דו"ח: זו השורה התחתונה של משבר האקלים

חברת הייעוץ המשפיעה מקינזי פירסמה לראשונה דו"ח שמציג את תפיסת החברה בנושא משבר האקלים והסיכונים הכלכליים שעתידים לעצב מחדש פעילויות פיננסיות כמו ביטוח ונדל"ן בעתיד הלא-רחוק.

הדו"ח של מקינזי מעריך את מידת הסיכון הפיזי הנובע ממשבר האקלים, בהעדר פעילות להסתגלות או מיתון; הוא מתבסס לכן על התרחיש המחמיר של הפאנל הבינלאומי לשינוי האקלים, לפיו קצב פליטות גזי החממה הנוכחי ימשיך "כרגיל".

על פי המומחים של מקינזי, לסיכון זה יש שבעה מאפיינים: הוא מתגבר (השפעותיו מתעצמות), מקומי (יש לו ביטויים שונים באתרים שונים בהתאם לתנאים בהם), בלתי-קבוע ומשתנה (ההתחממות תתמיד בטווח הקרוב אף אם תושג רמה של אפס פליטות), לא-לינארי (לאחר חציה של סף מסוים מערכות פיזיות, אקולוגיות ואנושיות עתידות לקרוס כליל), רב-מערכתי (בשל החיבור הגלובלי בין מערכות אנושיות השפעותיו יחצו גבולות), רגרסיבי (הוא משפיע לרעה יותר על כלכלות עניות) והמוכנות אליו מוגבלת (ההסתגלות אליו צריכה לעלות מדרגה כדי להביא להישגים של ממש).

ובמילים פשוטות יותר: משבר האקלים כבר כאן, הוא מתחזק והסיכונים שלו גדלים בטור הנדסי.

במקביל לעליית הטמפרטורה הממוצעת הגלובלית, מתרחשים שינויים מקומיים, עונתיים וספציפיים. עם שינויים אלו גדלים איומי האקלים ומתרחבת תחולתם. מבחינה חברתית-כלכלית, איומים אלו יתבטאו בחמישה תחומים: בריאות ועבודה (למשל, תעוקת חום תימנע מבני אדם לעבוד, בעיקר בחוץ, ותעמיד את חייהם בסכנה); ייצור מזון (בעיקר כשל נרחב בתפוקה חקלאית); נכסים פיזיים (כמו הרס מבנים); תשתיות פיזיות (פגיעה באספקת שירותים חיוניים כמו תחבורה); והון טבעי (תועלות שמופקות ממערכות אקולוגיות מתפקדות).

להשפעת משבר האקלים על הכלכלה יש פנים שונות: הוא יוצר סיכונים חד פעמיים, כמו אירועי מזג אוויר קיצוני או שריפות ענק, וסיכונים מתמשכים, כמו שינוי מחזור המים והמשקעים אוהיעלמות דגים מהים - שני אלו מתורגמים לנזקים פוטנציאליים של טריליוני דולרים ותחלואה או תמותה בקרב מאות מיליונים.

הדו"ח בוחן תשעה מקרי חקר המהווים דוגמאות לנושאים שאתם יתמודדו מדינות בחמשת תחומי ההשפעה של המשבר. כך, באגן הים התיכון שני הסקטורים העיקריים של פעילות כלכלית - חקלאות ותיירות - עתידים להיפגע; הבצורות הארוכות וגלי החום הקשים שצפויים, יפחיתו את היבול החקלאי ויקטינו את האטרקטיביות עבור תיירים. בפלורידה, עד 2050 עליית מפלס פני הים תפחית את ערך הנדל"ן ב-15-35 אחוז (80-30 מיליארד דולר) ואתו את ההכנסות ממיסים, שיקטינו את היכולת להשקיע בשיקום תשתיות או במאמצי הסתגלות אחרים.

לצד זה, יצמחו עלויות הביטוח וההוצאות של חברות הביטוח לכיסוי הנזקים, מה שיהפוך את מוצרי הביטוח העכשוויים אולי ללא רלוונטיים. בהודו, אובדן שעות עבודה והקטנת תפוקה בשל גלי חום ועומס לחות יפחיתו את התמ"ג בכ-4.5 אחוזים. הסיכוי לאירועי גשם קיצוני בדרום-מזרח סין, שם נכרות עפרות נדירות שהן חלק מתעשיית האלקטרוניקה, עומד כיום על 2.5 אחוזים בשנה ועולה ל-4 ו-6 אחוזים ב-2030 וב-2050 בהתאמה. מובן שאירוע כזה משבש את שרשרת אספקה הגלובלית ומייקר את מחירי סחורות.

"אמנם יש צעדי הסתגלות אותם ניתן לבצע ביתר קלות - כמו, למשל, תכנון מבנים כך שיהיו עמידים יותר," מסביר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה, "אך יש כאלו שקשה להשיגם, כמו הנדסה גנטית של זני חקלאות מותאמים, וישנם כאלו שלא ניתן לבצע, למשל לגרום לגוף האדם לעבוד כרגיל בחום של 45 מעלות. ההכרה במגבלות שמשבר האקלים משית עלינו היא נקודת מפתח".

כל אחת מבין 105 המדינות שנסקרו בדו"ח תתמודד עם לפחות איום אחד עד שנת 2030, אך מדינות בעלות תוצר מקומי גולמי נמוך הן, ככלל, רגישות יותר לסיכונים שמציב משבר האקלים. עד שנת 2050 הסיכון של מדינות הנמצאות ברבעון התחתון של התמ"ג עולה ב-5 עד 10 אחוזים בממוצע לעומת 1-0.3 אחוזים של המדינות ברבעון העליון. מדינות אלו מתאפיינות בעבודה מחוץ למבנים (רמת תיעוש נמוכה), תלות בהון טבעי (בעיקר לחקלאות) ובמוכנות נמוכה למשבר (בשל מחסור במשאבים פיננסיים). חשיפה זו עתידה רק לגדול מפני שהן תתקשינה לרכוש ביטוח כדי להגן על התשתיות שלהן או שדירוג האשראי שלהן ידרדר עוד יותר ויכולתן ללוות כסף בשוק העולמי תוגבל.

אף על פי שהדו"ח נשען על ידע קיים, מחבריו סבורים כי המגזר העסקי עדיין אינו מביא בחשבון את ההשפעות המתגלגלות של משבר האקלים ומבהירים כי המשבר "צריך להוות גורם עיקרי בקבלת החלטות. עבור תאגידים, הכוונה היא כי נושא האקלים צריך להילקח בחשבון, בין היתר, בעת הקצאת הון, פיתוח מוצרים ושירות ובניהול שרשרת האספקה". סקטור הביטוח הוא דוגמה לענף שחייב להשתנות במהירות כדי להתאים את עצמו לסיכון המתממש של משבר האקלים.

יש דוגמאות רבות לכך שגל השינוי אולי כבר מתחיל: במכתבו השנתי אל מנכ"לים עמיתים בינואר השנה, הקדיש לארי פינק, מנכ"ל חברת ההשקעות הענקית בלאקרוק המנהלת כ-7 טריליון דולר, את עיקר תשומת הלב אל השינוי המתרגש על המערכת הפיננסית בשל משבר האקלים ואל העמדתה של קיימות במרכז אסטרטגיית ההשקעות של החברה. כאשר גוף כלכלי משמעותי מרחיב את מדיניות האקלים הפרוגרסיבית שלו זהו צעד משמעותי גם ביחס למדינות רבות.

"הדו"ח של מקינזי אולי אינו מחדש הרבה ליודעי דבר," מוסיף שרון, "אך הוא מתכלל ממצאים של מחקרים וניתוחים רבים אודות ההשפעה השלילית של משבר האקלים על הכלכלה. הפנמת התובנה כי משבר האקלים כבר כאן וכי יש לסגֶל אליו גם את הפעילות הכלכלית מצד מובילי דרך כמו מקינזי ובלאקרוק עשויה להאיץ את אימוצן של פרקטיקות כלכליות חדשות. מצד שני, יש כאן איתות מאוד מסוכן. אנו מצפים ממדינות וממנגנוני הרגולציה שלהן לפעול כדי להקטין סיכונים עתידיים מתוך הבנה שהשוק החופשי לא תמיד יודע לספק תוצאות יעילות שתורמות לרווחת הכלל ותפקיד המוסדות הוא בין השאר לעשות סדר ולמנוע הפסדים שנובעים מכשלי שוק. לרוב, אם המדינה לא מתערבת, מנגנוני השוק נכנסים לפעולה באיחור וגורמי השוק הפרטי מתערבים לאחר שהסיכונים כבר מתגלמים כדי 'לתקן' את הפסדיהם".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות ידיעות למדע ולסביבה"