הנה עוד סיבה קטנה לכך שאתם אשמים ביוקר המחייה

מאז 2011, עולה מדי פעם השאלה למה יוקר המחייה גבוה כל-כך. בכל פעם, יש סיבה אחרת שבגללה השאלה תופסת כותרות. פעם זה בגלל שהמילקי בגרמניה עולה רבע מהמחיר בארץ. פעם זה בגלל שחטיף פסק-זמן עולה בארץ פי שניים מאשר בארה"ב. בכל פעם שהשאלה עולה, מוצאים אשמים: פעם זה החברות החמדניות. פעם זאת הממשלה. פעם זה הצרכנים שמאפשרים להם.

בסוף השבוע שלח לי חבר ידיעה קטנה שהוא מצא בעיתון והוסיף למטה את השאלה הבאה: "איך זה חוקי?" הכתבה שהוא שלח לי עסקה במינוי של רובי גינל, מנכ"ל התאחדות התעשיינים, ליו"ר בפועל של מכון התקנים הישראלי. מה שמדהים זה שהכתבה הזאת זכתה לכל-כך מעט תשומת לב תקשורתית - אם כותרת כזאת עוברת בלי שהצרכנים בישראל ייצאו לרחובות, כנראה שמגיע לנו שהמחירים יישארו גבוהים לנצח.

הרי מכון התקנים קובע איזה מוצרים יכולים להיות משווקים בישראל ואיזה לא. זה אומר שבין היתר, מכון התקנים קובע איזה מוצרים ייובאו לישראל, ואיזה יישארו בחוץ. לכן, למנות את מנכ"ל התאחדות התעשיינים לתפקיד יו"ר מכון התקנים זה כמו לשים את החתול לשמור על השמנת.

זה לא בגלל שאני חושב שרובי גינל הוא אדם לא ראוי - יצא לי לפגוש אותו בחטף פעם או פעמיים באירועים שונים. התרשמתי ממנו מאוד כמי שמכיר את התחום שעליו הוא אמון, ופועל באופן הטוב ביותר שהוא יכול כדי להגן על האינטרסים של היצרנים הישראלים. אני מוריד בפניו את הכובע על זה.

אבל יו"ר מכון התקנים לא צריך להגן רק על האינטרסים של היצרנים הישראלים. הוא צריך להגן גם על האינטרסים של הצרכנים הישראלים. מכון התקנים יכול להגדיל מאוד את רמת התחרות בישראל אם הוא יפחית את הרגולציה שנדרשת ממוצרים מיובאים, או שהוא יגייס עוד עובדים ויאיץ את התהליכים עד שמוצר זוכה לאישור. אבל משום מה, אני חושד שלמנכ"ל התאחדות התעשיינים אין אינטרס לעשות את זה.

אני נעשה אפילו יותר חשדן כשאני קורא שכיו"ר מכון התקנים, רובי גינל הודיע שהוא ידאג שהמכון יקדיש תשומת לב מיוחדת לבטיחות הצרכנים. זה אולי נשמע טוב - כולנו רוצים מוצרים בטוחים. אבל דאגה לבטיחות הצרכנים יכולה גם להיות שם קוד לבדיקות ארוכות ולסרבול בירוקרטי שיעכבו את הכניסה של מוצרים חדשים לארץ.

אם רובי גינל אכן יעשה את זה, אי אפשר יהיה לכעוס עליו. מי שממנה את מנכ"ל התאחדות התעשיינים לתפקיד יו"ר מכון התקנים, שלא יתפלא אם הוא דואג לתעשיינים ולא לצרכנים. אבל אני כן כועס על מי שאמורים להגן על הצרכנים. כי אם התקשורת נרדמת בשמירה, ואם הצרכנים לא מתלוננים, שום דבר לא ישתנה. אז אל תבואו בתלונות כשיתברר שהתחרות בארץ לא קיימת, ושהבירוקרטיה שמסבכת את הייבוא היא בלתי אפשרית. אם אנחנו כצרכנים שותקים ומשאירים את המפתחות לייבוא בידיים של היצרנים, אנחנו יכולים לבוא בתלונות רק לעצמנו.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי