בחודשים האחרונים עלו מחירי המזון בצורה חדה, כאשר ב-2023 נרשמה במחירי המזון עלייה של 4.2% (לפי נתוני הלמ"ס). ב-2024 המגמה נמשכה כאשר בתחילת פברואר שורה ארוכה של יצרניות ויבואניות מהגדולות במשק העלו מחירים ברמה של 10%-25%.
העלאות המחיר הן בניגוד למגמה עולמית של הוזלת המזון - מדד מחירי המזון העולמי ירד ב-10.4% ב-2023, כאשר מחירי הבשר והעוף ירדו שבעה חודשים ברצף, וכן הוזלו הדגנים, החיטה והתירס. ב-2023 מחירי הסוכר בעולם ירדו ב-6.7%, מחירי הבשר ירדו ב-4.3%, מחירי מוצרי חלב ירדו ב-3.9% ומחיר השמן למאכל ירד ב-3%.
מנתונים שמפרסמת היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי למרות המלחמה ומתקפות החות'ים, מחיר היבוא עצמו הוזל ב-2023 ברמה של 1% ליבוא של מוצרים לצריכה שוטפת הכוללים מזון, הלבשה, הנעלה ומוצרים להחזקת משקי בית. מדד המחירים של יבוא מוצרים אלה הוזל כאמור באחוז אחד, לעומת עלייה של 4.2% ב-2022.
גם ההתחזקות של השקל אל מול הדולר וכן היורו ברבעון האחרון של 2023 מחזקת את היבואנים - כאשר שער החליפין הריאלי בין ישראל לארצות הסחר שלה התחזק ברבע האחרון של 2023 בשיעור של 2.6%. המשמעות היא שהיה מקום להוזיל את סל הצריכה הקמעונאי בתחום המזון בממוצע בשיעור זה - ולבטח לא להעלות את המחירים.
עד כמה הציבור בישראל משלם יותר עבור מזון? דו"ח מבקר המדינה שפורסם בינואר האחרון מצא כי המזון בישראל יקר ב-51% בהשוואה לאיחוד האירופי ובכ-37% בהשוואה למדינות ה-OECD.
מהדו"ח עולה עוד כי יבואני המזון והטואלטיקה בישראל נהנים מ"רווחיות חריגה" בהיעדר תחרות מספקת, ובייחוד עשרת היבואנים הגדולים, אשר מחזיקים יחד בנתח השוק משותף שעולה על 50% מכלל ענף המזון ומוצרי הצריכה.
והפיקוח של המדינה? כמעט ולא קיים. משרד הכלכלה לא קיים מעקב סדור אחר פעילות היצרניות ולא ביקש דיווחי עלויות ורווחיות כפי שהוא מחויב בנוהלי עבודתו. הדו"ח האחרון בנושא זה הנמצא בידי המפקח במשרד הכלכלה, מעודכן רק לשנת 2017.
הפיקוח הלא קיים הביא לשיעור עלוב של קנסות שהוטלו בגין עברות - חלה ירידה במספר תיקי האכיפה שנפתחו בשנת 2021 (127) לעומת מספר התיקים שנפתחו בשנים 2018-2019 (1,574); בשנים 2018-2021 רק 27% מתוך ההפרות הבשילו לצעדי ענישה (609 תיקים, מהם 68 תיקים שהסתיימו בהתראה, 208 כתבי אישום שהוגשו ו-333 תיקי כופר). השורה התחתונה - אין אכיפה אפקטיבית.
הכופר החציוני והשכיח במדגם עומד על 3,900 שקל, קנס זערורי הן ביחס לתקרת הקנס בחוק סדר הדין הפלילי והן ביחס לפדיון של העוסקים בענף.