאחר פרישתה התברר שמאור הייתה מנהלת כושלת, שכמעט הביאה לקריסת הבנק, כתוצאה מפרשת הלבנת הון רחבת היקף.
היעלמותם של בעלי השליטה ממערכת הבנקאות המרכזית תחייב את בנק ישראל לגלות ערנות רבה יותר לגבי התנהלות הבנקים. הבנק לא היסס בעבר להתערב באגרסיביות, כאשר התעוררו חשדות לשחיתות בבנק הפועלים. בבנקים שבהם יש בעלי שליטה אפשר לצפות בדרך כלל, שבעל השליטה יהיה הראשון לחוש באירועים חריגים - ואף ידווח על כך לפיקוח. מאידך, כאשר בעלי השליטה אינם ממלאים תפקידם כראוי, הם מהווים מטרה נוספת לטיפול הפיקוח על הבנקים. כמו למשל ניסיונה של אריסון להתנגד למאמצי בנק ישראל לטפל בפרשת השחיתות של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר.