פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לשר הבא מצפה עבודה: כך נחמוק מהתחזית הקודרת של בנק ישראל

      דוח בנק ישראל מצייר תמונה עגומה של הצמיחה הצפויה בישראל בשנים הקרובות. מה צריך שר האוצר הבא לעשות כדי שההמונים לא ייצאו להפגנות נגד יוקר המחייה כמו ב-2011?

      שר האוצר משה כחלון. מרץ 2016 (ראובן קסטרו)
      משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      זהותו של שר האוצר הבא אינה ידועה, אבל החדשות הטובות למי שייקח את התפקיד הן שהוא מתחיל ממקום די נמוך: לפי התחזית האחרונה של בנק ישראל, 2019 הולכת להסתיים עם צמיחה לנפש של בערך 1.2% ואינפלציה של 1.5%. כך שאם בבנק ישראל יודעים על מה הם מדברים, מה ששר האוצר כחלון מוריש לשר הבא (ולאזרחי המדינה) זה שנה של ירידה ברמת החיים.

      אבל אם השר הבא לא יתחיל לעשות משהו בקשר לעתיד, אז הדברים נראים אפילו יותר גרוע. לפי המודל של בנק ישראל, קצב הצמיחה הריאלי של המשק עומד לרדת בשנים הקרובות לאזור ה-2.7%, ובעתיד הרק קצת יותר רחוק לאזור ה-2.4%. בהינתן שקצב הגידול של האוכלוסיה בישראל הוא בערך 2%, זה אומר שאפילו בתנאים הטובים ביותר, רמת החיים בישראל הולכת לעלות לאט מאד. מכיוון שבעולם הנוכחי קל מאד להשוות את מה שקורה בארץ למה שקורה בחו"ל, אז כדאי ששר האוצר הבא ישים לב: גם אם המחירים יעלו מאד לאט, השעון כבר מתחיל לתקתק לקראת הפעם הבאה שהאנשים יצאו לרחובות להתלונן על זה שבארץ הרבה יותר קשה להם לחיות מאשר עבור החברים שלהם שבחו"ל.

      חלק גדול מהירידה הצפויה בתוצר וברמת החיים של כולנו נובעת מדמוגרפיה. החלק של האוכלוסיות הערבית והחרדית הולך וגדל, ובכל מה שנוגע לשוק העבודה, לשתי האוכלוסיות האלה יש שתי בעיות. אחת, שיעור ההשתתפות בשוק העבודה הוא נמוך יחסית, ושתיים, רמת ההשכלה שלהם נמוכה יחסית, מה שהופך אותם פחות יצרניים מהאוכלוסיה היהודית הלא חרדית.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      סרצ'לייט נגד גד זאבי: מתחדש המאבק על בזק
      מציאות חדשה: בזק בינלאומי הורידה מחירי האינטרנט
      ברקע הבחירות: Airbnb לא תסיר נכסים הממוקמים בהתנחלויות

      פעילי המחאה החברתית מפגינים בתל אביב (דרור עינב)
      יחזרו לרחובות? (צילום: דרור עינב)

      גידול בהשתתפות בשוק באוכלוסייה הערבית

      הדבר המטריד הוא שהתחזית של בנק ישראל מבוססת על ההנחה שבשתי האוכלוסיות האלה תהיה עלייה מסוימת גם בשיעור ההשתתפות וגם שיפור בהשכלה. כלומר, ההנחה היא שבשתי האוכלוסיות האלה, רמת ההשתתפות וההשכלה אמנם לא תגיע לזאת של האוכלוסיה היהודית הלא חרדית, אבל לפחות תהיה גבוהה בהרבה מהיום.

      בפועל, באוכלוסיה הערבית יש גידול מסוים גם בשיעור ההשתתפות וגם ברמת ההשכלה. בעיקר בולטת העלייה בהשכלה של נשים ערביות. כך שבתחום הזה יש עדיין הרבה מה לעשות, אבל לפחות השינוי הוא בכיוון החיובי. בכל מה שנוגע למגזר החרדי, לעומת זאת, בשנים האחרונות יש נסיגה. מאז אמצע שנות ה- 2000, הייתה מגמה של עליה בהשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה, הרבה בגלל הקיצוצים בקצבאות הילדים והפחתת הסיוע הממשלתי לישיבות ולאברכים, ביחד עם תוכניות לעידוד חרדים לרכוש השכלה.

      אבל אחרי שהממשלה האחרונה ביטלה את רוב הקיצוצים ואפילו הגדילה חלק מתקציבי הישיבות, המגמה התהפכה. מאז 2015, יש ירידה בשיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה. אם לא יקרה שינוי מהיר במגמה, אז התחזית של בנק ישראל, עד כמה שהיא לא נעימה כבר עכשיו, תראה לנו כמו חלום ורוד.

      כך שאחת מהמטרות העיקריות של שר האוצר הבא הן להבטיח שרמת ההשכלה של החרדים בתחומי האנגלית, המדעים והמתמטיקה תתחיל לעלות, שחלק יותר גדול מהחרדים יכנסו לשוק העבודה, ושמגמת ההשתלבות של הערבים (והערביות) בשוק העבודה לא תיפסק. כמובן, ייתכן שזה יהיה קצת קשה עם בצלאל סמוטריץ' בתור שר חינוך ומשה גפני יו"ר ועדת הכספים. אבל במקרה כזה, תמיד אפשר לסמוך על אלוהים.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי