פרסום ראשון: חברת נמלי ישראל (חנ"י) פרסמה מכרז לתכנון מפורט ולהקמה מחדש של הצנרת התת ימית הישנה לקליטת דלקים בנמל אשדוד. הצורך בתשתית החדשה עלה בגלל שהקיימת נבנתה בשנות ה-60 בידי חברת החשמל, שאינה משתמשת בה עוד ומועדת לדליפות.
הצנרת חדשה תעמוד בקריטריונים סביבתיים מתקדמים ונדרשת לשם רציפות תפקודית של משק האנרגיה. בנוסף, תניח חנ"י צנרת ליבוא גפ"מ ("גז בישול") וליצוא גפ"מ אולפיני בתחום הכרזת המרחב הנמלי באשדוד.
בשפה המקצועית מכונה התשתית מקשר ימי: מתקן תת ימי לקשירת האונייה בים הרחק מהיבשה, לצורך הזרמת הדלקים והגפ"מ באמצעות צינור ליבשה. החלפת ושדרוג המקשרים תיתן מענה לצרכים האנרגטיים של מדינת ישראל, תצמצם סיכוני זיהום ים ותאפשר יבוא גפ"מ (גז בישול) לטובת שימושים משקיים בעיקר במוסדות ציבורים כולל בתי חולים, מאפיות ועוד.
משימת הקמת מקשר גפ"מ באשדוד לצורך ייבוא גפ"מ וייצוא גפ"מ אולפיני הוטלה על חברת נמלי ישראל בהחלטת הממשלה 1231 ממרץ 2022, שהורתה על סגירת בז"ן עד לשנת 2029. השימוש בדלקים שמפיקה בז"ן יפחת ככל ששוק הרכב יעבור להנעה חשמלית. המדינה גם מעודדת הפסקת שימוש בגפ"מ המזהם, אך התהליך יארך שנים. ב-1 בינואר 2026 תחל התארגנות בשטח להקמה והקמה בפועל תחל במאי 2026.
מנכ"ל חברת נמלי ישראל בפועל, טיקו גדות מסר כי "חברת נמלי ישראל, המשמשת כזרוע הביצוע של מדינת ישראל בתחום התשתיות הימיות, לקחה על עצמה לבצע פרויקט בלו"ז קצר ומאתגר, למרות תנאי אי הוודאות הרבים והאתגרים הרבים שיטופלו במקביל. הקמת המקשרים החדשים תספק מענה לשתי משימות לאומיות: הפסקת פעילות מיקשר הדלק הגולמי בשנת 2027 אם לא יוחלף הצינור, ולסגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה עד לשנת 2029. נדרש ממשרדי הממשלה בהם מינהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה, לעמוד במשימות ובמתן האישורים כדי שחברת נמלי ישראל תוכל לעמוד בלו"ז המאתגר להשלמת הפרויקט במועד".
בשבוע שעבר הצביע דוח מבקר המדינה על סיכון משמעותי למשק הדלקים בישראל במצבי חירום. בביקורת עלה כי במלחמת חרבות ברזל וגם במבצע שומר החומות (2021) מדינת ישראל נמצאה על סף פגיעה במשק הדלקים בחירום.
בישראל ארבעה נמלים שבהם ניתן לפרוק תזקיקים ונפט גולמי נדרשים לצורכי המשק בחירום שמשפיעים על מלאי החירום של דלקים בישראל - נמל הדלק של תש"א בחיפה, מקשרי דלק מול נמל אשדוד, נמל קצא"א באשקלון ומזח הדלק של קצא"א בנמל אילת.
אולם פעילות נמל קצא"א באשקלון הוגבלה בידי המשרד להגנת הסביבה ובאילת לא העביר משרד האנרגיה תקציב להכשרת נמל אילת לצורך פריקת תזקיקים בסך 130 מיליון שקל. חוסר המימון גרם לכך שבמלחמה קצא"א לא היתה מוכנה להתמודד עם פריקת תזקיקים בצורה מאורגנת.