שר התקשורת שלמה קרעי השתלח היום בדואר ישראל במסגרת דיון בוועדת הכספים.
קרעי אמר בדיון שעסק במתווה הפרטת הדואר ובהשלכותיו השונות כי "אני בעד ההפרטה בכדי לשחרר את אזרחי ישראל ממי שלא מצליח לתת את השירות הראוי. ההפרטה תעשה טוב למדינת ישראל, לשירות הגרוע ביותר שאזרחי ישראל מקבלים מהדואר".
לדברי קרעי, "קרוב ל-300 אלף תלונות בשנה מגיעות על השירות הלקוי, מאות אנשים עומדים בתור בכדי לקבל חבילות, בנתיבות סגרו את הסניף".
על דו"ח הדואר ל-2023 שהציג שיפור במדדים וירידה בתלונות, אמר קרעי כי "בדואר סיפרו לכם סיפורים, שאחוז התלונות ירד ב6% לעומת 2022 אך לא סיפרו לכם ששיעור הלקוחות ירדו ב25% ב-2023 לעומת 2022 בגלל השירות הגרוע. לאנשים נמאס. מציגים כאילו יש רווחים בדואר אבל לא מציגים את ירידת הפעילות במחזור של דואר וחבילות, ולכן ההפרטה חשובה, משקיע שיהיה לו איכפת להשקיע בדואר, לדאוג לשירות לכן ההפרטה חשובה וחשוב שיהיה מהר. אני מאמין בשוק הפרטי והחופשי, שמשקיע שמוכן לשים הרבה כסף בדואר יהפוך אותו לשירותי ויעיל, ולא עם אנשים שמחכים בתור".
מנכ"ל חברת דואר ישראל, דוד לרון, אמר כי "השירות לציבור נפגע כתוצאה מכך שלחברה לא רק שבקושי היה כסף לשלם משכורות ודאי שלא היה כסף להחליף מסכי מחשב מיושנים ולא לשנות פעילות שלא מתאימה למאה ה-20. את הדברים האלה פותרת כרגע תכנית ההבראה. הפעולות יתנו רמת שירות גבוהה יותר".
הוא הזהיר כי החברה עלולה להגיע למצב של חדלות פירעון: "היה וההפרטה לא תושלם בחודשים הקרובים החברה תגיע שוב לחדלות פירעון. המצב של החברה רגיש, עדין ולא המשכי, היא לא ברת קיימא. לגביי הפריפריה, הדואר בשנה האחרונה סגר כ-40 סניפים ומחזיק 400 סניפים. לצד אלה, פתחנו סניפים במקומות גם שלא נדרשנו על פי הרגולציה. פתחנו ברהט ובבני ברק. מכון המחקר של הכנסת בדק את השאלה האם סגרנו יותר בפריפריה, הוצג נתון אמפירי שמראה שסגרנו בעיקר בערים הגדולות ולא בפריפריה ונשמור על זה. עיקר האוכלוסייה של הדואר היא הפריפריה".
במהלך הדיון הוצג מצד רשות החברות כי בשנת 2023 החברה רשמה הכנסות בגובה 1.623 מיליארד שקל, ורווח תפעולי העומד על כ-252 מיליון שקל לעומת שנת 2022 בה נרשמו 1.532 מיליארד שקל הכנסות והפסד תפעולי של כ-977 מיליון שקל - 790 מיליון מהם בגין הוצאה חד פעמית נוכח פרישת עובדים. נכון להיום יש כ-4,000 עובדים בחברה. עוד הוצג כי הסיבות להפרטה כוללות את חוסר היכולת להתחרות ביעילות בענף הדואר, המביא להפסדי עתק ולפגיעה בתפקוד הענף.
מדובר בסבב נוסף של אמירות קשות במסגרת היחסים העכורים בין קרעי לבין דואר ישראל, אשר ניסה יחד עם השר דודי אמסלם להביא לפיטורי היו"ר מישאל וקנין.
בחודש שעבר החליט בג"ץ פה אחד לבטל את פיטוריו של וקנין בניגוד לעמדת קרעי ואמסלם, וקבע כי ההחלטה היתה "חריגה ביותר ובלתי סבירה באופן קיצוני", כי נעשתה ללא היוועצות ולאחר שלא ננקטה מעולם לאורך עשרות שנות קיומן של החברות הממשלתיות; וכן את העובדה שסנקציה מרחיקת לכת זו ננקטה במקרה הנוכחי כצעד ראשון, מבלי שמוצו קודם לכן אמצעים מתונים יותר.
השופט עמית הבהיר כי בהתאם לדין, משרת יו"ר דירקטוריון של חברה ממשלתית אינה משרת אמון, ויו"ר הדירקטוריון אינו בגדר "פקיד" עושה דברו של השר הממונה. על רקע זה, הודגשה החשיבות הרבה בביצור עצמאותם של נושאי המשרה בחברות הממשלתיות.
מאז כבר פעל קרעי נגד הדואר פעמיים: פעם אחת כאשר הודיע על הטלת עיצום כספי בגובה 1.175 מיליון שקל, זאת בשל פגיעה בשירות לציבור בסגירת שלושה סניפים והפרת הוראה ישירה של קרעי שלא לסגור יחידות דואר. היחידות שנסגרו הן בנתיבות, בראשון לציון וביישוב מיתר.
פעם שנייה היתה לאחר מספר ימים, כאשר שינה קרעי באמצע הליך ההפרטה את רישיון דואר ישראל אשר מתמקד בשירות ויקשה על הדואר משמעותית לסגור סניפים, גם אם אלה יהיו לא רווחיים, וכן הטיל על הדואר חיובים חדשים בכל הנוגע למיקומי הסניפים ביישובים שנמצאים באשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים.