נס לא קרה לנו: כך משפיעים שינויי האקלים על ענף שמן הזית

הרבה לפני שחנוכה הפך לתחרות בין סופגניות יוקרה ולשבוע של כוננות ספיגה בעבור ההורים, הוא כבר היה חג שמן הזית. בחנוכה מסתיים מסיק הזיתים ומתחילה הפקת השמן; בחנוכה נמצא על פי המסורת כד שמן זית קטן שהספיק להדלקת מנורת בית המקדש במשך שמונה ימים שלמים; וניתן לראות בחג חנוכיות רבות שבהן בוערים גם כיום נרות שמן זית מרהיבים.

שמן הזית, אחד מהמאכלים המזוהים ביותר עם מדינות הים התיכון ואחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, יוצר באזורנו כבר לפני 8,000 שנה והיה חלק משמעותי מהתרבות המקומית לאורך דורות רבים. עם זאת, השפעות שינוי האקלים לא פוסחות על עץ הזית האיתן, שכמות ואיכות תוצריו נפגעת בישראל ובעולם.

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן


לקריאה נוספת:
רכבת ישראל מציגה: תרגילים חשבונאיים בדרך לשום מקום והפסד כבד
המס הנסתר שמעשיר את הקופות של חברות התעופה
סניף הקו אופ שנמכר במיליונים רגע לפני הקפאת ההליכים

קיץ 2017 היה חם באופן יוצא דופן, וחודש יולי של אותה שנה ייזכר כאחד מחודשי יולי החמים ביותר מאז תחילת המדידות, עם טמפרטורות של עד 2.5 מעלות מעל הממוצע בשעות היום. הקיץ החם הזה, שאותו חוו בישראל ובעולם כולו, נתן את אותותיו לא רק על האדם - אלא גם על עצי הזית. בישראל נרשמה ירידה של 17% בתוצרת שמן הזית, שהופק בחורף שבא אחרי אותו קיץ חם, ובעולם נרשמה באותה שנה ירידה ממוצעת של 20%, עם ירידות חדות במיוחד במדינות המזרח התיכון, אירופה וצפון אפריקה. לפי הערכות בענף, הירידות צפויות להימשך גם השנה.

לדברי ד"ר עדי נעלי, מנכ"ל ענף הזית במועצת הצמחים וסגן יו"ר ארגון שמן הזית העולמי (IOC), העובדה שהזיתים הם מין מקומי ותיק, שתורבת לראשונה באזורנו, תורמת מאוד להישרדותם בתנאי האקלים המשתנים. "לעץ הזית יש עמידות גדולה הרבה יותר משל רוב העצים האחרים, ויש לו יכולת הישרדות גם באירועי קיצון שבהם רבים מהעצים האחרים פשוט קורסים לחלוטין", הוא אומר. עם זאת, הפגיעה בעצי הזית בעקבות שינוי האקלים ניכרת גם היא. "הם בהחלט מגיבים למצב", אומר נעלי.

חלק מהבעיות שפוגעות בזיתים בעולם רלוונטיות פחות לאקלים הישראלי. בעיה אחת כזו היא גלי כפור - אירוע מזג אוויר קיצוני ששכיחותו עולה בעקבות שינוי האקלים. אירועי כפור במועד לא צפוי עלולים לפגוע בזיתים, בעיקר בפירות הצעירים, ואיכותו של שמן שמופק מזיתים שקפאו עלולה להיות ירודה. כפור קיצוני במיוחד עלול אף להרוג עץ זית שלם.

היבטים אחרים של שינוי האקלים פוגעים גם בזיתים הישראליים, ומשנים עקרונות בסיסיים בגדילתם של הזיתים שהיו נכונים מאז ומתמיד. "הזית הוא עץ סירוגי, כלומר - יש לו שנה אחת שהיא שנת יבול שופעת יותר ואחריה שנת יבול חלשה יותר", מסביר נעלי. "ברוב המקומות זה מתאזן בין העצים השונים במטע, אבל אירועי אקלים קיצוניים משנים את זה". לדבריו, ניתן כיום למצוא אזורים נרחבים שבהם רבים מהעצים נמצאים בשנה קשה בו-זמנית, מטעים שבהם ההבדל בין השנים קיצוני במיוחד, ומקרים של שנתיים חלשות רצופות.

שיטת גידול הזיתים העיקרית בישראל היא חקלאות בעל, כלומר הסתמכות על מי גשמים בלבד, ללא שימוש בהשקיה. גידולים אלה, שמתפרשים על פני לא פחות מ-250 אלף דונם בישראל, סובלים מאוד מהתרבותן של הבצורות. החורפים החמים גורמים בעולם, ובמידה פחותה גם בישראל, גם להתרבות של מחלות ומזיקים שהיו מוכרים פחות עד כה.

הזיתים נפגעים גם בעקבות התופעה ההפוכה - גשמים מסיביים במיוחד. אירועים כאלה גורמים ברחבי העולם להאצת התרבותו של אחד המזיקים העיקריים בענף הזיתים: זבוב הזית, מין של זבוב הפירות שחי גם בישראל. נקבות זבוב הזית מטילות את ביציהן בתוך הזיתים, והתולעים שבוקעות מהן אוכלות את הפרי מבפנים.

דרך אחרת שבה הגשמים עלולים לפגוע בזיתים היא הגעה בזמן לא אופייני. בשנים האחרונות התרחשו מקרים שבהם ירדו גשמים קיצוניים ואף ברד משמעותי בשלהי תקופת האביב, התקופה הרגישה שבה פרחי עץ הזית הופכים לפירות - מה שפגע בהיווצרות הפרי. בעיה זו מזיקה בעיקר למטעי הבעל, אך במידה פחותה גם למטעי השלחין - המטעים המושקים, שמתפרשים בישראל על פני 90 אלף דונם.

מגדלי הזיתים, מצדם, עושים כל שביכולתם על מנת לצמצם את הפגיעה בתוצרת - כשהדבר אפשרי. "חקלאי בעל מסתמכים על חסדי שמים, אין להם מקורות מים והם לא יכולים להשקות את המטע, אז אין להם דרכים רבות להתמודד עם השינויים האלה", אומר נעלי. "במטעי הזיתים המושקים, חלק מההתמודדות היא הגברת ההשקיה או שינוי של התדירות שלה. על נושא המחלות והמזיקים החדשים אנחנו מנסים ללמוד, ולהכניס כלים חדשים, על מנת להיערך למצב", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה