אינטל, אחת מענקיות השבבים הגדולות בעולם, עוברת בתקופה האחרונה שינויים מרחיקי לכת שמעוררים דאגה בקרב משקיעים, עובדים וגורמים בתעשייה. עם הפסד שנתי חריג בגובה של 19 מיליארד דולר, עיכובים בפרויקטים אסטרטגיים ופיטורים רחבי היקף, החברה ניצבת בפני צומת קריטית - כזו שעשויה לעצב את דמותה בשנים הקרובות.
תחילה, בואו ננסה להבין איך מפסידים 19 מיליארד דולר על הכנסות של 53 מיליארד דולר בשנת 2024?
במהלך שנת 2024, אינטל חוותה את ההפסד השנתי הגדול ביותר בתולדותיה, שהגיע לכ-19 מיליארד דולר. הפסד זה נבע משילוב של גורמים חשבונאיים ותפעוליים, שהשפיעו על הדוחות הכספיים של החברה. אחד הגורמים המרכזיים להפסד היה הפחתות ערך משמעותיות, כולל הפחתת מוניטין ונכסים בלתי מוחשיים, בעיקר ביחידות עסקיות כמו Mobileye.
בנוסף, החברה רשמה הפחתות ערך של נכסים קבועים והאיצה את הפחתת הנכסים במתקני הייצור שלה, במיוחד בנוגע לטכנולוגיות ייצור מתקדמות שלא עמדו בציפיות השוק. צעדים אלו הובילו להוצאות חד-פעמיות משמעותיות, שהשפיעו על הרווח הנקי של החברה. בנוסף, אינטל הקימה הפרשה משמעותית לנכסי מס נדחים, בעקבות הערכה מחודשת של היכולת לממש את ההטבות המס בעתיד.
הפרשה זו, בסך של כ-9.9 מיליארד דולר, השפיעה באופן משמעותי על התוצאה הסופית בדוחות הכספיים. למרות שההכנסות השנתיות של אינטל ירדו רק ב-2% והסתכמו בכ-53.1 מיליארד דולר, ההוצאות החד-פעמיות וההפסדים התפעוליים, במיוחד בתחום הייצור, הובילו להפסד הנקי המשמעותי. החברה ממשיכה להתמודד עם אתגרים בשוק השבבים, כולל תחרות גוברת והצורך בהשקעות משמעותיות בטכנולוגיות חדשות.
קיצוץ עמוק
עשרות אלפי עובדים נפגעים במסגרת תוכנית התייעלות שהוצגה לאחרונה, אינטל הכריזה על פיטורים של כ-15,000 עובדים ברחבי העולם - כ-15% מכוח האדם שלה. עם זאת, הדיווחים מצביעים על כך שהחברה עלולה להרחיב את תכונית הפיטורים, כאשר מקורות מסוימים מציינים כי הקיצוצים עלולים להגיע ליותר מ- 20% מהמעובדים. הקיצוצים אינם מבחינים בין מטות לבין מרכזי פיתוח, ומשפיעים גם על סניפים מחוץ לארה"ב, כולל בישראל.
לפי הערכות, מטרת המהלך היא להפחית הוצאות תפעוליות ולחסוך כ-10 מיליארד דולר עד לשנת 2025. החברה מסרה כי מהלך זה הוא חלק מ"צעדים הכרחיים לשיפור גמישות תפעולית והתאמה למציאות תחרותית מאתגרת", אך בקרב העובדים, התחושה היא שונה. רבים מביעים תסכול מאובדן הוודאות התעסוקתית, במיוחד על רקע העובדה שאינטל הייתה מזוהה במשך שנים עם יציבות תעסוקתית ותגמולים נדיבים.
השלכות בישראל
חוסר ודאות במרכזים מקומיים: בישראל, בה פועלים מספר אתרי פיתוח, מרכזי מחקר ואף מפעל ייצור מרכזי בקריית גת, העובדים חשים את הלחץ הגובר. אף שהחברה לא פרסמה פירוט לפי מדינות, גורמים בענף מציינים כי גם בישראל הורגשו קיצוצים, בעיקר בתפקידי ניהול, שיווק וחלקים מהנדסה שאינם בליבת פעילות הפיתוח.
בינתיים, גורמים ממשלתיים מביעים עניין בתמיכה והידוק הקשר עם הנהלת החברה כדי למנוע סגירת קווים נוספים. עובדים שהתראיינו אנונימית לתקשורת המקומית מעידים על תחושת חוסר ביטחון, צמצום תקנים ועלייה בעומס עבודה על מי שנותרו.
השקעות תקועות
פרויקט אוהיו נדחה כמעט בעשור אחד הסימנים המדאיגים ביותר לעתיד החברה נוגע לפרויקט הדגל שלה - הקמת מפעל שבבים מתקדם במדינת אוהיו, ארה"ב. בתחילה נמסר כי המפעל יתחיל לפעול בשנת 2025, אולם כעת, לפי גורמים באינטל, הפעילות תחל רק בתחילת העשור הבא - סביב שנת 2031. העיכוב מוסבר בשילוב של אתגרים כלכליים, חשש מהתחייבויות השקעה בשוק תנודתי, ושינויים בתכנון הפנים-ארגוני בעקבות החלפת מנכ"ל.
המשמעות ברורה
אינטל מאבדת זמן יקר בתחרות מול יריבות כמו Nvidia ו-TSMC שממשיכות להרחיב את פעילותן בתחום הבינה המלאכותית והייצור המתקדם.
מה הלאה?
למרות הקשיים, אינטל מנסה לשדר אופטימיות זהירה. מינויו של ליפ-בו טאן כמנכ"ל החדש נתפס כמהלך אסטרטגי שנועד להחזיר את החברה למסלול. טאן מגיע עם ניסיון טכנולוגי וניהולי עשיר, לאחר שהוביל את Cadence Design Systems במשך שנים ארוכות, ויש מי שרואה בו דמות שתוכל לנווט את אינטל לתוך עידן חדש של פיתוח שבבים מותאמים לבינה מלאכותית ושווקים מתקדמים.
עם זאת, המציאות בשטח מצביעה על צורך דחוף במיקוד מחדש של התוכנית העסקית, התאמה מהירה לשינויים בשוק העולמי, והתמודדות עם התדמית הציבורית שנפגעה.
אם אינטל תצליח לבצע את הסיבוב - היא עשויה לחזור ולהיות שחקנית מרכזית בתעשיית השבבים. אם לא, השנים הקרובות עלולות להפוך אותה לסיפור אזהרה על ענק שהתעורר מאוחר מדי.
הכותב הוא אחראי מחקר אקוויטי חו"ל - מזרחי טפחות