אין טוב מיום כיפור כדי לעשות חשבון נפש עם עצמנו, ובעיקר לחשוב על כל השגיאות שעשינו כדי לנסות להבין איך לשפר דברים בעתיד. אז הנה כמה דברים שהאנשים שיושבים במשרדי הממשלה צריכים לחשוב עליהם במהלך החג.
נתחיל ממשרד החינוך. לפני כ-10 שנים הוצגה תוכנית אופק חדש, שנועדה להפוך את מקצוע ההוראה למבוקש יותר ולשפר את מעמדו של המורה. הכול כדי שבסופו של דבר התלמידים יקבלו חינוך טוב יותר. כדי להשיג זאת, הגדיל המשרד, לכאורה, את שכר המורים ואת העצמאות של המנהלים כדי לאפשר להם לבחור את המורים הטובים ביותר, ולנהל את בית הספר כך שהתלמידים יקבלו את החינוך הטוב ביותר.
והתוצאות? נתחיל מהסוף, כלומר מההישגים של התלמידים. במבחן הפיז"ה (PISA) האחרון שנערך ב-2015, נמצא שיש שיפור מסוים בהישגים של תלמידי ישראל ביחס לתוצאות שנרשמו ב-2005. אבל עדיין למעלה מרבע מהתלמידים מוגדרים כבעלי יכולת שליטה בשפה שהיא מתחת לרמה הבסיסית הנדרשת, והמצב גרוע יותר במתמטיקה ובמדעים.
רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
אין גבול לאטימות: דואר ישראל לא הסכים לתת משלוח לאלמנה
בלי כדור בדולח: מה חוזים לנו הכלכלנים בשנת תשע"ט
עובדים עליכם: כך יוצאות הרשתות במבצעים לחג - ומרוויחות
ההורים לא רוצים לגדל מורים
התוצאות האלו לא מפתיעות. כשבוחנים האם תוכנית אופק חדש באמת הצליחה לשפר את מעמד המורה, התשובה היא - כנראה שלא. בסקר לקראת פתיחת שנת הלימודים, ענו למעלה מ-50% מהמורים שהופנתה כלפיהם אלימות מילולית או פיזית; ולמעלה מ-80% טענו כי נתקלו בחוצפה ובסירוב למלא הוראות מצד תלמידים.
בנוסף, יותר מ-40% מההורים לא רוצים שילדיהם יגדלו להיות מורים, אולי בגלל שהשכר של רוב המורים עדיין נמוך. כי נכון שאופק חדש מאפשרת למורים לכאורה להגיע לשכר די גבוה, אבל זה לא קל. כדי להגיע לשכר הגבוה נדרשים 2 תנאים: יכולת לשרוד במערכת הרבה שנים, ושמירה על מערכת יחסים נפלאה עם המנהל - כי הוא זה שבעצם שולט בקידום. אז זה לא מפתיע שכרבע מהמורים המתחילים פורשים בתוך פחות מ-5 שנים. מהיכרות אישית, הרבה פעמים מדובר במורים היותר טובים.
אז הגיע הזמן להבין שמשהו באופק חדש, או במשרד החינוך באופן כללי, כנראה אינו עובד נכון. תקציב המשרד בשנה הבאה יהיה קרוב ל-60 מיליארד שקל, ובכל זאת כנראה שחלק גדול מהתלמידים לא יקבלו בבית הספר את מה שהם צריכים. 50% מהתלמידים בחטיבות העליונות לוקחים מורים פרטיים.
אבל אולי זה לא צריך להפתיע שמעמד המורים כל כך נמוך וההישגים כל כך דלים. מסתבר שרק כ-50% מתקציב המשרד מגיעים לשעות לימוד - כל השאר לעמותות, מוסדות תורניים ושאר דברים נפלאים שאולי תורמים כך או אחרת ליכולתם הרוחנית של תלמידי ישראל, אבל לא בהכרח עוזרים להם לדעת לקרוא, לחבר מספרים או להבין למה כוח המשיכה גורם להם ליפול כלפי מטה.
הגיע הזמן לבקש מאיתנו סליחה לפני המשבר הבא
נמשיך למשרד הביטחון, שצריך להתנצל בפני עם ישראל על כך שאחרי 70 שנים שהמדינה קיימת, עדיין לא ערך דיון רציני במטרות ובדרכים היעילות ביותר להשיג אותן ובפועל לא נקבעו דרישות הביטחון של מדינת ישראל. השנה הגענו לאבסורד חדש כאשר הממשלה התחייבה להגדיל את תקציב הביטחון ולהצמיד אותו ל-6% מהתוצר של מדינת ישראל.
טוב שאין סיכוי שהחלטה כזאת תעבור בכנסת במצבה הנוכחי, כי המשמעות שלה היא שבמדינה חושבים שכמות האיומים על מדינת ישראל גדלה באותו קצב כמו התוצר. או במילים אחרות: כנראה שהקברניטים חושבים שבחמאס מתעצמים בכל פעם שהלמ"ס מדווח שהתוצר בישראל גדל; ומצמצמים את מלאי הטילים אם לכלכלת ישראל הייתה שנה קשה.
ואסיים במשרד האוצר. מהרבה בחינות זה המשרד החשוב ביותר - כי הוא אמור גם לפקח וגם לתקצב את כל שאר המשרדים. אבל בקדנציה הנוכחית נראה שגם בארזים נפלה שלהבת. מאז שמדינת ישראל הגיעה לפשיטת רגל ב-1980, משרדי האוצר תמיד התגאו באופן שבו הם שומרים על הקופה הציבורית. לא עוד. יש לנו משרד שגאה בעובדה שהוא מגדיל את ההוצאות, גם אם זה אומר להגדיל את הגירעון.
יותר מכך, כשבאוצר גילו שיש הוצאות שלא יתנו להוציא תחת התקציב של המשרד, התחילו לרשום אותן מתחת לגופים חוץ ממשלתיים שבהם יש לאוצר שליטה. אז אולי ראשי המשרדים צריכים לחשוב על זה - ולבקש מאיתנו סליחה לפני שהמשבר הבא יגיע. שתהיה לכולנו חתימה טובה.
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר