הסיוע הממשלתי לחברות אולי סביר - אבל עדיין מדאיג

ההחלטה על התשלום לחברות המחזירות עובדים מחל"ת אולי לא אופטימלית, אבל במסגרת הלחצים שעומדים מול משרד האוצר היא סבירה בהחלט. אז למה בכל זאת יש מקום לדאגה?

אביחי שניר
שאול מזרחי מפגין מול בית ראש הממשלה (שגיא בן נון)

(בווידאו: שאול מזרחי שובת רעב מול בית ראש הממשלה)

כשראיתי את המתווה של משרד האוצר לעידוד התעסוקה, נעשיתי מודאג. אבל לא בגלל המתווה עצמו. המתווה הוא אומנם הוא לא הטוב ביותר שאפשר היה להשיג - אבל בהינתן לוחות הזמנים, אני לא בטוח שאפשר היה להגיע למשהו יותר טוב. המטרה של משרד האוצר הייתה לשכנע מעסיקים להחזיר עובדים מהחל"ת. מנקודת המבט הזאת, אין טעם לשלם למעסיקים שהמשיכו להעסיק את העובדים שלהם במשך כל תקופת המשבר, או שהחזירו אותם כבר באפריל או במאי.

אם המטרה היא החזרת העובדים, אז הבעיה היחידה במתווה היא התשלום עבור כל עובד שחוזר לעבודה, כבר מהמועסק הראשון. כי ברור שכל חברה שחוזרת מהמשבר הייתה מחזירה חלק גדול מהעובדים גם בלי הבונוס שהיא מקבלת מהממשלה. לכן, התשלום מהמועסק הראשון הוא לא עידוד להחזרת עובדים, הוא בעיקר דרך לסדר את דו"ח הרווח של חברות גדולות. אבל מכיוון שלמשרד האוצר אין שום דרך לדעת כמה עובדים כל חברה התכוונה להחזיר בכל מקרה, המתווה שהתקבל הוא ברירת מחדל סבירה.

עוד בוואלה! NEWS

התפקיד הראשון של שר האוצר החדש: לבנות את המשרד

לכתבה המלאה

הבעיה "הקטנה" היא שהמתווה סביר רק תחת ההנחה שלא יהיו עוד השבתות של המשק בעתיד. הבעיות הגדולות יגיעו אם יתברר שההנחה הזאת קצת אופטימית מדי. לרוע המזל, מכיוון שאנחנו חיים בישראל, ההנחה הזאת מאוד אופטימית. כי בישראל יש לנו בעיות לא רק עם וירוסים. במלחמת יום-הכיפורים, היו לא מעט עסקים שנסגרו לחצי שנה כי בעל-הבית היה במילואים. דברים דומים קרו גם במלחמות אחרות. במלחמת המפרץ, חצי מהעסקים בחיפה ובאזור המרכז היו סגורים בשל החשש מטילים.

סגר נוסף - מכה למשק

אחרי שהמתווים של האוצר כבר הביאו אותנו ל- 75%, יהיה מאוד קשה לעלות מ- 75% ל- 90%

אם יתברר שהאוצר טועה וסגר נוסף יגיע, אנחנו נחטוף בפנים את כל הבעיות שהמתווה הזה יוצר. קודם כל, כשנותנים את רוב הפיצויים רק למי שהוציא את העובדים לחל"ת, אז בסיבוב הבא כל מעסיק שתהיה לו איזה שהיא ירידה בהכנסות מיד ישלח את העובדים לחופשה ללא תשלום.

שנית, משרד האוצר שידר שהוא לחיץ. בסיבוב הזה, בעלי העסקים הגדולים למדו שמה שהם צריכים לעשות כדי לסדר לעצמם את המאזן זה לשלוח את העצמאים להפגין. בסיבוב הבא, כולם יצאו להפגין החל מהדקה הראשונה. עצמאים, שכירים, אפילו עובדי מדינה. אם זה עובד, למה לא?

שלישית, ואולי הכי גרוע, החוב הציבורי יעלה בעקבות הסגר מ- 60% לאזור ה- 75%. זה לא אסון גדול. המדינה שמרה על חוב יחסית נמוך כדי שתהיה לה אפשרות להגדיל את החוב במצבי חרום. אבל אחרי שהמתווים של האוצר כבר הביאו אותנו ל- 75%, יהיה מאוד קשה לעלות מ- 75% ל- 90%. לכן כל הוצאה מיותרת עכשיו, אומרת שיהיה פחות כסף לתת למי שבאמת יצטרך אותו בסיבוב הבא.

יש דרך די פשוטה להתגבר על הבעיות האלה. כדי לצמצם את היכולת של גופים אינטרסנטיים לנסות ולהעביר כספים לטובתם, צריך לפרסם מראש תוכנית עבודה למקרה של השבתה נוספת. כשכולם יודעים שיש תוכנית עבודה מסודרת, יש הרבה פחות טעם להפעיל לחצים. אבל בינתיים, אני לא רואה שמישהו אפילו מתחיל לחשוב על תוכנית כזאת. כנראה שלפוליטיקאים יותר נוח להיות מופתעים כל פעם מחדש.

ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully