זה לא חדש שארה"ב מנהלת מלחמת סחר עם סין: מאז חודש יולי השנה האמריקאים הטילו מכסים בשווי של כ-250 מיליארד דולר על סחורות מסין, בזמן שהסינים הטילו מכסים בשווי של למעלה מ-100 מיליארד דולר על סחורות אמריקאיות.
מכיוון שהאמריקאים התחילו, נשאלת השאלה מהן המטרות שלהם. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, טוען שיש לו 3 מטרות עיקריות: הראשונה, להקטין את גירעון הסחר בין ארה"ב לסין; השנייה, להגדיל את הייצור בארה"ב כדי לייצר עוד מקומות עבודה בארה"ב; והשלישית, למנוע מסין לגנוב טכנולוגיה וזכויות יוצרים של חברות אמריקאיות.
לגבי גירעון הסחר, טראמפ טוען שהגירעון בין ארה"ב לסין הוא כ-500 מיליארד דולר בשנה. הוא לא מדייק, אבל הגירעון אכן גדול: ב-2017 הייצוא הסיני לארה"ב היה גדול בכ-375 מיליארד דולר מהייצוא האמריקאי לסין. אבל האמת היא שלמרות שהגירעון הזה נראה מפחיד, חלק גדול ממנו הוא בכלל רווח נקי לאמריקה.
לדוגמא, רוב גירעון הסחר בין ארה"ב לסין הוא בתחום של מוצרי המחשוב והאלקטרוניקה. הוא נובע מכך שכיום לא מייצרים בארה"ב כמעט בכלל חלקי מחשוב ואלקטרוניקה. אבל זה לא אומר שאין בארה"ב חברות מחשוב ואלקטרוניקה: החברות הגדולות ביותר בתחום הן חברות אמריקאיות כמו אפל, גוגל, מיקרוסופט, H&P, DELL, וכן הלאה וכן הלאה.
מי צריך עוד מפעלים בארה"ב?
ניקח את אפל כדוגמא. אפל מייצרת את האייפונים שלה בסין, ואז האייפונים האלה נשלחים מסין לארה"ב. ממה שאפשר ללמוד, העלות של ייצור האייפון היא כ-8-10 דולר ליחידה, ולכן כל אייפון שנשלח מסין לארה"ב מגדיל את גירעון הסחר של ארה"ב בכ-8-10 דולר. בסך הכל, הציוד שאייפל מייבאת מסין לארה"ב מגיע, כנראה, לכמה מיליארדי דולרים בשנה. אבל כל אייפון נמכר בארה"ב ב-750 דולר לפחות. תורידו מזה 10 דולר שהלכו לסינים - נשארו 740 דולר שהם רווחים של חברה אמריקאית.
הרווחים האלו מממנים את העובדים בעמק הסיליקון, והם מזינים את שוק המניות האמריקאי שעליו מתבססות תוכניות החיסכון והפנסיה של רוב העובדים באמריקה. אם המכסים יאלצו את אפל להפסיק לייצר בסין ולעבור לייצר באמריקה - אז גירעון הסחר של ארה"ב עם סין יקטן. אבל הרווחים של אפל יקטנו פעמיים: פעם אחת בגלל שעלויות הייצור יגדלו, ופעם שנייה בגלל שהיא תאבד חלק מהמכירות שלה בסין.
אם המטרה של טראמפ היא להגדיל את התעסוקה בארה"ב, באמצעות העברה של מפעלים מחו"ל למעצמה הגדולה בעולם, אז גם לזה יש עלויות. האבטלה בארה"ב היא מתחת ל- 4% - רמה נמוכה בקנה מידה היסטורי. נכון ששיעור ההשתתפות בתעסוקה בארה"ב נמוך יחסית, כלומר יש יותר אנשים מאשר בעבר שאינם משתתפים בכלל בשוק העבודה. אבל ספק אם הבאה של עוד מפעלים לארה"ב תחזיר את האנשים האלו לשוק.
למעשה, כל המחקרים שבדקו את הנושא מצאו, שההשפעה של הגלובליזציה על התעסוקה בארה"ב היא נמוכה עד שולית. כך שהבאת עוד מפעלים לארה"ב תייצר 2 תוצאות עיקריות: אחת, לחץ להבאה של עוד עובדים זולים ממדינות שכנות (מקסיקו); ו/או עלייה בשכר של העובדים, שתבוא ביחד עם התייקרות של הסחורות. כך שבשורה התחתונה - התוספת בשכר לא תגדיל את יכולת הקנייה של העובדים.
טראמפ חושש מסין ככוח עולה?
אם המטרה היא למנוע מסין לגנוב זכויות יוצרים, אז יש דרכים יעילות יותר לעשות זאת מאשר מלחמת סחר כוללת. למעשה, הסינים כבר הודיעו שהם מוכנים להדק את הפיקוח על גניבת טכנולוגיות. נכון שהממשל האמריקאי לא חייב לסמוך על המילה של הסינים, אבל אם רוצים לפתור בעיה אחת, לא חייבים לעשות את זה על ידי יצירת בעיה אחרת.
כך שלא נראה שמלחמת סחר היא הדרך להשיג אף לא אחד מההישגים שבהם ארה"ב מעוניינת. אבל ייתכן שיש אפשרות נוספת: שטראמפ חושש מסין ככוח עולה, והוא מעוניין לפגוע בכלכלה הסינית כדי להחליש את הממשל ולהשיג הישגים מדיניים מול סין.
אם זה המצב, מלחמת הסחר רק תחריף, ואת התוצאות נרגיש כולנו: כצרכנים נשלם מחירים יותר גבוהים, וכצופי טלוויזיה, נצפה בדרמת ענק שבה הכלכלה תחליף את המלחמה כ"המשכה של הדיפלומטיה באמצעים אחרים".
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים