לראשונה אי פעם - דירוג האשראי של ישראל יורד. כך, הודיעה הערב חברת הדירוג מודי'ס.
מודי'ס הורידה הערב את הדירוג של ישראל לרמה A2 וכן את תחזית הדירוג לשלילית. זהו התרחיש הגרוע ביותר שניתן היה לצפות לו הערב - גם הורדת הדירוג וגם קביעת תחזית שלילית, שעלולה להוביל לירידות נוספות בעתיד.
החברה מדגישה כי אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג הוא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהינה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה.
החברה מציינת, כי למרות שכיום מתנהל משא ומתן לשחרור החטופים בתמורה להפסקת אש זמנית והכנסת סיוע הומניטרי נוסף לעזה, אין בהירות לגבי הסיכוי, משך והיכולת להוציא אל הפועל הסכם שכזה.
החברה מציינת עוד שהעובדה שממשלת ארה"ב ומדינות האזור הציגו קווי מתאר כלליים של תכנית ארוכת טווח הכוללת הקמת מסגרת משילות ומנהיגות מדינית חדשה בעזה, עשויה לתרום לשיפור הביטחון של ישראל. עם זאת, ממשלת ישראל דחתה עד כה תכניות מסוג זה. יתרה מכך, גם אם תוכנית כזו תסוכם בסופו של דבר, הצלחתה המתמשכת לאורך זמן, לדעת החברה, תהיה מוטלת בספק.
לפיכך, החברה מעריכה שהסיכונים הגיאופוליטיים, ובפרט הסיכון הביטחוני, יישארו גבוהים באופן מהותי עבור ישראל בטווח הזמן הבינוני והארוך. כמו כן, מדינת ישראל עלולה להתמודד עם תקופה של טלטלה פוליטית פנימית מוגברת כאשר קבינט המלחמה יתפזר.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיב להחלטת החברה ומסר כי "כלכלת ישראל איתנה. הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה, היא נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה. הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה - ואנחנו ננצח".
בניגוד להודעת נתניהו לפיה הורדת הדירוג "נובעת כולה מכך שאנחנו במלחמה" - במוד'יס דווקא מדגישים את המציאות הפוליטית בישראל והטלטלה הצפויה גם ללא קשר לסיכון הביטחוני: "אחד הגורמים המרכזיים להורדת הדירוג היא ההערכה שחשיפת מדינת ישראל לסיכונים פוליטיים עלולה, בסבירות גבוהה, להימשך בעתיד הנראה לעין, גם אם תהיה ירידה בעצימות או עצירה של הלחימה בעזה".
המניע המרכזי להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל לרמה של A2 הוא הערכת החברה כי השלכותיו הרוחביות של העימות הנוכחי עם החמאס, הן במהלכו והן לאחר סיומו, מעלים באופן מהותי את הסיכונים הפוליטיים במדינת ישראל, מחלישים את הרשות המחוקקת והמבצעת ופוגעים בחוסנה הפיסקלי של המדינה בעתיד הנראה לעין.
לדעת החברה, "העלייה בסיכונים הביטחוניים קשורה גם לעלייה בסיכונים החברתיים במדינת ישראל, אשר בתורם יחלישו את מוסדות המדינה בדגש על הרשות המבצעת והמחוקקת אשר, בעתיד הנראה לעין, יקדישו את זמנם למאמצים להשבת הביטחון. הערכת החברה לוקחת בחשבון גם את הרקורד החזק ואת האינדיקציות האחרונות לחוזקה של החברה האזרחית ומערכת המשפט, שהוכיחו כי הן מספקות מערך חזק ואפקטיבי של איזונים ובלמים. כך, בית המשפט העליון ביטל את ניסיון הממשלה להגביל את הפיקוח על מערכת המשפט, ובכך הבהיר את עוצמתה ועצמאותה של מערכת המשפט. בנוסף, עוצמתה של החברה האזרחית ניכרת באופן ברור מאז תחילת העימות הצבאי".
מודי'ס מציינת כי במהלך השנים הקרובות, הגירעון התקציבי יהיה גבוה משמעותית מזה שנחזה טרם העימות. בנק ישראל מעריך כי עלות העימות לשנים בשנים 2023-2025 תעמוד על כ-255 מיליארד שקל, שהם כ-13% מהתוצר החזוי לשנת 2024, והיא תכלול הוצאות ביטחוניות ואזרחיות גבוהות יותר וכן ירידה בהכנסות ממיסים. כמו כן, הוצאות הריבית יהיו גבוהות יותר באופן פרמננטי".
לדברי החברה, "על פי משרד האוצר, העלייה הקבועה בהוצאה הממשלתית תהיה לכל הפחות בשיעור של 1.4% מהתוצר, ופוטנציאלית תיתכן שתהיה קרובה יותר ל-2% מהתוצר, היה והעימות יתארך או יסלים מעבר לצפוי כעת".
בתרחיש הבסיס, החברה צופה ש"הוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מאלו שנרשמו בשנת 2022 עד סופה של שנה זו, ואלו ימשיכו לצמוח בקצב של לכל הפחות 0.5% מהתוצר בכל אחת מהשנים הקרובות, כשהסיכונים נוטים לכך שההוצאות אף יהיו גבוהות יותר. הגירעון התקציבי לשנת 2023 עלה מרמה של פחות מ-2% מהתוצר לרמה של 4.2% מהתוצר בתקציב המתוקן שאושר באמצע דצמבר. התקציב המתוקן לשנת 2024 קובע יעד גירעון בשיעור של 6.6% מהתוצר (לעומת התחזית טרם העימות לגירעון תקציבי בשיעור של כ-2.5% מהתוצר)".
החברה סבורה כי "הסיכון להסלמת העימות נותר משמעותי, בעיקר כזה בו מעורב ארגון חיזבאללה בצפון ישראל, וזאת על אף המודעות הגבוהה של שני הצדדים להשלכות השליליות של עימות רחב מסוג זה. העימות עם ארגון חיזבאללה יהווה סיכון גדול בהרבה לשטחה של ישראל, וצפוי לכלול פגיעה מהותית בתשתיות, גיוס מחדש של חיילי מילואים ועיכובים נוספים בהשבת התושבים המפונים לאזור".
לדברי החברה, משרד האוצר מעריך, כי התוצר הריאלי עשוי להתכווץ השנה בשיעור של עד 1.5% אם תרחיש שלילי זה יתממש, זאת בהשוואה לצמיחה חיובית בשיעור של 1.6% בהינתן שימור הסטטוס-קוו.
מודי'ס מדגישה ש"עד כה הכלכלה מתמודדת עם השלכות העימות בצורה יחסית טובה, כאשר האינדיקטורים המידיים מצביעים על התאוששות מהירה בשלושת החודשים האחרונים. כוח העבודה מתקרב לרמה שהייתה טרם העימות, בתי הספר נפתחו מחדש וחיילי המילואים החלו להשתחרר משירות מילואים פעיל.
"עם זאת, חלק מהסקטורים במשק, בפרט סקטור הבנייה, הנשען במידה רבה על פועלים מהגדה המערבית, פועל ברמות נמוכות בהרבה מהרגיל. לדעת החברה, בתרחיש של עימות ישיר בצפון, ההשפעה הכלכלית השלילית תתפרש על יותר סקטורים לאורך זמן ממושך יותר. גם תקציב המדינה יהיה נתון תחת לחץ גדול יותר בתרחיש כזה, שכן סביר להניח שהוצאות הביטחון יהיו גבוהות אף יותר ממה שמוערך כיום.
"באופן כללי, השפעות העימות בעזה על פרופיל האשראי של ישראל יתפרשו על פני תקופה ארוכה, ייתכן הרבה מעבר לתקופת הלחימה הפעילה. ההשפעה השלילית על מוסדות המדינה והמימון הציבורי המצוינים לעיל, עשויים להתגלות כחמורים יותר מכפי שהחברה מעריכה כיום".
בנוגע להמשך דירוג האשראי של ישראל, מודי'ס מעריכים כי "לאור תחזית הדירוג השלילית, החברה אינה רואה סבירות לעדכון הדירוג כלפי מעלה. החברה מציינת כי תעדכן את תחזית הדירוג ל-"יציבה" היה ויהיו ראיות לכך שמוסדות מדינת ישראל מסוגלים לגבש ולהוביל צעדי מדיניות שיתמכו בהתאוששות הכלכלית והפיסקלית ובנוסף ישקמו את הביטחון תוך התמודדות עם מגוון רחב של סדרי עדיפויות במדיניות הממשלתית".
עוד נמסר כי "סביר להניח שהדירוג ירד במידה והמצב בצפון יסלים לעימות בקנה מידה מלא עם ארגון חיזבאללה, שיכלול גם השפעה שלילית משמעותית יותר על התשתיות והיכולת של הכלכלה הישראלית להתאושש. כמו כן, במידה ויהיו אינדיקציות לכך שיכולות של מוסדות מדינת ישראל יפחתו באופן משמעותי מכפי שהחברה מעריכה כיום, לאור הצורך להתרכז במתן מענה ביטחוני. בנוסף, במידה ותהיינה עלייה בהסתברות לפגיעה כלכלית או פיסקלית בטווח הזמן הבינוני, מעבר לתחזיות שהחברה צופה כיום".
יו"ר מפלגת ישראל ביתנו, שר האוצר לשעבר, ח"כ אביגדור ליברמן, אמר כי "ההחלטה להוריד את דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס לא הגיעה כרעם ביום בהיר. אלא, היא תוצאה של צעדים פופוליסטיים ובלתי נסבלים שהממשלה קידמה מאז הקמתה.
"ממשלת החורבן ממשיכה לדרדר אותנו לאסון כלכלי בדיוק כפי שהביאה אותנו לאסון ביטחוני בשבעה באוקטובר. התקציב כפי שאושר בכנסת רק השבוע בקריאה ראשונה, הוא תקציב שפוגע בצמיחה, נותן תמריצים שליליים ליציאה לעבודה ולרכישת מקצוע, ולא כולל בתוכו שום בשורה ושום מנועי צמיחה".
דירוג האשראי של ישראל נקבע החל משנת 1998 ולא ירד מאז מועד זה. באפריל 2023 הורידה חברת הדירוג מודי'ס את תחזית הדירוג של ישראל מ"חיובית" ל"יציבה", על רקע המהפכה המשפטית והשלכותיה. דבר זה אירע גם במאי 2020, בעת מגיפת הקורונה, גם אז הורידה מודי'ס את התחזית ל"יציבה". ואולם זוהי הפעם הראשונה מאז החל ישראל להיות מדורגת לפני 26 שנה, שנרשמת ירידה בדירוג.
בתקופה האחרונה ניסו באוצר למנוע את הורדת הדירוג כאשר בכירי המשרד ניהלו שיחות עם בכירי מודי'ס. החשב הכללי יהלי רוטנברג שהה בארה"ב ב"רוד-שואו" שנועד להכין את השטח לגיוסי הון עתידיים וכן למפגשים עם חברות הדירוג, למשל באמצעות עדכונן בצעדים המתוכננים.
כבר בשלב זה גרסו ההערכות כי הסבירות להורדת הדירוג גבוהה, בשל חוסר שביעות הרצון של חברות הדירוג מהתקציב החדש, החסר שינויי עומק, רפורמות משמעותיות וכו'. חברות הדירוג לוקחות בחשבון גם התחייבויות עבר של המדינה שלא מומשו. איגרות החוב כבר נסחרו בתקופה האחרונה בתשואה גבוהה שגילמה את הפחתת הדירוג הצפויה, ואמש גם נחלש השקל לעומת הדולר בשל הצפי להורדת דירוג.
פחות כסף למדינה, פגיעה קשה ביוקרה
להורדת דירוג האשראי משמעות מרחיקת לכת בנוגע לעתידנו הכלכלי: ברגע שדירוג האשראי של מדינה יורד היא צריכה לשלם ריבית גבוהה יותר עבור ההלוואות שלקחה, סכום שמגיע כמובן מאותה קופה שצריכה לממן גם חינוך, בריאות, ביטחון וכו'.
התוצאה תהיה שלמדינה יישאר פחות כסף לשירותים השונים שהיא צריכה לתת לאזרחים. כלומר פחות ברווחה, תשתיות, חינוך, רפואה ועוד.
מלבד הפחתת השירותים לאזרחים, ייתכן כי המדינה גם תיאלץ להעלות מיסים על מנת לממן את פעילותה.
חשיבות נוספת היא תודעתית ופסיכולוגית, כאשר פגיעה בכיס האזרחים נגרמת עוד לפני הורדת הדירוג, שכן השווקים לא המתינו להורדה בפועל וכבר כיום דורשים ריבית גבוהה יותר.
אמש אמר לוואלה! החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, כי אין סיבה אמיתית לירידת הדירוג הואיל ויתרות המטבע שמחזיק בנק ישראל עומדות על פי 3 מהחוב של המדינה.
לדברי זליכה, "מעולם לא הורידו לנו דירוג אשראי, זה לא קרה אפילו בשיא האינתיפאדה השנייה כשעמדנו על סף פשיטת רגל. אם אז הוא לא ירד גם היום אין סיבה שהוא ירד. סך החוב הממשלתי נמוך מאוד, כך שאין שום חשש לחובות הממשלה בשקלים וגם דירוג אשראי במטבע זר יציב, מכיוון שיתרות המטבע של בנק ישראל עולים פי שלושה על חוב הממשלה במטבע זר".
זליכה מפנה אצבע מאשימה לממשלה ולשר האוצר סמוטריץ', בניהול גרוע של האירוע: "אני יכול לומר בוודאות שהממשלה עשתה עבודה גרועה. הם פספסו את ההזדמנות להעמיד את ההוצאה הקבועה מעבר להוצאות המלחמה הזמניות, זאת אומרת, להפריד בין החוב המבני, הקבוע, לחוב הזמני הנובע מהמלחמה".
על התקציב אומר זליכה כי "שר האוצר הציג תקציב עם שינויים קוסמטי בלבד שאינם נותנים מענה לצמיחה ולצמצום ההוצאות הנדרש, אלא הופכים את המצב ליותר חמור. הוא מתכוון להעלות מיסים, מה שיגרום להאטה במשק. ואז לא רק שההוצאה גדלה, גם היכולת לבצע רפורמות עמוקות בשכר המגזר הציבורי או שינויים בפנסיה התקציבית, לא קיימת, כשמוציאים 4-5 מיליארד על כספים קואליציוניים.
"בנוסף יש אפס רפורמות שקשורות ליוקר המחייה, וזאת כאשר במאבק כזה טמון כל פוטנציאל הצמיחה של המשק. המחירים שלנו גבוהים ב-35 אחוזים יותר יותר מבאירופה וארצות הברית, וההפרש בין ההוצאה הבסיסית שהיתה צריכה להיות פה למחירים הגבוהים שאנחנו משלמים זה פוטנציאל צמיחה אדיר שלא ממומש.
"אז אם אין הורדה של יוקר המחייה, המשק לא יצמח, אין גידול בהכנסות ממיסים והוצאות קבועות גדלות - כל זה אינו מרגיע את חברות דירוג האשראי, אלא להפך. אני חושש שמשרד האוצר האכיל אותן כמות גדולה מדי של צפרדעים שלא יוכלו לבלוע ואני חושש, בפעם הראשונה מזה הרבה שנים, שדירוג האשראי של ישראל ירד".