השבוע הבורסות בעולם נפלו באופן די משמעותי ופרשנים מיהרו ליחס את הנפילה ל"התהפכות" של עקום התשואות האמריקאי. אז עוד לפני שאני מסביר מה זה עקום התשואות, אני יכול להגיד שהבורסות לא נפלו בגלל שהעקום "התהפך". העקום התהפך בגלל שחלק גדול מהמשקיעים בארה"ב חוזים האטה בכלכלה ולכן הם ברחו משוק המניות לשוק אגרות החוב (אג"ח). על הדרך, הם הפילו את הבורסה.
עקום התשואות האמריקני הוא בעצם גרף שמורכב מהריבית על אג"ח של ממשלת ארצות הברית לטווחי זמן שונים. הוא מלמד כמה ריבית תקבלו על אג"ח שיפדו בטווח זמן קצר (נניח חצי שנה ושנה), בטווח זמן בינוני (נניח ארבע וחמש שנים) ועד לאג"ח שיפדו בטווח זמן רב יחסית, כמו עשר ושלושים שנים.
הצורה של עקום התשואות נקבעת על ידי מספר גורמים. גורם אחד הוא הציפיות של המשקיעים בשוק לגבי הריבית שתהיה בעתיד. אם, בממוצע, הסוחרים בשוק האג"ח חושבים שהריביות בעתיד יהיו גבוהות יותר מהיום, העקומה תעלה, והריבית על אג"ח לזמן ארוך תהיה גבוהה מהריבית על אג"ח לטווח קצר יותר. המצב יהיה הפוך כשיש ציפיות שהריבית בעתיד תרד. במקרה כזה הציפיות דוחפות את העקומה כלפי מטה, כי הריבית על אג"ח לטווח ארוך צפויה להיות נמוכה מהריבית על אג"ח לטווח קצר.
רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן
לקריאה נוספת:
הקשישה שינתה את צוואתה והורישה מיליונים לשכנה - במקום למשפחה
בנק ישראל הורה למזרחי טפחות להקים ועדה בנוגע להסדר בארה"ב
שי לחג: חברת ההייטק שתחלק לעובדים מתנות בשווי 1,000 שקלים לפסח
השבוע - מקרה נדיר
הגורם השני הוא גורם הזמן: בגדול, ככל שיש יותר זמן עד שהאג"ח יפדה, כך גדל הסיכון שבהשקעה בו. לכן ככל שיש יותר זמן עד הפדיון, הריבית בדרך כלל עולה. השילוב של גורם הציפיות ביחד עם גורם הזמן מביא לכך שבדרך כלל עקום התשואות עולה, כי כדי שהעקום ירד, צריך שהציפיות של השוק לירידת ריבית צריכות להיות יותר חזקות מההשפעה הטבעית של גורם הזמן.
מה שקרה השבוע זה מקרה די נדיר שבו העקום בכל זאת ירד. הסיבה המיידית לכך הייתה שנגיד הבנק המרכזי האמריקאי הכריז שהשוק לא צומח מהר כפי שהוא קיווה, ולכן הוא מתכוון להימנע מהעלאות ריבית בזמן הקרוב. חשוב לזכור שהמסר הזה הגיע אחרי שהריבית בארה"ב הייתה אפסית במשך שבע שנים, והתחילה לעלות רק לפני כשנתיים. כך שהמשקיעים בהחלט מאמינים שהריבית בארה"ב היא יחסית גבוהה, ושהיא יכולה לרדת ולהישאר נמוכה עוד זמן רב.
זה הוביל ליציאה של משקיעים משוק המניות, כי אם השוק לא הולך לצמוח כל כך מהר, מניות זה לא עסקה טובה. את הכסף הם שמו בשוק האג"ח, בעיקר בטווח הארוך, כי כשמצפים שהריבית בעתיד תרד, כדאי לקנות נכס שמבטיח ריבית כבר היום. ברגע שמשקיעים קנו את האג"ח לטווח ארוך, המחיר שלהן עלה והריבית עליהן ירדה, מה שהוביל להיפוך העקום. אבל הירידה במניות לא הגיעה בגלל היפוך העקום - היא הגיעה בגלל שהרבה משקיעים עברו משוק המניות לשוק האג"ח.
מה שקרה אז, זה שמשקיעים שעד עכשיו לא שמו לב שמשהו קורה, פתאום התעוררו וגילו שהעקומה התהפכה, ונכנסו ללחץ. כי מה שהם אמרו לעצמם זה שאם כל האחרים חושבים שעדיף לקנות אג"ח, אז כנראה שגם להם כדאי לצאת משוק המניות. התוצאה הייתה נפילה נוספת של שוק המניות. אבל האמת היא שלברוח משוק המניות בגלל שהעקום התהפך מתבסס על אותה כמות ידע כמו שיש למישהו שמגיע לעיר זרה, מחפש מסעדה לאכול בה, ורואה שתי מסעדות שנראות מאד דומה. במבט שני, הוא רואה שבאחת יש בן אדם אחד שיושב ואוכל והשנייה ריקה. כמו כולנו, הוא כנראה ייכנס למסעדה שכבר יש בה מישהו, כי הוא מניח שהמישהו הזה יודע יותר ממנו. אבל אם הוא היה ניגש לזה שיושב, היה מתברר לו שההוא פשוט הגיע קודם, ראה שאין אף אחד, ועשה אן-דן-דינו.
ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי