לנשנש למען הסביבה: היזמית שיצרה חטיף ידידותי

אין ספק שמשבר הקורונה הביא עמו שינויים רבים באורח החיים שלנו. אחד מהם הוא ההתחדשות שמתרחשת בתעשיית המזון, במסגרתה מסעדות רבות התחילו למכור מזון במשלוחים ובאיסוף עצמי. בימים אלה, כשאנחנו מעבירים את רוב הזמן בבית, רבים מאיתנו מחפשים אוכל זמין ומהיר ואם אפשר, גם בריא. היזמת האמריקאית ג'וליה קולינס הבינה את הצורך הזה העלתה אותו מדרגה, והחליטה לייצר מזון שבריא לא רק לאדם - אלא גם לסביבה, עם דגש על צמצום הפגיעה באקלים.

לשם כך קולינס הקימה שתי חברות: MoonShot ו- Planet FWD, שמטרתן המוצהרת היא עידוד ייצור מזון אורגני שמתבסס על חקלאות בת-קיימא ושנגיש לכל אחד, כאשר MoonShot מייצרת ומספקת מזון מוכן ו-Planet FWD מחברת בין חקלאים לבין חברות שמעוניינות לייצר מזון בר-קיימא.

קולינס, בוגרת האוניברסיטאות היוקרתיות הארוורד וסטנפורד, היא האישה השחורה הראשונה שהקימה חברת "חד-קרן": חברת סטארט-אפ פרטית ששוויה מוערך ביותר ממיליארד דולר. החברה, Zume Pizza, עסקה בייצור ואספקת פיצות על ידי מערכות אוטומטיות, וגייסה הון התחלתי של 6 מיליון דולר עם הקמתה בשנת 2016. עם עזיבתה של קולינס את החברה בשנת 2019 שווי החברה הוערך ב-2.5 מיליארד דולר.

לדברי קולינס, סיפורה תפס תפנית כשהיא הבינה שהיא עומדת להפוך לאמא. בשלב זה, היא החליטה לעזוב את Zume Pizza (שמאז עזיבתה הפסיקה לייצר פיצות, התמקדה רק במשלוחים ופיטרה מחצית מעובדיה) ו"לנסות להפוך את העולם למקום טוב יותר עבור בנה", כדבריה, זאת באמצעות הקמת חברה שתייצר מזון שיהיה נגיש לכל דורש מבחינת מחיר, שיופץ בכל רחבי ארצות הברית - ובעיקר, שפגיעתו בסביבה ובאקלים תהיה מינימלית ככל האפשר.

"מבחינתי השאלה הייתה תמיד: כיצד נוכל לבצע רפורמה במערכות המזון שלנו כך שהן יעבדו טוב יותר עבור האנשים, ובמקביל יהיו טובות יותר עבור כדור הארץ", היא אמרה בריאיון ל- TechCrunch.

במרץ 2020 החברה השיקה את החטיף הראשון של MoonShot: חטיף קרקר טבעוני ואורגני (ואפילו כשר), שמגיע בשלושה טעמים (עגבניה ובזיליקום, שום ורוזמרין וטבעי מלוח) וכמובן, מוגדר על ידי החברה כידידותי לאקלים (climate friendly). על פי החברה, שמצהירה כי היא נמצאת בקשר ישיר מול החקלאים המגדלים את חומרי הגלם שלה, כל תהליך הייצור של החטיף, משלב גידול החיטה בשדות שעובדו מחדש ושוקמו למטרה זו, ועד לבחירת שמן החמניות שבו נעשה שימוש בהכנתו, מתבצע באופן ידידותי לסביבה. למעשה, החברה מצהירה כל רכיביו של החטיף הם ממקורות חקלאיים מתחדשים.

חקלאות מתחדשת, או תומכת סביבה, היא כזו שפועלת לשקם מערכות אקולוגיות בסביבה החקלאית באמצעות תמיכה במגוון ביולוגי גדול יותר מאשר קיים בחקלאות הקונבנציונאלית ולמעשה מנסה להחזיר למערכת הטבעית חלק ממה שנלקח ממנה. החקלאים שעוסקים בחקלאות מתחדשת מטפחים גידולים מגוונים כדי לאזן את מחזורי היבול בשדה (למשל גידול קטניות בסבבים בין הגידולים האחרים, משום שהן מעשירות את הקרקע בחנקן).

אחד ההיבטים של החקלאות המתחדשת הוא צמצום ההשפעות השליליות של עיבוד האדמה על טיב הקרקע. לשם כך, מיושמות שיטות של אי-פליחה (חריש הקרקע) או צמצום עומק הפליחה, דישון בקומפוסט, גידול צמחיית כיסוי לצד הגידולים החקלאיים, צמצום שימוש בחומרי הדברה לטובת הדברה משולבת ועוד. כך, תכולת הפחמן בקרקע עולה והיקף היבול ממנה יכול גם הוא לעלות.

מחירה של חבילת חטיפים נקבע כך שהיא תהיה יחסית בת-השגה, והוא עומד על 5 דולר. מעבר לכך, החוות והחברות שהחברה עובדת איתן מתחייבות לעמוד בסטנדרטים גבוהים בכל הנוגע לבריאות העובדים ולרווחת בעלי החיים שהן מגדלות.

"זו זכות לחיות בתקופה הזו, שבה עדיין יש חלון הזדמנויות לטיפול במשבר האקלים", אמרה קולינס כשהציגה את המוצר החדש של חברתה. "בזמן הזה אנחנו יכולים לבצע צעדים שיאפשרו לאנשים לחיות בכדור הארץ. עם זאת, חלון ההזדמנויות הולך ונסגר".

עם זאת, חשוב לציין כי החקלאות האורגנית איננה חפה מבעיות: התוצרת ליחידת שטח בחלק גדול מהגידולים נמוכה מאשר בחקלאות הקונבנציונלית, מה שידרוש אובדן שטחים טבעיים גדול יותר אם נרצה להאכיל את העולם במזון אורגני. החקלאות האורגנית גם משתמשת בחומרי הדברה ותכשירים רבים המאושרים לשימוש בה ואיננה "נקיה מחומרי הדברה" וגם הדישון האורגני עלול לזלוג לסביבה ולזהם מקורות מים לא פחות מדישון כימי ולעיתים אף יותר.

דווקא שינוי תזונתי לצריכת מזון בעל השפעה סביבתית נמוכה, כגון צמצום צריכת בשר ובקר במיוחד וצריכת יותר מזון צמחי צפוי לתרום יותר לסביבה מאשר מעבר מחקלאות קונבנציונאלית לאורגנית.

קולינס מספרת שכבר בתחילת הדרך של MoonShot היא הבינה שלא קיים ידע זמין רב על החוות והחברות בתחום המזון האורגני והבר-הקיימא. כך, במקביל להחלטתה על ייצור מזון ידידותי לסביבה, היא מצאה את עצמה מפתחת גם תוכנה שכוללת מידע על חוות, על ספקים ועל כל מי שעוסק בחקלאות אורגנית ומקיימת. כיום, התוכנה מחברת בין העוסקים בתחום לבין חברות מסחריות, וכך מקלה על החברות לעבור לייצור מזון מקיים יותר.

"כשמדברים על פתרונות לבעיות סביבתיות עוסקים רבות בהפחתת צריכה וייצור - אבל כולנו צריכים לאכול", אומרת קולינס. "לכן צריך שגם אופן האכילה שלנו יאפשר לנו לתרום לפתרון".

האם מוצרים כמו החטיף החדש שפיתחה קולינס הם אכן הפתרון הטוב ביותר לנזקים הסביבתיים שנגרמים בעקבות צריכת המזון שלנו? לדברי ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול אתגרי בריאות וסביבה, פרי עונתי מתוצרת מקומית עדיף תמיד על פני חטיף, גם אם החטיף אורגני או טבעוני. "הבעיה העיקרית במוצר החדש היא התהליכים שמתרחשים אחרי הייצור, כמו השינוע והאריזה", היא אומרת. "חטיף שלא פוגע כלל בסביבה לא יוכל להישלח במטוס, למשל. למעשה, לא קיים חטיף, או כל מזון מעובד, שלא פוגע בסביבה בשום צורה".

מובן שהטענה שהמוצר לא פוגע בסביבה טעונת הוכחה. "על אף אריזה של אף מוצר לא מופיע מדד ה-LCA שלו (ניתוח מחזור חיים - הערכת ההשפעות הסביבתיות שנגרמות בעקבות כל שלבי מחזור החיים של מוצר מחומרי הגלם ועד שהופך לפסולת, נ.כ.כ). המדד הזה כולל גם את כל מה שקורה למוצר אחרי שהוא יוצא מהמפעל, את הדרך שהוא עושה אל החנות ואל בית הצרכן, ואת האופן שבו האריזה נזרקת בסופו של דבר - ובישראל, למשל, רבות מהאריזות לא ממוחזרות", מסבירה אולנובסקי, שמדגישה שבמקום לפתח מוצרים חדשים מוטב לשים דגש על צמצום הצריכה שלנו ועל מיצוי המשאבים הקיימים עד תומם - למשל על ידי קניית מוצרים מתוצרת מקומית ושימוש בהם לפני שיתקלקלו. "אם כבר קנית מוצר - תשתמש בו ותמצה אותו עד הסוף", היא מסכמת.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"