להניק בלי להזיק: האם חלב אם מלאכותי הוא פתרון סביבתי?

חברות ביו-טכנולוגיה מנסות ליצר חלב אם המיוצר במעבדה, שיהיה דומה ככל הניתן לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק מבחינה בריאותית וסביבתית?

  • הנקה
  • חלב אם
נטע נסים, זווית
בווידאו: חלב אם מלאכותי ידידותי לסביבה? (זווית)

מומחי בריאות ממליצים להניק תינוקות בששת החודשים הראשונים לחייהם, אך לא כל האימהות מיישמות זאת. למעשה, מרבית הנשים מתחילות להניק ולא ממשיכות בכך. הסיבות לכך רבות ושונות: לא לכל הנשים מתאים להניק, לא לכולן יש את היכולת או את התמיכה הדרושה להן להנקה, וחלקן מתקשות לייצר מספיק חלב או לגרום לתינוק לינוק. לתוך הקושי הזה, נכנסות חברות וסטארט-אפים שונים, שמנסים בשנים האחרונות לייצר חלב אם מלאכותי שיהיה כמה שיותר דומה בהרכבו לדבר האמיתי. אך האם מדובר בפתרון טוב מספיק, מבחינה בריאותית וסביבתית?

"בסקר שערך משרד הבריאות בין השנים 2012-2009 ובדק הרגלי הזנה של פעוטות במגזר היהודי ובמגזר הערבי בארץ נמצא כי כ-90 אחוז מהנשים שהשתתפו בסקר התכוונו להניק את ילדיהן אך בפועל כאשר נבדק שיעור ההנקה כחודש עד חצי שנה לאחר הלידה, נמצא פער גדול מאוד ושיעורי ההנקה צנחו לכ-55 אחוז בממוצע", אומרת עינת טלמון, יועצת הנקה וממחברות הספר "המדריך הישראלי להנקה". "כאשר שאלו את הנשים מה קרה, הן הזכירו שלוש סיבות מרכזיות הראשונה היא החשש 'שאין לי מספיק חלב', השנייה היא רצון שאדם נוסף יחלוק איתן במשימת האכלה והשלישית היא הצורך לחזור לעבודה".

"בחודשים הראשונים לחייו, שבהם התינוק תלוי לחלוטין בחלב, אין תחליף אמיתי לחלב אם. זאת משום שלחלב אם השפעות חיוביות על התפתחות ובריאות שיכולים להיות קצרי טווח ולהשפיע בינקות, אך חלק מההשפעות הינן ארוכות טווח ונמשכות לתוך תקופת הילדות ואף הבגרות", אומרת ד"ר נורית ארגוב-ארגמן מהמחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, ויזמית מאחורי חברת ביו-מילק הישראלית, שמפתחת טכנולוגיה לייצור חלב בקר מתורבת במעבדה וטכנולוגיה לייצור חלב אם מתורבת. "יחד עם זאת, חשוב לומר כי הפורמולות המהוות תחליף לחלב אם אפשרו למשפחות ולנשים בפרט עצמאות לאחר הלידה, ובנוסף הן מאפשרות לאימהות שאינן יכולות או רוצות להניק או למשפחות ללא אם להזין תינוקות בשלבי החיים הראשונים שלהם".

עוד בוואלה!

את היציאה מהקורונה אפשר לנצל להגנת הסביבה

לכתבה המלאה

הכנסת תוספים לתחליפים הקיימים

מובן שבשוק קיימות הרבה תרכובת מזון לתינוקות (תמ"ל, או פורמולות), אך אף אחת מהן לא מתקרבת בהרכבה לחלב אם אמיתי. מומחים טוענים כי מעבר להזנת התינוק, חלב אם מסייע בבניית מערכת החיסון של תינוקות ומוריד את הסיכון לזיהומים, שלשולים ואלרגיות. בנוסף, חלב אם עשוי לסייע להתפתחות מוקדמת של המוח. התחליפים שנמכרים כיום בחנויות מספקים את חומרי המזון הבסיסיים להם תינוקות זקוקים, כמו סוכרים ופחמימות, אך חלב אם אנושי הוא תערובת מורכבת בהרבה.

"התרכובות המצויות בשוק נותנות מענה לצרכים התזונתיים של התינוק, אבל הן לא יכולות לספק את הצרכים החיסוניים שלו. הן בעצם מזון, אבל לא יותר מזה. רובן מבוססות על חלב פרה, שפחות מותאם למערכת העיכול של התינוקות", אומרת טלמון. "לכן, במקומות רבים בעולם, וגם בישראל, פועל בנק חלב אם, שמיועד בשלב ראשון להזנת פגים ותינוקות חולים שאימם לא יכולה לספק להם חלב. מחקרים הצביעו על חשיבות חלב האם לבריאות התינוק ובייחוד עבור פגים, שהזנתם בחלב אם יכולה להפחית באופן מובהק את הסיכון לפתח דלקת מעי נמקית, אחד הסיבוכים המרכזיים המאיים על חיי הפגים בפגיה".

ביו מילק בריבוע

"כיום אנו מבינים כי היכולת שלנו לחקות את חלב האם באופן טכנולוגי בתנאי מעבדה היא מוגבלת מאוד. רב הנסתר על הגלוי בחלב אם", אומרת ארגוב-ארגמן מביו-מילק, "אנחנו לא מבינים עדיין מה תפקידם ומשמעותם של כל האלמנטים שנמצאים בחלב אם אמיתי לבריאות התינוק ואנחנו אפילו לא מכירים את כולם. הרכבו של החלב משתנה מאישה לאישה, עם הזמן החולף מהלידה ואף במהלך היממה, ומותאם לתינוקה באופן מוחלט".

כאמור, בשנים האחרונות כמה סטארט-אפים מנסים להנדס פורמולה שתהווה תחליף טוב ודומה יותר לחלב-אם לעומת התחליפים הקיימים בשוק: חלקם מתמקדים בשחזור של תרכובות חשובות הנמצאות בחלב אם על מנת לשלבן עם הפורמולות הקיימות, אחרים מנסים לגדל חלב אם במעבדה על ידי חילוץ תאים מבלוטת החלב, האיבר המייצר חלב בגוף האישה, והרבייתם במעבדה.

כבר לפני כעשור מדענים עשו פריצת דרך בתחום כאשר הבינו כיצד להפריד מחלב אדם מבנים מורכבים של סוכרים המכונים אוליגוסכרידים, המהווים את הרכיב השלישי בשכיחותו בחלב אם אנושי מבין הרכיבים המוצקים. חשיבותם של סוכרים אלו היא בעידוד צמיחה והתפתחות של חיידקי מעיים בריאים המורידים גם הם את הסיכון לזיהומים במעיים בקרב תינוקות. אומנם סוכרים אלו נמצאים גם בחלב פרה, אך הם הרבה פחות נפוצים ושונים בהרכבם. לכן, על מנת ליצור את הגרסה האנושית, יצרני הפורמולות צריכים לשנות גנטית חיידקים כך שיוכלו לייצר סוכרים אנושיים אלה, וזהו תהליך מסובך.

Conagen, חברת ביוטכנולוגיה ממסצ'וסטס, טוענת כי מצאה דרך יעילה יותר. החברה משתמשת בשיטות ביוטכנולוגיות על מנת לייצר חלב שדומה לחלב אם אנושי באמצעות שימוש באנזימים (חלבון המזרז תגובות כימיות ביצורים חיים).

החברה פיתחה תהליך תסיסה לייצור לקטופרין הדומה לחלבון אנושי, חלבון השייך למערכת החיסון שתורם לעיכול בריא אצל תינוקות. לקטופרין המיוצר מחלב פרה התווסף לפורמולות המצויות בשוק בשנים האחרונות כמרכיב מיוחד אך בחברה טוענים כי החלבון שלה קרוב הרבה יותר ללקטופרין בחלב אם אנושי.

עוד בוואלה!

מחזור מים גם חסכוני וגם יעיל - כדאי לעשות זאת?

לכתבה המלאה

חלב אם מחוץ לאם

"הטכנולוגיה לייצור חלב-אם מתורבת דומה לייצור חלב מתורבת של יונקים אחרים, אך דורשת תהליך רגולטורי ארוך ומקיף"

הסטארט-אפ האמריקאי Biomilq פיתח דרך לחלץ תאים מבלוטת החלב, האיבר המייצר חלב בגוף האישה, ולהרבות את התאים במעבדה, במצע הכולל חומרי הזנה ומינרלים. כאשר תאים אלה גדלים, הם אמורים לייצר חלב שיעבור בדיקה קפדנית על מנת לוודא שהוא בטוח ודומה לחלב אם אמיתי. החברה דיווחה כי היא מקווה שהמוצר ישווק לציבור עד 2025.

חברה זו אינה היחידה בתחומה. אחת המתחרות שלה היא כאמור החברה הישראלית הנקראת בשם דומה מאוד "ביו-מילק" (Bio Milk), שהוקמה ב-2018 על בסיס מחקר ארוך שבוצע על ידי ארגוב־ארגמן ופרופ' מגי לוי, מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית. ביו-מילק הישראלית מחזיקה כיום בפטנטים לייצור חלב מתורבת מבעלי חיים בתנאי מעבדה, ופיתחה טכנולוגיה לבידוד התאים שמייצרים חלב בעטין הפרה. גם כאן, לאחר בידוד התאים הם מועברים למכלי גידול.

"הדרך הטובה ביותר להנגיש חלב אם היא באמצעות ייצור של חלב אם מחוץ לאם", אומרת ארגוב-ארגמן. "בביו-מילק אנחנו משתמשים באותה רקמה שיודעת לייצר חלב באופן סדיר ומנסים לגדל את התאים הללו במעבדה כך שהם ממשיכים להתפתח ולייצר חלב כמו אם המניקה תינוק".

הייחודיות בפטנט של החברה היא קוקטייל חומרים המסייעים לתאים במכלי הגידול להתמיין מחדש ולהתרבות. ביו מילק מיישמת טכנולוגיה זו גם על חלב אם מתורבת.

"המוצר שלנו מיוצר ללא צורך בתוספים ממקורות צמחיים, זאת בניגוד לחברות אחרות המייצרות רכיבים ספציפיים של חלב, כמו חלבון קזאין, שעל מנת לשלבו במוצרי חלב יש צורך להוסיף תוספים ממקורות שונים, כגון שמן צמחי, סוכרים ממקור צמחי, סינתטי וכו'", מוסיף תומר אייזן, מנכ"ל ביו-מילק. "המוצר שלנו משתמש בתהליכים הביולוגיים של ייצור החלב, ללא צורך בתוספות ממקורות שונים אשר השפעותיהן הבריאותיות יכולות להיות שליליות".

"הטכנולוגיה לייצור חלב-אם מתורבת דומה לייצור חלב מתורבת של יונקים אחרים, אך דורשת תהליך רגולטורי ארוך ומקיף. כרגע אנחנו נמצאים בשלבים של הגשת הפרוטוקולים לשם אישור ועדת הלסינקי וביצוע מחקר מקיף בנושא", מוסיף אייזן, שאומר גם שהחברה עוסקת בפיתוח תוספים של האוליגוסכרידים (HMO), תחום שעליו אחראית בחברה פרופ' לוי. "בתחום הזה אנחנו מנסים להוות אלטרנטיבה יעילה וזמינה יותר עבור אוליגוסכרידים לפורמולות של תינוקות וגם להגדיל את הרפרטואר של המגוון של האוליגוסכרידים המוכנסים לפורמולות".

"אנחנו עתידים להפוך לחברה ציבורית בימים הקרובים, אחרי שביצענו סיבוב גיוס ראשוני של 12 מיליון שקל אשר יקדם אותנו בפיתוח הטכנולוגיות", מתייחס אייזן לתכניות לעתיד של ביו- מילק. "ברבעון השלישי של 2021 נוציא את הדגימה הראשונה של חלב מתורבת מפרה לחברה אובייקטיבית חיצונית שתחקור את החלב ותבדוק האם הוא מכיל את כל המרכיבים שנמצאים גם בחלב פרה אמיתי. לגבי חלב-אם מתורבת, אנחנו בתוך התהליך ואנחנו גם מכוונים להפיק את החלב ב-2022".

תפקיד בריאותי חשוב להנקה (צילום: ShutterStock)

טוב יותר לסביבה?

כרגע אין לנו יכולת להעריך מבחינה סביבתית את ההשפעות של המוצרים המתפתחים הללו לעומת אלו הקיימים בשוק כיוון שמדובר בטכנולוגיות חדשות"

המאמצים של ביו-מילק וחברות אחרות אמורים לספק להורים אפשרויות רבות יותר עבור התינוקות שלהם, וגם עשויים להיות יותר טובים לסביבה מאשר פורמולות המבוססות על חלב פרה, זאת משום שגידול פרות במשק המזון מן-החי בכלל, ובייצור מוצרי חלב בפרט, הוא גורם משמעותי במאזן פליטת גזי החממה של הסקטור החקלאי (2,028 מגה-טון של פחמן דו-חמצני בשנה בעולם) ואשר מתדלקים ומאיצים את קצב שינוי האקלים. אולם נדמה שמוקדם עדיין לקבוע האם באמת מדובר בפתרון אידאלי לתינוקות ולסביבה.

"כרגע אין לנו יכולת להעריך מבחינה סביבתית את ההשפעות של המוצרים המתפתחים הללו לעומת אלו הקיימים בשוק כיוון שמדובר בטכנולוגיות חדשות", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה מחברת SP Interface, "כמו כן, יש לי חששות בנוגע לכדאיות של הטכנולוגיות הללו. בדרך כלל פיתוחים כאלו אינם זולים לייצור ולרוב יש קורלציה בין עלות הייצור והמוצר להשלכות הסביבתיות שלו, החל מהציוד המושקע בתהליך, אנרגיה, מים ועוד. השאלה היא אם באמת המוצר יהיה מאוד דומה לחלב אם אנושי ובעל יתרונות בולטים עבור תינוקות. שאלה נוספת שעלתה היא האם חלב אם המיוצר במעבדה מתאים לייבוש והרטבה מחדש כמו הפורמולות הקיימות? וכיצד המוצר יימכר לציבור".

"לדעתי, לפני שמחפשים פתרונות טכנולוגיים להנקה, עם כל היופי והתחכום שבהם, כדאי קודם להשקיע בתמיכה מקצועית משמעותית בנשים מניקות", אומרת טלמון, "ניתן לסייע לאימהות שרוצות להניק ולא יכולות לעשות זאת על ידי הכשרות מתאימות לצוותים רפואיים, תגבור תקני יועצות הנקה בבתי יולדות, תמיכה במסגרת הקהילה, שינוי נהלים ותקנות לגבי שאיבות במקום העבודה או הארכת תקופת חופשת הלידה בישראל".

"חשוב לציין כי ההחלטה אם להניק או לא היא קודם כל החלטה אישית של האם. קיים הרבה מאוד מידע מטעה בנושא וזה פוגע בזכות של כל אחת לקבל החלטה מודעת האם לבחור להניק מבלי להתבסס על שמועות", מוסיפה אולנובסקי, "היריון ולידה זו תקופה מטורפת וצריך לתת לנשים את האפשרות הלגיטימית לא להניק. לכן, ייצור של פורמולה טובה, בריאה ובטוחה יותר יכול לחזק את הבחירה החופשית של האם".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully