פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      התו שיגן על המשתלות ממינים פולשים - ויחסוך להן כסף

      בשנים האחרונות הולכת וגוברת התפשטותם של מינים פולשים מזיקים בישראל, שעלולים לגרום לנזקים לכלכה ולסביבה. תו ירוק למשתלות, שהשיק באחרונה המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים, מנסה לעקור את הבעיה מהשורש

      התו שיגן על המשתלות ממינים פולשים - ויחסוך להן כסף
      זווית

      בעבור רובנו, משתלה היא לא יותר מדוכן בצד הדרך שקונים בו פרחים לשבת או מקסימום עציץ עם רקפות. אבל בפועל, למשתלות יש תפקיד חשוב בעיצוב המרחב והנוף - מפני שהשתילים שהן מוכרות הופכים להיות הצמחייה שמקיפה אותנו. כך, למשתלות יש השפעה גדולה על הסביבה, ולאנשים שעובדים בהן יש ניסיון וידע סביבתי רב. בחירה לא נכונה של שתילים עשויה להפיץ בארץ מיני צמחים פולשים שאולי מסתתרים בהם גם מזיקים, כמו נמלת האש הקטנה ויתוש הטיגריס האסייני. שימוש בשתילים מקומיים, מאידך, יכולה לסייע בחיזוק הצמחייה המקומית המתאימה לארץ.

      לאחר חשיבה ותכנון מעמיקים וארוכים, הכריז באחרונה המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מכון התקנים על השקת "תו ירוק" למשתלות. זהו בעצם תו תקן וולונטרי (השימוש בו לא מחייב אלא מוגדר כרשות) שמוענק למשתלות שיפעלו להגנה על הסביבה בתחום שמירה עלת המגוון הביולוגי המקומי, הימנעות מהחדרת מינים פולשים ומזיקים, ופעולות סביבתיות נוספות כגון התייעלות וחיסכון במים ובאנרגיה, ומיחזור.

      "התו הירוק", שנכנס לתוקף החל מינואר 2019, יאפשר מעודד את הלמשתלות וכן למשרד להגנת הסביבה לנקוט בפעולותלפעול לאימוץ סטנדרטים סביבתיים יותר סביבתיות יותר. אך במקביל, הוא מקל על הצרכן שמעוניין לרכוש מוצר סביבתי ומקייםשאיננו פוגע בסביבה לרכוש אחד כזה, על ידי כך שהוא רוכש אותו במשתלה שאושרה בתקן מסודר התואם את הנעשה בעולם בתחום.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      בנק ישראל הורה למזרחי טפחות להקים ועדה בנוגע להסדר בארה"ב
      הקשישה שינתה את צוואתה והורישה מיליונים לשכנה - במקום למשפחה
      שי לחג: חברת ההייטק שתחלק לעובדים מתנות בשווי 1,000 שקלים לפסח

      למכור צמחים שצריכים פחות מים

      התו יינתן למשתלות שייערכו ויפעלו בשורה של נושאים: הימנעות ממכירה של מיני צמחים פולשים, מוצרים שבהם קיים חשש להימצאות מינים פולשים, דוגמת נמלת האש הקטנה (נמלה פולשת שמסתתרת פעמים רבות במשלוחים של עציצים שמקורם בחו"ל); חיסול שיטתי של מוקדי מזיקים שנמצאים בתוך המשתלה ושימוש בחומרי ההדברה המאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה ומכון התקנים.

      פעולות אחרות שנחוצות לקבלת התו כוללות ייבוש ומניעה של מים עומדים (להפחתת הסיכוי להתפתחות זחלי יתושים); התנהלות סביבתית נכונה וחסכונית במשאבים (חשמל ומים); עידוד קנייה של צמחייה חסכונית במים; מיחזור פסולת; טיפוח והפצה של זני צמחים מקומיים.

      תו התקן מהווה גיבוש מדיניות של המשרד להגנת הסביבה בנושא ההשפעה הסביבתית של המשתלות מזיקים שמופצים באמצעות צמחים נגועים, בגלל חוסר מודעות או בהיעדר טיפול נאות והדברה ראויה, מאיימים גם הם על המגוון הביולוגי המקומי. בישראל. כיום, משתלות רבות משמשות לא רק מוקדי ייצור ומכירה, אלא גם מרכזי ידע לציבור הרחב. לדברי ד"ר טלי אבנית-שגיא, שפעלה לקידום התו במסגרת עבודתה כעמיתת ממשק - תכנית יישום מדע בממשל במשרד להגנת הסביבה, "התו הוא בעצם מוצר מדף. בעליה של משתלה שרוצים תו ירוק יכולים לפנות למשרד להגנת הסביבה, שם מכינים להם תיק עבודה ספציפי לאותה משתלה. לאחר מכן הם צריכים להכין תוכנית עבודה המפרטת כיצד הם מתכננים לעמוד בדרישות התקן. משתלות המבקשות תו ירוק נבדקות על התקדמותן בתוכנית וכל שנה עליהן לחדש את התקן ולהראות עמידה בתנאים".

      לדברי אבנית-שגיא, "התקן וולנטרי, גם מפני שתחום המשתלות בארץ פרוץ יחסית וקשה היום לפקח על כולן. המטרה היא להתחיל בהחלת התו על המשתלות הגדולות יותר בארץ, שעובדות עם גופים גדולים, מוכרות למשתלות קטנות יותר ומייצאות גם לחו"ל. כיוון שגם בחו"ל קיימים תקנים ירוקים, יהיה להן קל יותר להתאים את עצמן לתקן הישראלי ולהניע את התהליך".

      עוד היא מוסיפה: "בתהליך כתיבתו של התקן היה חשוב לנו שהתקן ינוסח בצורה פתוחה ומאפשרת, כך שכמה שיותר משתלות יוכלו לגשת אליו, כך גם תיק העבודה מותאם לכל משתלה באופן ספציפי בהתאם לייעודה, גודלה וצריכת המשאבים שלה (אנרגיה ומים). בנוסף, חשוב לנו לראות שיש לנו את היכולת לבדוק ולפקח על התקן. המפרט של התקן נכתב לאחר דיונים רבים על מנת שהוא יהיה בר-בדיקה ואפשרי לביצוע על ידי המשתלות".

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      משתלה (צילום: shutterstock)

      אישור שהמוצר סביבתי

      בשנים האחרונות עולה מספרם ותפוצתם של מיני צמחים פולשים ומזיקים, שפוגעים בסביבה ומאיימים לשנות את המערכת האקולוגית המקומית. צמחים פולשים מהווים איום על מינים מקומיים ועלולים אף להביא להכחדתם. רבים מהם הגיעו ארצה כ"טרמפיסטים" במשלוחי זרעים או שתילים. כמו כן, מזיקים שמופצים באמצעות צמחים נגועים, בדרך כלל בגלל חוסר מודעות של בעלי המשתלה או בהיעדר טיפול נאות והדברה ראויה, מאיימים גם הם על המגוון הביולוגי המקומי. התו הירוק מצטרף לצעדים שמטרתם למנוע את היווצרות הבעיה - שהם קלים יותר ליישום מאשר ביעור המינים הפולשים לאחר שהתבססו ברחבי הארץ. יש לציין כי התו מצטרף ליוזמה של החברה להגנת הטבע מלפני מספר שנים - "משתלות שומרות טבע".

      "כחלק מתהליך כתיבתו של תו התקן בוצע שיתוף ציבור רחב, והבנו שאחד הדברים המשמעותיים ביותר ללקוחות המשתלות הוא הידיעה שהצמחים הנקנים לא מכילים בתוכם מינים פולשים של מזיקים וצמחים שיכולים להשתלט על גינות פרטיות וקשה למגר אותם", אומרת אבנית-שגיא, "קיומו של התו הירוק מאפשר ללקוחות לדעת מאין הצמח הגיע, האם הוא מקומי או לא, מהם יתרונותיו לסביבה וכמובן האם הוא נקי ממינים פולשים. לצד כל אלו, המשתלות המחזיקות בתו מייעלות את תהליכי העבודה שלהן וחוסכות במשאבים כמו אנרגיה מים, וכתוצאה מכך גם בכסף".

      לדברי תמר רביב, ראש האגף למגוון ביולוגי ושטחים פתוחים במשרד להגנת הסביבה, המודעות לנושא המינים הפולשים עולה בהדרגה, ואיתה הביקוש למוצרים בני קיימא. "אנחנו בטוחים שלקוחות רבים יעדיפו לרכוש מוצרים ממשתלה בטוחה ונקייה ממחלות ומזיקים, המוכרת על ידי מכון התקנים", היא אומרת. "המשרד להגנת הסביבה יפעל למתן עדיפות ברכש ציבורי למשתלות בעלות תו ירוק. זאת הזדמנות מצוינת להפחית השפעות סביבתיות ברכש ולהשפיע על משתלות לאמץ את התו".

      במקביל, התו הירוק נותן ליצרן או לנותן השירות יתרון שיווקי על פני מתחריו בתחום, ומהווה אישור אובייקטיבי לכך שהמוצר או השירות אכן "סביבתי". הוא מאפשר לצרכנים לזהות מוצר או שירות ידידותיים לסביבה ומעודד אותם להעדיף אותם על פני אחרים, כל זאת ללא השפעה על התכונות העיקריות של המוצר או השירות, בטיחותו ואיכותו. בנוסף, על פי המשרד להגנת הסביבה, משתלות עם תו ירוק ייהנו בעתיד מעדיפות ברכש ממשלתי - המשרד להגנת הסביבה יפעל למתן עדיפות ברכש ממשלתי למשתלות אשר יהיה להן תו ירוק, יתמוך בפרסומים לקהל הרחב ברחבי הרשת, באתר המשרד ובכנסים.

      הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה