בממשלה תפסו טרמפ על בקשת הסיוע של רשויות בדרום כדי להקדים את תשלום מענקי האיזון לכלל הרשויות, כאשר בראש הרשימה בני ברק והתנחלויות.
הרשויות בדרום ביקשו את הסיוע של המדינה באמצעות הקדמת מענקי האיזון של חודש דצמבר, ואילו המדינה החליטה להקדים את תשלום המענקים לכל הרשויות. המרוויחים הגדולים - יישובים חרדיים והתנחלויות שכלל לא נפגעו והם אלה שמקבלים את מענקי האיזון הגדולים ביותר.
כך למשל העירייה שנמצאת בראש הרשימה היא בני ברק עם תמיכה שנתית של 77.5 מיליון שקל בגין מענקי איזון ב-2023. הואיל ומדובר הקדמת תשלום סכום של כחודש וחצי, העירייה צפויה לקבל כ-10 מיליון שקל באופן מיידי.
במקום השני ברשימה המועצה האזורית מטה בנימין ביהודה ושומרון, שמקבלת ב-2023 מענק איזון בגובה 61 מיליון שקל. אחריה ברשימה בית שמש, צפת, בית"ר עילית ומודיעין עילית. רק במקומות ה-8 וה-11 נמצאות רשויות שספגו פגיעות קשות - רהט ואופקים. את מענקי האיזון מקבלות כ-200 רשויות, רבות מהן מהמגזר הערבי.
"אנו שמחים לעדכן כי לאחר שיחות של יו"ר ועדת הפנים ח"כ אשר עם החשב הכללי באוצר, אושרו והחלו העברות בפועל של מענקי האיזון בסכום מצטבר של עשרות מיליוני שקלים, כאשר כלל הרשויות המקומיות יהנו מהקדמת העברתן של מענקים אלו", אמר בשבוע שעבר יו"ר ועדת הפנים ח"כ יעקב אשר.
לדבריו ההחלטה התקבלה "בהמשך לדרישה להקדמת מענקי האיזון לרשויות המקומיות של חודש דצמבר, שעלתה באופן חד משמעי". אשר הוסיף כי "הקדמתם של מענקי האיזון תקל על התמודדותו של השלטון המקומי, בפרט ברשויות המקומיות והמועצות האזוריות בדרום המוצאות עצמן מול הוצאות עתק הנדרשות נוכח הלחימה".
מאז פרוץ המערכה בדרום לפני כשבועיים ברור לכל כי המחיר הכלכלי שישראל תשלם עתיד להיות גבוה וכואב. השקל איבד מערכו מול הדולר והיורו, נזקי הגוף והרכוש עצומים, עסקים רבים במשק מושבתים ומסגרות החינוך רק החלו לפעול באופן חלקי מאוד.
שר האוצר סמוטריץ' הכריז בשבוע שעבר על תוכנית פיצוי לעסקים בהיקף של 4.5 מיליארד שקל ועל הקצאת מיליארד שקל ראשונים למנהלת שיקום העוטף, ואמר כי הדבר יביא להגדלת הגירעון. ולמרות כל זאת, הממשלה טרם החליטה על עצירת העברות הכספים הקואליציוניים שאושרו וטרם ניתנו השנה, כשלפי ההערכות מדובר בהיקף של כ-8.5 מיליארד שקל. הכספים מיועדים בעיקר למטרות פוליטיות של שותפות הקואליציה - תמיכה בחרדים ובהתנחלויות.
גורם במשק אמר כי "לא להאמין שגם בימים הכואבים האלה משתמשים באסון כדי להעביר כסף למטרות פוליטיות. אנשים נשארו בלי כלום והמדינה תזדקק לכל שקל, למה דחוף להוציא עכשיו מימון למי שלא חייב אותו?".
סכומי עתק נוספים שנמצאים בסכנה הם כספי קרן הניקיון - מיליארדי שקלים נצברו בקרן (נכון לשנת 2020 היו בה 3.2 מיליארד שקל) והם נועדו לטיפול בפסולת, קידום מחזור ועוד. ח"כ יעקב אשר, יו"ר ועדת הפנים, אמר בשבוע שעבר לאחר הדיון הראשון בנושא כי "כסיוע לרשויות קולטות שמתמודדות עם זינוק בהוצאות, יזרזו במליאה את אישור החוק שיזמה ועדת הפנים לשימוש בכספי קרן הניקיון עבור הרשויות".
לפי הודעות הוועדה, "רשויות רבות בדרום מוצאות עצמן בימים אלה קורסות תחת הנטל הכספי העצום, דבר המחייב אותן בהוצאות עתק של תברואה והיטלי הטמנה. בעקבות כך עלה צורך בהול באישור חוק שיאפשר למשוך כספים מקרן הניקיון בכדי לסייע להן בהוצאות הרבות. בקרן הניקיון ישנם כעת יותר מ-3 מיליארד שקלים.
"החוק מאפשר לעשות שימוש בכספים שנותרו בכל שנה בקרן, לאחר שהוקצו כספים למטרות הפיתוח העיקריות, ל'מטרות נוספות' המנויות בחוק, וזאת עד לשיעור של 25%. עם פתיחת מושב החורף ביום שני שעבר, אושר להחזיר לתוקף כהוראת שעה נוהל לפיו ניתן יהיה להוסיף מטרה נוספת והיא טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5, וכן סיוע בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת באותן רשויות לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים".
הקרן הוקמה לפני כ-30 שנה במטרה לצמצם את הטמנת הפסולת בישראל, ומועברים אליה בין היתר היטל ההטמנה הנגבה מהרשויות, קנסות בגין עבירות בתחום זה ועוד. ישראל נחשבת לשיאנית בכל הנוגע לפסולת עם קרוב ל-700 ק"ג אשפה לאדם בשנה, נתון שהולך ועולה מדי שנה. ההערכות הן כי בעוד מספר שנים לא יישארו בישראל שטחי הטמנה.
האם מדובר במהלך שנועד לקבוע עובדות בשטח, ולהכריע את המאבק הקשה שניטש על עתידה של הקרן בתחילת השנה? בעת זו ניסה משרד הפנים בראשות ש"ס להשתלט עליה במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, ולקבוע כי תעבור מידי המשרד לאיכות הסביבה, לניהול משותף של משרדי איכות הסביבה והפנים, כאשר ההנהלה החדשה של הקרן תורכבת ברובה מנציגי משרד הפנים באופן שישאיר בידי המשרד את הסמכות להחליט על הוצאת הכספים. נראה כי כעת כספים רבים יועברו לרשויות באשכולות 1-5, בלי קשר לשאלה האם נפגעו במלחמה, לטובת הקמת תשתיות פסולת.
במשרד הפנים אישרו כי מענק האיזון יחולק לכל הרשויות ואמרו כי "מענק האיזון מחולק לפי נוסחה. הקדמת המענקים נועדה לסייע לרשויות בכל רחבי הארץ בזמן המלחמה, חלק מהן הן רשויות קולטות".
בוועדת הפנים הפנו אותנו להודעת הוועדה בנושא. לפי ההודעה, "יו"ר ועדת הפנים ח"כ אשר פנה ליו"ר הכנסת אמיר אוחנה שאישר לקדם את החוק מיד עם תחילת מושב הכנסת, וכך אושר החוק סופית לקריאה שניה ושלישית. בנוסף, בוועדת הפנים הכניסו לחוק תיקון קבוע שיחייב העברת עדכונים לוועדה במועדים מדויקים על התנהלות הקרן והכספים הצבורים בה, וזאת על מנת לאפשר פיקוח פרלמנטרי טוב יותר על התנהלותה והשימוש בכספיה".