שוחחתי השבוע עם מישהו שיודע משהו על נתונים. הוא ממש זעם. "איך יכול שמשרד האוצר ובנק ישראל הוציאו הערכה שסגר של שבועיים יעלה 30 מיליארד שקל ואחר כך תיקנו את המספר ל-10 מיליארד שקל?" ניסיתי להרגיע אותו, ואמרתי שטעויות קורות. אז הוא ענה לי שזה לא טעות של 10 או אפילו 20 אחוזים, אלא טעות של 200 אחוזים.
מקבלי החלטות אמורים לקבל את ההחלטות על בסיס נתונים, הוא הזכיר לי. אבל כשעושים טעויות כאלו, הם לא מקבלים החלטות על סמך נתונים, אלא על סמך המצאות של הפקידים. "יש לי הרגשה", הוא אמר, "שמישהו רצה להשפיע על התוצאות, ולכן הוא המציא נתון שיתאים לו".
האמת, אני חושב שהוא טועה. אני לא חושב שהייתה פה כוונה להטעות את מקבלי ההחלטות. אני חושד שזה היה פשוט מקרה נוסף שבו הודיעו למישהו במשרד האוצר שהוא צריך לתת הערכה, המישהו הזה ביקש ממישהו יותר זוטר לעשות את ההערכה, המישהו היותר זוטר זרק מספר, ומאותו רגע, כולם הפסיקו לחשוב ונצמדו אל המספר הזה, ולא חשוב כמה הוא לא סביר.
אל תפספס
אנחנו באמת ב- OECD?
אבל אני מסכים עם החבר שלי בדבר אחד. כדאי מאוד שמישהו במשרד האוצר ובבנק ישראל יוציא הסבר מסודר על איך הטעות הזאת קרתה. כי יש בעיה אחת עם נתונים מומצאים. אחרי שתופסים אותך, מפסיקים להאמין לך. לצערנו, גם ככה מקבלי ההחלטות מתעלמים מנתונים ומקבלים בתקופה האחרונה לא מעט החלטות שהן בין רעות לגרועות ממש. אבל אם נגיע למצב שבו מקבלי ההחלטות יפסיקו להאמין לנתונים שהם מקבלים, אני חושב שאחזור בתשובה. אם שום דבר אחר לא עובד, אולי אלוהים יעזור.
לצערי, אני לא חושב שמישהו באוצר ובבנק ישראל אפילו חושב לפרסם התנצלות ו/או הסבר לגבי התהליך שגרם לכשל בתחזית. לדעתי, הם בכלל לא חושבים שהם צריכים, כי הפקידים שם מתחילים להתרגל לעובדה שהציבור מקבל כל הזמן נתונים מבושלים. מזכיר לכם שבזמן הדיון בוועדת הקורונה על האם לסגור את מכוני הכושר, עלתה הטענה שלא צריך לסגור כי שני שלישים מההדבקות בכלל קורות בבית. זה אולי נכון, אבל ממש לא מעניין. את ההדבקות בבית אי אפשר למנוע, ולכן מה שמעניין זה רק השליש שנותר; אם אנשים לא ידבקו בחוץ, אנשים גם לא ידבקו בבית. מזכיר גם שכל הזמן מדברים על כמה אנשים מונשמים בגלל הקורונה. אף אחד לא מזכיר את מספר המונשמים הכללי, או את מספר המונשמים שזקוקים לשיקום נשימתי, למרות ששני המספרים האחרונים הרבה יותר רלוונטיים בשביל לדעת עד כמה בתי החולים קרובים לקריסה.
לא מזמן, חגגנו עשור לקבלה של ישראל למועדון המדינות המפותחות, ה- OECD. כדי להתקבל למועדון הזה, מדינה צריכה להוכיח שהסטטיסטיקה שהיא מפיקה היא ברמה הגבוהה ביותר בעולם. אבל אחד מהנזקים הכי גרועים שהקורונה עושה לנו, הוא שהיא גורמת לציבור ולמקבלי ההחלטות לחשוד (אולי בצדק) שהסטטיסטיקה שאנחנו מקבלים היא לא ברמה של מדינה מפותחת, אלא ברמה של רפובליקת בננות, כשכל פקיד מחליט איזה נתון לדווח בהתאם למה שרוצים הממונים עליו. ואם הממשלה מקבלת החלטות לפי נתונים ברמה של רפובליקת בננות, אל תתפלאו אם גם ההחלטות הן ברמה שמתאימה לרפובליקת בננות.
ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן