לא מדובר בחיי אדם, למרבה המזל, אבל במונחים פיננסים, מה שאירע ביום שישי, כאשר ישראל נכנסה אל השקט היחסי של סוף השבוע, הזכיר מאוד את שאירע יממה קודם לכן, עת קיבל ראש הממשלה פתקונים ובהם דיווח על הפיגוע בתל אביב, בעודו יושב בבית הכנסת ברומא.
אם להמשיך ולהידרש לטרמינולוגיה של אסונות - מאסונות טבע ועד לכאלה שהם מעשה ידי אדם, הניסיון המיידי היה להבין מה בדיוק אירע ב"סיליקון ואלי בנק" - ומיד לאחריו לברר האם יש ישראלים בין הנפגעים.
התשובה לשתי השאלות עדיין אינה ברורה, אם כי הפרטים הולכים ונאספים. מה שאירע הוא שהנהלת הבנק לא העריכה נכון את משך המשבר בשוק ההון, שמשפיע בעיקר על לקוחותיה, חברות הטכנולוגיה - לא כל שכן נערכה אליו.
בגדול (וההסבר הזה הוא מעט פשטני ומתעלם מניואנסים, אבל מספק מעט רקע למי שאינם מצויים בפרטים) מערכת בנקאית בנויה על היחס שבין הון עצמי להתחייבויות. אין כמעט (ואולי אין בכלל) בנק שיכול לעמוד איתן אם באותו הרגע הנתון מגיעים כל לקוחותיו כדי לפדות את כספם במזומן - וזה בדיוק מה שקרה לבנק בעמק הסיליקון.
החולשה בשוק ההון הביאה לקשיי גיוס בין חברות ההייטק, בעיקר בקרב חברות ההזנק - הסטרט-אפ, שלרובן אין עדיין מודל הכנסות יציב, בוודאי שלא רווחי, ולכן הן תלויות ביכולתן לגייס השקעות. החברות האלה, שצינור החמצן שלהן הלך וצר בשנה האחרונה, הגיעו למצב שבו הן מנצלות את כל קווי האשראי הבנקאי שלהן.
ההערכה השגויה של הבנק הייתה שהאינפלציה תעצר, הבנק המרכזי יפסיק להעלות את הרבית, שוקי ההון ינשמו לרווחה וייאפשרו לחברות הטכנלוגיה להינות ממעט חמצן. כשה לא קרה, ניסה הבנק למכור נכסים במהירות כדי להכניס לקופה כסף לקיום התחייבויותיו השוטפות.
הבעיה היא לא רק שהמהלך לא עלה יפה, אלא שהוא שידר מצוקה - והמצוקה הזאת הפכה לפאניקה בקרב רבות מהחברות שרצו לבנק כדי למשוך ממנו את כספן. אל הרגע הזה עוד נחזור, אבל קודם כל ננסה להבין, כדרך שבה אנו נוהגים באסונות (גם אם מדובר על אסון פיננסי) האם היו ישראלים בין הנפעים?
התשובה לשאלה הזאת היא כן, אבל לא ברור כמה. בהתחלה אמרו עשרות, אחר כך אמרו מאות, ככל הנראה ההערכה הראשונה היא מדויקת יותר במונחים של חברות. במונחים של פרטים, כלומר אנשים שעלולים לספוג פגיעה כלכלית קשה, הרי שמדובר לפחות במאות, אם לא באלפים (שעלולים לאבד את מקום עבודתם בחברת הזנק שתיפגע ללא תקנה).
יש לציין שבשלב הזה, מידת הנזק עדיין לא ברורה, לא רק משום שלא ברור עדיין כמה כספים בדיוק איבד הבנק, אלא מפני שלא ברור כיצד ינהג המימשל האמריקאי.
הבהרת הרשויות לפיה ביום שני, כלומר לאחר סוף השבוע בארה"ב, תתאפשר משיכה עשל עד 250 אלף דלור ללקוח, מעוררת תקווה ותבהלה כאחת - תבהלה מפני שהשאלה היא מה יקרה לשאר הכסף? ותקווה מפני שהניסיון של הממשל לעשות סדר בבלגאן, מלמד אולי על לקיחת אחריות, כלומר על "חילוץ" שיבטיח ללקוחות לפחות חלק מכספם, אולי אף את רובו.
עוד על קריסת הבנק - https://finance.walla.co.il/item/3564606
בינתיים בישראל (וברומא)
לא בכדי הזכרנו אסונות טבע, כי כרגיל, עוד בטרם מתבררים ממדי האסון, נדחפים רבים כדי לעמוד על כבש המטוס ולהצטלם עם משלחת הסיוע שיוצאת לאזור הרעש. לא מוכרחים להיות ציניים לגבי העזרה המוצעת, שלפעמים היא נחוצה, ממשית ואפילו מצילת חיים, אבל צריך לזכור שיש פה גם פוטו-אופרטיוניטי לא רעה, כלומר - מעשה טוב שקופון יח"צני בצדו.
ראשון הקופצים על ההזדמנות היה גם האיש המנוסה ביותר במצבים שכאלה, ראש הממשלה בנימין נתניהו:
"אני עוקב מקרוב אחר נפילת בנק ההשקעות האמריקאני SVB שמייצר משבר עמוק בעולם ההייטק". אמר נתניהו.
"קיימתי מרומא שיחות עם בכירים בהייטק בישראל, ובשובי לארץ אדון עם שרי האוצר והכלכלה ונגיד בנק ישראל על היקף המשבר. במידת הצורך, מתוך אחריות לחברות ועובדי ההי-טק בישראל, ננקוט צעדים שיסייעו לחברות ישראליות, שמרכז פעילותן בישראל לצלוח את המשבר התזרימי שנוצר להן עקב הטלטלה".
ראש הממשלה לא החמיץ גם הזדמנות לנכס לעצמו את מה שטוב, והוסיף: "כלכלת ישראל חזקה ויציבה, והדבר שוב בא לידי ביטוי גם במשבר זה".
בניגוד לנתניהו, במשרד האוצר נאלצו להמתין עד לצאת השבת בכדי להתחיל ולנסח את ההודעה הבאה: "משרד האוצר, בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ורשות החדשנות מקימים צוות ייעודי לבחינת השלכות קריסת בנק SVB.
בעקבות קריסת הבנק SVB בארצות הברית והשפעתה האפשרית על חברות הייטק ישראליות, הורה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' על הקמת צוות ייעודי למעקב אחר הסוגיה.
הצוות, בראשות מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר, יורכב מנציגי משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות. הצוות יהיה בקשר עם תעשיית ההייטק המקומית, הקרנות והמוסדות הפיננסים בישראל ובארה"ב לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי וככל שידרש, לגיבוש מענה לחברות הישראליות".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אף פרסם כמה מילים בנימה אישית: "קריסת הבנק היא אירוע משמעותי הן לכלכלה האמריקאית והן לכלכלה הישראלית. הבטחנו לפעול לכך שהכלכלה הישראלית תהיה אי של יציבות וודאות במים הכלכליים הסוערים בעולם, וכך בעזרת השם נעשה. מדינת ישראל תעמוד לימין תעשיית ההייטק המקומית ותסייע לה לצלוח את המשבר ולהמשיך את תנופת הפיתוח והעשיה".
הבנקאים באים
לא רק הפוליטיקאים מיהרו להגיב, אלא גם הבנקים בישראל. בנק הפועלים הודיע כי פועלים הייטק פתח קו חם לחברות הייטק והלוואות גישור לחברות המעוניינות:
"על רקע אי הודאות סביב אירועי סוף השבוע על רקע פרשת SVB, חברות הייטק ישראליות פועלות ביומיים האחרונים לכנס את כספיהם בישראל.
החל מיום חמישי הקימו בבנק ובפועלים הייטק, חדר מצב לצורך תמיכה בפתיחת חשבונות בבנק ובסניפיו השונים בארץ ובחו"ל ובביצוע העברות כספים לחשבונות החברות בבנק.
החל ממחר (כלומר, היום. נ.ק) הבנק יאפשר לחברות לפנות לקווי חירום שהעמיד לרשות חברות המעונינות בכך.
קווי החירום, באמצעות מנהלי קשרי הלקוחות בהייטק, יציעו לחברות מסלולים שונים לקבלת אשראי בישראל או בארה"ב (לפי דרישת לקוח):
1. העמדת קו אשראי: חדר מצב ייעודי שיבחן בקשות אשראי ייעודיות, ב SLA מהיר, בכפוף לבחינת המצב הפיננסי של החברה ולפי פרמטרים על פי שיקול דעת הבנק.
2. הלוואות גישור: העמדת הלוואה למטרת סיוע לחברות בתשלום המשכורות בחודש הקרוב כנגד התחייבות החברה להעברת כספי פקדונות לחשבונה בבנק.
מפועלים הייטק נמסר כי מדובר בפתרונות מהירים כדי לסייע לחברות ההייטק במצוקה המיידית ובהמשך גם ינתנו פתרונות נוספים לפי הצורך.
הפועלים לא פרסמו התייחסות רשמית לכך, אבל נודע כי הבנק כבר טיפל בלא מעט בקשות סיוע של גורמים שונים הקשורים לנפילת הבנק, טיפול דחוף שמעיד אולי על חומרת המשבר.
גם בנק דיסקונטק ודיסקונט ניו יורק (IDBNY) מיהרו להתייצב לעזרת החברות שנפגעו מקריסתו של בנק SVB.
שני הבנקים מאפשרים פתיחת חשבון מהירה לסייע בהמשכיות העסקית, גם בישראל וגם בארה"ב.
בנוסף, חברות מגובות הון סיכון יכולות לקבל הלוואות גישור בסכום של עד 8 מיליון דולר לחברה ולא יותר מ-30 אחוז מהיקף הנכסים נטו שנמצאים בבנק SVB.
כמו כן, דיסקונט תעניק הלוואות חלף משכורת לעובדי החברות, כמענה למקרה שעובדים לא יקבלו משכורות בזמן.
ולא רק הפועלים ודיסקונט. גם מבנק מזרחי טפחות נמסר כי: "צוותי ההייטק של מזרחי טפחות בישראל, בארה"ב ובאנגליה הודיעו שהם ערוכים להעמיד מגוון פתרונות מהירים לחברות ישראליות שנמנות עם לקוחות סיליקון ואלי בנק.
בין השאר יאפשרו פתיחה של חשבונות ויציעו פתרונות למצוקת התזרים שהחברות נקלעו אליה בעקבות קריסת הבנק האמריקני. כבר ביום חמישי נעשתה פנייה יזומה לראשי קרנות ההון-סיכון הגדולות על מנת לסייע ולתת מענה לחברות השונות"
על שגשוג המערכת הבנקאית בישראל - https://finance.walla.co.il/item/3564195
הלקח הפיננסי והלקח הפוליטי
לא מוכרחים להיות ציניים לגבי נכונות של אישים, מוסדות וגופים פיננסים לסייע בעת המשבר, על אף שכאמור, היקפו של זה עדיין לא ברור. לכן לא נחלק ציונים לגבי מה מכל אלה הוא רצון אמיתי לסייע בעת חירום ומה פשוט מצטלם טוב, אלא נתמקד בשני לקחים - פיננסי ופוליטי.
הלקח הפיננסי צריך להיות לנגד עיניו של המפקח על הבנקים: בשנים האחרונות גברו מאוד הקולות שקראו לביזור של המערכת הבנקאית, עידוד של בנקאות דיגיטלית וישירה ומתן רישיון לגופים קטנים יותר ומוכרים פחות לעסוק בתחומים של חיסכון, פקדונות, מתץן הלוואות ועוד.
ייאמר מיד - הקולות הללו מוצדקים. גם השוק הפיננסי השמרני חייב להשתכלל, להבזר ולהתפזר אם חפצי חיים אנו בכל הקשור לפיתוח הכלכלה. יחד עם זאת, נפילת בנק סיליקון ואלי היא גם תמרור אזהרה לכך שכל בקשה כזאת צריכה להיבחן בשבע עיניים - וגם אחרי מתן רישיון, להתנהל תחת רגולציה הדוקה.
העובדה שבנקים ישראלים "ותיקים" עם או בלי מירכאות, יכולים להושיט עתה יד ולסייע, בעודם מציגים דוחות פיננסים נהדרים (לשנת 2022), היא במידה רבה תולדה של שמרנות מבורכת.
הלקח השני מחבר בין העולם הפיננסי לפוליטי: היו רבים שמיהרו לציין את יציבותה של כלכלת ישראל והמוסדות הפיננסים שלה - בצדק גמור כמובן, אבל - יש כאן גם אבל... מצב המשק הישראלי הוא נפלא, המערכת הבנקאית שלנו יציבה ומאותתת לכל מי שרוצה למשוך מכאן את כספו שייזהר לבל ישים אותו על קרן הצבי. אלא שאחרי שכל זה נאמר ונכתב (בצדק!), הנפילה של SVB מספרת גם סיפור אחר:
הפרמטר היחיד שאינו מדיד בכלכלה הוא הגורם האנושי: אם למשל הרפורמה או המהכפה (יבחר כל אחד את הכינוי החביב עליו) תבשיל לכדי מעשה (מעבר בקריאות מתקדמות, למשל), עלול להיווצר כאן אפקט שכבר "מתחמם על הקווים" של ריצה לבנק - ממש כמו בעמק הסיליקון. ריצה שכזאת, אם חלילה תהיה, היא באמת תחילת הסוף - וזה האפקט שממנו מזהירים כל הכלכלנים שנוח לצייר כרואי-שחורות.
גם זה לקח חשוב שכדאי להפנים, אם לא רוצים לראות תורים של לקוחות מבוהלים מול סניפי הבנקים בישראל, כי כבר אמרנו בתחילה: שום מערכת בנקאית, חזקה ויציבה ככל שתהיה, אינה בנויה להתמודד עם רגע (תיאורטי?) נתון, שבו עומדים כל הלקוחות בשעריה ודורשים את כספם.