בלי כימיקלים: לנקות את הבית ולשמור על הבריאות

חג הפסח כבר כאן - וכולם יודעים מה זה אומר: תריסים, פאנלים, מגירות מטבח - כולם צריכים להיות מצוחצחים כדי לעבור את מסדרי הניקיון שמתבצעים ברחבי ישראל. בעוד יש מי שאוהבים את תחושת הניקיון החזקה והצורבת, ומוכן לטבול בתכשירים כימיים עד לגובה המרפק, בשנים האחרונות גברה דווקא המודעות לניקוי באמצעים מזיקים פחות לבריאות ולסביבה, בעיקר בשל העובדה שחומרי ניקוי עשויים להכיל חומרים רבים שעלולים להזיק לבריאות האדם (וגם לסביבה).

בשנים האחרונות, האהבה לניקיון התפשטה גם אל המרחבים הווירטואליים, שם נוצר זן חדש של משפיעני רשת, "אושיות ניקיון" אם תרצו, המציגות טיפים וכללים לניקיון מנצח. בין הכוכבים החדשים האלו יש גם לא מעט שמתמקדים בניקיון בשיטות המיטיבות יותר עם האדם והסביבה. האם הטרנד החדש והגדל הזה יכול לתרום לשיפור באיכות הסביבה והבריאות האישית שלנו?

הנזק מחשיפת יתר לחומרים מסוכנים, המצויים בחומרי הניקוי שנפוצים כמעט בכל משק בית, עלול במקרים קיצוניים להוביל לסכנה בריאותית של ממש. הנזקים מגוונים ויכולים לנוע בין הרעלה בדרגות חומרה משתנות, פגיעות בעיניים, פגיעות בעור לרבות כוויות או פריחות, תגובות אלרגיות בחומרה משתנה, קשיים נשימתיים ועוד.

על פי מחקרים אמריקאים, רבים מהמשתמשים לא מודעים לכך ששילובים לא מבוקרים של חומרים שונים עשויים להיות מסוכנים במיוחד, כמו שילוב בין חומרי ניקוי המכילים חומרי הלבנה או כאלו שמכילים חומרי הלבנה לבין אלו שמכילים אמוניה, או שימוש בחומרי ניקוי המכילים חומרי ריח טבעיים העלולים לשחרר פורמאלדהיד רעיל בנוכחות גז אוזון ממקור חיצוני (זיהום אוויר) או תוך-ביתי.

"לרוב, הישראלים לא קוראים את הוראות השימוש על המוצרים והם מערבבים חומרים שאסור לערבב, אפילו חומרים טבעיים כמו חומץ, או מיץ לימון, יחד עם חומרים כימיים - ואי אפשר לדעת מה התגובה הכימית תהיה", אומרת ד"ר חגית אולנובסקי, יועצת לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "מעבר לכך, יש המון חומרים שצריך למהול עם מים, כמו אקונומיקה, ולרוב זה לא נעשה".

עם הזמן, המודעות הגוברת לסכנות הטמונות בחומרי ניקוי מסוימים הובילה צרכנים רבים להירתע מחומר אלקלי, חומצה הידרוכלורית או סודה קאוסטית, חומרים שמצויים בין השאר בתכשירי ניקוי קר לתנורים, במוצרים לניקוי אסלות, בתרסיסים לניקוי שטיחים וריפוד ובטבליות להסרת אבנית.

יש כאלו שבוחרים להקטין את כמויות חומרי הניקוי שבהם הם עושים שימוש, לרכוש חומרים המשווקים כ"ידידותיים לסביבה", או להתמגן באמצעות כפפות גומי או מסכות פנים בשעת הניקיון. עבור אחרים, הפתרון כלל צעדים דרמטיים יותר, כמו מעבר לשימוש בחומרים כמו מלח, חומץ, לימון, שמן זית - לא רק כדי להכין רוטב לסלט, אלא גם לניקיון הבית.

כאמור, הטרנד החדש אומץ במהרה גם על ידי משפיענים ברשת. כיום אפשר למצוא קטגוריה שלמה של אושיות יוטיוב המכונות clean-fluencers, שמקדישות את כל כולן לפעולת הניקיון, המירוק והצחצוח. ערוצים מוכרים ופופולריים בתחום זוכים למספרים עצומים של עוקבים, הנעים בין מאות אלפים ועד מיליונים.

אחת מהכוכבות המוכרות ביותר בתחום היא מליסה מייקר הקנדית, שמקפידה להעלות תוכן העוסק רובו ככולו סביב ניקיון באמצעות חומרים טבעיים שאינם רעילים, כמו למשל חומץ. מייקר מנהלת עמוד יוטיוב מצליח וכן אתר אינטרנט ובו פינה פופולרית במיוחד המכונה "וידויי ניקיון של סלבריטאים" - שם היא מראיינת ידוענים מהשורה הראשונה בנוגע להרגלי הניקיון שלהם. מייקר אף כתבה ספר וירטואלי שנמכר באתר הרשמי שלה והיא ממשיכה לפרסם מתכונים לחומרי ניקוי שניתן להכין בקלות, באמצעות חומרים שמצויים כמעט בכל משק בית, כמו סודה לשתייה, מיץ לימון או חומץ, ותוך פגיעה קטנה מאד בבריאות ובסביבה, אם בכלל.

גם בישראל ניתן לראות כיום את הניצנים הראשונים למגמת הניקיון האלטרנטיבי. כך, למשל, המשפיענית סימה ביטון (שפית, מנחה ובעלת חברת קייטרינג שמתפעלת גם עמודי אינסטגרם ופייסבוק פופולריים במיוחד), העלתה בתקופה האחרונה לא מעט סרטוני הדגמה על פעולות ניקיון באמצעות חומרים שרקחה באופן טבעי, כמו למשל באמצעות שימוש בחומץ ביתי ומים חמימים לניקוי עמוק ומניעת עובש במכונת הכביסה. הקטעים זכו לפופולריות עצומה והגיעו למאות תגובות ושיתופים.

התופעה נוכחת מאוד בישראל גם בקבוצות פייסבוק רבות משתתפים כמו מכורי כביסה וניקיון, חולי ניקיון - הקבוצה הרשמית, או רעיונות וטיפים לניקוי הבית, שבהן עשרות אלפי עוקבים ישראלים שמייעצים זה לזה בנושאי ניקיון, מזהירים מפני שילוב חומרים מסוכנים ואף משתפים טיפים לניקוי טבעי שמיטיב יותר גם לסביבה וגם למערכת הנשימה.

לשימוש מוגזם בחומרי ניקוי יש לא רק השלכות בריאותיות, אלא גם סביבתיות. על פי מחקרים שונים, חומרים לניקוי הבית, חומרי צביעה ומוצרי בישום שונים הפכו בשנים האחרונות לאחד המקורות המרכזיים לזיהום אוויר תוך מבני בעולם. תרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), המצויות בחלק מחומרי הניקוי הן חלק מקבוצת חומרים אורגניים המכילים אטומי פחמן ומאופיינים בלחץ אדים גבוה, מה שגורם להם לרתוח ולהתנדף באוויר כבר בטמפרטורת החדר. תרכובות אורגניות נדיפות ידועות גם כמזהמות קרקע כאשר החומרים שמתנדפים מהקרקע המזוהמת (בדרך כלל כתוצאה מזיהום תעשייתי, או על ידי דלקים) מצטברים במרתפים, חניונים וקומות קרקע.

"בעבר היה תו ירוק שהוענק למוצרים על ידי מכון התקנים והמשרד להגנת הסביבה, אך כיום זה לא מתרחש", מוסיפה אולנובסקי. "באופן כללי, ניתן להניח ששימוש בכמויות מדודות ומדויקות של חומרים יחסוך כסף לנו כצרכנים - וגם יועיל סביבתית. אם נשתמש בכמות סבון כלים בגודל של גרגר אפונה למשל, לרוב זו כל הכמות שצריך, נוכל לקנות, למשל, 10 מכלי סבון כלים בשנה, ולא 12 - וכך נוכל להפחית את הצריכה ולתרום לסביבה".

בצל קדחת הניקיונות של פסח, יש מי שייראה בהפחתת השימוש בחומרי ניקוי קונבנציונליים לא פחות מגזרה מרה. מה בכל זאת ניתן לעשות כדי לחוש את תחושת הניקיון האהובה, מבלי לגרום לנזקים סביבתיים ובריאותיים חמורים? "מסקרים שנעשו בישראל עלה שיש לישראלים נטייה להגזים עם הכמות של חומרי הניקוי, משום שהם אוהבים את הריח", אומרת אולונובסקי ומציעה פתרונות חלופיים: "ניתן לפרוס לימון או תפוז שיפיצו ריחות טובים בבית, או לשתול עציץ נענע, רוזמרין או לוונדר, שיעשו עבודה טובה מבחינת הפצת הריח יותר מכל חומר ניקוי בשוק".

הכתבה הוכנה על ידי זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.