כן זה שיימינג: המדינה מציעה לכם הטבה שהיא כמעט נוכלות

אחד הרגעים המתסכלים במרדפים אחרי נוכלים, ז'אנר טלוויזיוני-חדשותי מרתק, הוא אוזלת היד של המשטרה. מגיע הקורבן עם מצלמה נסתרת (כחלק מתחקיר של אדווה דדון, חיים אתגר או אחרים שעשו לעצמם שם בתחום) אל תחנת המשטרה כדי להתעדכן בפעולותיה, ומגלה שהתיק נסגר מחוסר עניין לציבור או שאין חשד לפלילים או שהעבריין-לכאורה אינו מתייצב לחקירה - ואז הוא מבין שאת כספו כבר לא יראה לעולם, לכל היותר יזכה לנקמה מסוימת באמצעות שיימינג לנוכל, שינסה להתחמק מהמצלמה בעוד יוזם התחקיר מתרוצץ בעקבותיו ומטיח בו האשמות קשות.

ובכן, את הבמה הזאת אני רוצה לנצל לשיימינג, "ביוש" בעברית. למי הבושה והבוז? לפקידי האוצר, חבורת אנשים שקשה לדבר עליה מבלי לעבור עבירה של העלבת עובד ציבור, למרות שהיא (בהכללה כמובן) ראויה למילים קשות הרבה יותר מאלה שבהן אשתמש מיד.

כל כך למה? כי האנשים האלה הגו רעיון נפלא, ששווק על ידי האיש שכבר באמת נגמרו המילים כדי לתארו, אבי שמחון, יועצו של ראש הממשלה לענייני עבודה בעיניים בתחום הכלכלי, רעיון שכולו נועד לעזור לאזרחים שמתקשים לגמור את החודש, רעיון מסוג ש"פושרים", במובן של סוחרי סמים, מציעים ללקוחותיהם האומללים כדי לעבור עוד לילה קשה.

על פי הרעיון, יוכלו אזרחי ישראל החפצים בכך, לפדות בקרוב את קרנות ההשתלמות שלהם בתשלום של מס מופחת. יתמה השומע "מס מופחת"? והרי החיסכון בקרנות ההשתלמות הוא פטור ממס! אז זהו, שלא בדיוק. החיסכון לטווח בינוני, של מינימום שש שנים, הוא פטור ממס. אם ביקשת למשוך מהקרן או לפדות אותה כליל בטרם עת, אזי תשלם עליה את מלוא סכום המס.

אי אפשר לדבר על הרעיון האווילי - תכף תבינו עד כמה, של האוצר, מבלי לומר קודם כמה מילים על ההיסטוריה של אפיק החיסכון הזה. במקור נועדו קרנות ההשתלמות לשמן, כלומר - חיסכון לצרכי רכישת ידע מקצועי, תואר שני (למשל) ועוד. במשך הזמן הן הפכו לאפיק חיסכון מבוקש בעיקר בקרב המעמד הבינוני, זה שנושא על גבו את מדינת ישראל על עשרות שריה החמדניים, המנגנון המנופח של עובדי המדינה (ביניהם גם פקידי האוצר!), מערכת הביטחון - שכולנו כבר נוכחנו לדעת מה היא שווה ביום פקודה ועוד.

סוכריה אחת, מני לא רבות שקיבל המעמד הזה, הייתה בדמות קרנות ההשתלמות, ששימשו אפיק חיסכון נוח ופתור ממס למי שהצליחו לשים קצת כסף בצד. אין עצמאי קטן שלא מכיר את הטקס הזה, עת בסוף כל שנה אזרחית מציע לו רואה החשבון שלו להוסיף כ-18,000 שקלים לחיסכון בקופה (בה ניתן היה לצבור כספים גם לאחר שהפכה נזילה, כלומר - גם לאחר תום אותן שש שנים ובתנאי שנמנעת מהמשיכה), כ-1,500 שקלים לכל חודש של עבודה קשה.

לא סכום שהוא בשמיים, אבל "נייס טו האב", במיוחד כשמגיעים לנקודת המשיכה ומגלים שנצברו בה כבר 100 אלף שקלים למשל. לא סכום שיהפוך עצמאי קטן לעשיר גדול, אבל בהחלט משהו שיעודד אותו לחסוך.

היו שטענו שמדובר באפיק חיסכון שמיטיב עם מי שיש להם - וזה כמובן נכון, אבל רק בתנאי שמזכירים שמדובר בעמוד השדרה של החברה האזרחית בישראל (ע"ע כל מי שמתפרנסים מהם, בפסקה הקודמת).

הנהירה של הציבור לקרנות ההשתלמות לא נעלמה מעינם הבוחנת של פקידי האוצר. לאנשים שמשכורתם נכנסת לבנק כמו שעון, גם בתקופות של קורונה שבה חצי מדינה יוצאת לחל"ת וחרדה לפרנסתה וגם בתקופה של מלחמה שגרמה כבר לסגירת עסקים רבים, הייתה תמיד פנטזיה כמוסה: למסות את כבשת הרש הזאת.

הערכות זהירות לימדו שבמיסוי החסכונות, מסתתר אוצר קטן של מיליארדי שקלים בשנה - סכום שדרוש מאוד למשל במשרד לשירותי דת או המורשת או אצל כל אחד מהאנשים שכה מיטיבים לפעול עבורנו.

כמובן שאפילו זה הוא הבל הבלים, שכן כאשר אפיק חיסכון אפקטיבי ופטור ממס הופך ללא זמין, הוא מתמרץ את כל מי שרק יכול להעלים מס. כלומר - הכנסתה של המדינה לכיס אחד, הייתה יוצאת מהכיס האחר, אבל פקידי האוצר מבינים כנראה רק במספרים, לא בדבר הכי חשוב בכלכלה: בני אדם.

למרות לחץ האוצר, נמנעו ממשלות ישראל לדורותיהן מביצוע הצעד הלא פופולרי הזה. כלומר, עד לשבוע האחרון.

רגע, רגע, תאמרו - והרי האוצר לא מבקש להטיל מס על קרנות ההשתלמות אלא להפך, להעניק הנחה במס למי שמבקש למשוך את הכסף בטרם מלאו לקופתו שש שנים. כלומר - להושיט יד לאזרח שאולי נקלע למצוקה בשל מאורעות החודשים האחרונים: גם יוכל לפדות את כספו וגם יימנע מאותו "קנס" הקבוע בחוק!

אז הנה הקאץ' חברים - ולפניו רק נחזור ונדגיש כי אשרי אדם מפקפק תמיד בכוונותיהם של פקידי האוצר "להיטיב" עמנו (במילים אחרות, במקום לשאול: סבתא, סבתא, למה יש לך עיניים גדולות כל כך? מוטב שתבינו כבר עתה שמדובר בזאב ותימלטו על נפשכם).

לו הייתה המדינה מבקשת לעזור באמת למי שמבקש לפדות את קרן ההשתלמות שלו (נזכיר שוב: לא את כספה של המדינה אלא את הכסף שחסך בזיעת אפו!) בטרם מלאו לה שש שנים, הרי שהיא הייתה פוטרת אותו כליל מתשלום מס בגין המשיכה.

הפיתוי המפוקפק בדמות "מס מופחת" מריח כמו בלון ניסוי לקראת מיסוי מלא של הקופות, לא רק של הנפדות בטרם עת, אלא גם של אלה הוותיקות.

יתרה מזאת - והנה שוב הוכחה לכך שפקידי האוצר לא יושבים בתוך עמם: אצל מי שבאמת זקוק לכסף, משועבד החיסכון בקרן כנגד הלוואה שנטל. כלומר - מי שביקש מהבנק שלו מסגרת אשראי חריגה כדי לשרוד את קשיי התקופה, הוצע לו לשעבד את הקרן, ביטחון מוצק למדי, כבטוחה שאפשרה לו ללוות בריבית נמוכה יחסית.

רוצה לומר - מי שבאמת זקוקים לכסף כבר עשו שימוש עקיף בחיסכון שנמצא בקרן ההשתלמות שלהם. פדיונה המוקדם לפיכך, לא רק שישית עליו מס, אלא יזרום היישר לכיסי הבנק המלווה.
כלומר, גם ההטבה הזאת (בפעם האלף: מכספנו שלנו!) היא לא אפקטיבית למי שבאמת זקוק לכסף.

אפשר להוסיף כאן עוד כמה מילים על העובדה שהממשלה הופכת את עצמה לא רק לנוכלת קטנה אלא גם משיאה עצה רעה מאוד לציבור, שאותו צריך לעודד לחסוך ולא לשבור חיסכון (אצל המעמד הבינוני הרי רוב הסיכויים שהכסף לא יישמר למטרות רכישת לחם בסופרמרקט אלא כדי לממן חופשת קיץ באחד מאיי יוון למשל, שהרי בניגוד לשרי הממשלה, לו אין גורם שמטיס אותו ברחבי העולם בחינם).

אפשר גם להרחיב על כך שהאיש שמשווק לנו את המענק, אבי שמחון, הוא אותו אחד שהצדיק בשעתו את מענק המזומנים בימי הקורונה, שלא היה אלא שוחד בחירות - והסביר עד כמה אותם מאות שקלים יניעו את גלגלי המשק.

אפשר גם שהיינו כותבים משהו על אחריות ועל מוסר, אלא שנדמה שלדבר על אלה ליד שולחן הממשלה, על שריה ופקידיה, יהיה כמו לערוך דיון בבית הכנסת על טיבו של כריך BLT, כלומר - לאיש לא יהיה מושג על מה בכלל אתה מדבר.

לפיכך נסתפק בלהזהיר את הציבור: האנשים שמנסים לשלוח בעורמה את ידם אל קרנות ההשתלמות שלכם לא יעצרו שם. הם ימסו תחילה את המשיכה המוקדמת, אחר כך את הקרנות בכללן, אחר כך ישלחו יד גם אל הפיקדונות שלנו, אחר כך אל יתר הרכוש הפרטי.

ואם כבר התעצבנו, אז אי אפשר לסכם את הדיון בלי לתהות תהייה שהיא קיומית אף יותר: בעידן שבו הפך מי שממלט מפה (כחוק!) את כספו: פודה פיקדונות, רוכש נדל"ן בחו"ל ועוד, ל"יורד" מסוג חדש, כלומר ל"נפולת של נמושות" - כביטוי למי שאינם מאמינים עוד בצור ישראל - כדאי להזכיר שאפשר בהחלט שהוא דווקא מי שרואה את הנולד, סופג עלבונות עתה אבל לפחות מציל את פרי עמלו מזרועה הארוכה של מדינת ישראל.

זו אולי כושלת מלהגיע אל אויבינו כדי להכניעם, אבל חזקה עליה שתגיע בסוף אל הכיס של כולנו ותשאב ממנו כל שקל, בטרם תכריז על עצמה (ועל כולנו) כפושטת רגל.