טרור או מזג אוויר קיצוני? השאלה שתקבע אם תקבלו פיצוי

"מאז פתיחת קו הסיוע, קיבלנו פניות רבות. פנו אנשים שהרכבים שלהם נשרפו, אנשים שמחסנים בחצרות שלהם נשרפו, או שחלקים מהבתים נפגעו. התקשרו אלינו גם כאלה שלא נגרם להם כל נזק, אך רצו לשאול למשל 'מה אצטרך לעשות במקרה והבית שלי יישרף, למי אני צריך לפנות?'. חשוב מאוד שתהיה אוזן קשבת לאזרחים. תמיכה ונגיעה קטנה בכתף לא תזיק", אומר שלמה אייזיק, נשיא לשכת סוכני הביטוח בישראל.

בשבוע שעבר, עם תחילת גל השריפות הקיצוני, פתחה הלשכה קו חירום לסיוע ובירור זכויות לכלל אזרחי ישראל שנפגעו באופן ישיר או עקיף מהשריפות באזור הרי ירושלים. במסגרת הקו העניקו סוכני ביטוח, מתנדבים ובעלי ניסיון, מענה ראשוני וסיוע לאזרחים ולבעלי עסקים בנושא בירור הזכויות שלהם לנוכח אירועי השריפות שגרמו לנזקי רכוש. הקו פעל מאז תחילת השריפות ובמהלך השבוע האחרון. אם כתוצאה מהשרב הכבד, שעל פי התחזית צפוי להימשך, יתפתחו שריפות נוספות, הקו (03-636-6506) ימשיך בפעילותו.

"ההחלטה לפתוח את הקו התקבלה לנוכח צרכים שצצו מהשטח, בעקבות עסקים שנפגעו. קיבלתי למשל טלפון מאחד היקבים באזור שנפגע", מספר אייזיק. "במקביל קיבלתי טלפונים מסוכני ביטוח שרצו להעמיד את עצמם לרשות הציבור ולעזור. בהחלטה מיידית התארגנו והקמנו מוקד חירום פרו-בונו. אנחנו כבר מיומנים בפתיחת קווי תמיכה ועזרה. עשינו זאת בצורה מאוד אפקטיבית ולמשך תקופה לא מבוטלת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל".

במקביל לפתיחת הקו, אייזיק גם פנה לכלל חברות הביטוח בבקשה להפעיל שיקול דעת, ולא לממש באופן מיידי את סעיף 'חריג הטרור' לגבי פוליסות המתייחסות לביטוח רכוש על רקע השריפה. "צעד זה קריטי על מנת שלא להותיר מבוטחים ללא מענה דווקא ברגעים הקשים ביותר של אובדן, נזק ועוגמת נפש", הוא הדגיש.

נזקי טבע, מסביר אייזיק, מכוסים על ידי חברות הביטוח. "אני, אגב, מקווה מאוד שאנשים רוכשים לעצמם לא רק ביטוח מבנה, אלא גם ביטוח תכולה, ואז גם התכולה מכוסה בפני נזקי טבע", הוא אומר, ומבהיר ש"לעומת נזקי טבע, הרי שנזקים הנגרמים כתוצאה מאירועי פח"ע ומלחמה אינם מכוסים על ידי חברות ביטוח, אלא בדרך כלל יכוסו על ידי מס רכוש ועד גבול מסוים. מס רכוש נכנס לפעולה אך ורק אחרי שהמדינה מכריזה שזה אירוע פח"ע או מלחמה, ואז הם שולחים שמאים מטעמם לכל מי שפונה וטוען שנכס כזה או אחר שבבעלותו נפגע. השמאים עושים הערכה ואז זה עובר לתשלום. מס רכוש מאוד יעיל, עובד מאוד יפה, וזה הוכח בתקופה האחרונה. אבל קודם כל המדינה צריכה להחליט האם היה זה אירוע טרור או מלחמה. לפחות במועד כתיבת שורות אלה, אני עדיין לא מכיר הכרזה כזאת".

אז מהי בעצם הציפייה מחברות הביטוח?
"ראינו כבר בעבר, באירועים דומים, שלוקח זמן עד שמכריזים על אירועי טרור במרחב האזרחי. השהות הזו עלולה להיות על חשבון המבוטחים שחברות הביטוח לא יפצו אותם באופן מיידי על רקע חוסר הבהירות לגבי אופי האירועים. לכן, מה שנכון להיעשות הוא שעד שלא תהיה הכרזה סופית לגבי אופי האירוע, אז שחברות הביטוח יקחו אחריות וישלמו את הפיצויים עבור המבוטחים שנפגעו. אם הסטטוס לאירוע ישתנה ויהפוך לאירוע טרור, הן יפוצו על ידי המדינה. אני יודע שגם חברות הביטוח פתחו מוקדים, ואני מקווה שילכו לקראת לקוחותיהן".

בכל אופן, למבוטחים שרכושם נפגע מציע אייזיק (כמו, אגב, בכל מקרה אחר) לא להשתהות בהגשת תביעה. "למי שרכושו נפגע בשריפה ויש לו ביטוח דירה - בין אם זה רק הנכס עצמו או הנכס ותכולה - מומלץ להגיש כבר תביעות. למקרה שהשריפות לא יוכרזו כאירוע טרור, אז לפחות הם כבר קידמו את התהליך", הוא מסביר.

ברשתות החברתיות עלו פוסטים של בעלי עסקים קטנים שרכשו סחורה רבה לקראת אירועי יום העצמאות, ובסוף נתקעו איתה כי האירועים בוטלו. יש להם מה לעשות?
"במידה ויש להם ביטוח אבדן רווחים, הם יכולים להפעיל את פוליסת הביטוח ויקבלו פיצוי. באובדן רווחים מס רכוש לא מטפל. באופן אישי אני יכול להמליץ שמי שאין לו ביטוח כזה, שלא יחכה לאירוע הבא, אלא פשוט ירכוש לעצמו".

ברחבי העולם עלתה בשנים האחרונות השכיחות של אירועי שריפות, וכך גם העוצמה והמשך שלהן. למשבר האקלים יש קשר הדוק לכך, ובסופו של דבר יש לכך השלכות גם על הענף הביטוחי. על פי נתוני מחלקת הביטוח של קליפורניה, בין 2022-2020 סירבו חברות הביטוח לחדש 2.8 מיליון פוליסות לבעלי בתים באזור לוס אנג'לס, שם השריפות הפכו שכיחות יותר בשנים האחרונות. מי שכן הצליח לבטח את ביתו, עשה זאת בסכומים מאוד יקרים.

"איתני הטבע מאוד משפיעים על תמחור פוליסת הביטוח", אומר אייזיק. "השפעת האקלים היא גורם מאוד משמעותי בתמחור, יש לכך השפעה מרחיקת לכת. זה אחד השיקולים המשמעותיים ביותר בכל ההערכות האקטוריות. כל הקשור לשינויי האקלים בהחלט צפוי להשפיע גם על מה שקורה אצלנו במדינה".

איך למשל?
"או בהחרגה של האפשרות לבטח בתים באזורים מסוימים, או בפרמיות ביטוח מאוד גבוהות שאנשים יצטרכו לשלם אם ירצו לבטח את הנכסים שלהם. כמו כן, חשוב גם לזכור שאנחנו נשענים על מבטחי משנה מחו"ל וההשפעות הגלובליות באות לידי ביטוי גם באפשרות שלהם לתת כיסוי 'בק-טו-בק' לחברות הביטוח הישראליות. וזה לא לטובה, אלא רק לחומרה. המחירים הבסיסיים שהם יסכימו לתת לביטוח משנה מן הסתם יעלו, ואז כתוצאה מכך הפרמיה שתיגזר בסופו של דבר על הציבור תעלה בהתאם".

כאמור, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל לשכת סוכני הביטוח הפעילה מוקד סיוע לאזרחים, ולדברי אייזיק, גם ניסתה לסייע בכמה מישורים. "למשל, עם פרוץ המלחמה דאגנו לפעול מול משרד האוצר במטרה להגדיל את מצבת השמאים שעמדו לרשות מס רכוש ודחפנו להוסיף גם שמאים עצמאיים; יזמנו גם כינוס של ועדת הכלכלה כדי לטפל בסוגייה של דירה שלא גרים בה מעל 60 יום. על פי הפוליסות התקניות במדינת ישראל, ביטוח הדירה פג באופן אוטומטי במקרה כזה. כדי לדאוג למפונים שעזבו את הדירות שלהם לתקופה של למעלה מ-60 יום, פעלנו להסדרת הדבר הזה".

בנוסף לכך, ממשיך אייזיק, "חברות הביטוח במדינת ישראל נהגו, בהתאם לשיקולים שלהן, להחריג ביטוחי רכוש (דירות ורכבים) על פי מיקוד האזרח. כלומר, היו יכולות להגיד שאתה גר במקום כזה וכזה ואתה לא מבוטח. דאגנו שהעניין הזה לא יקרה. הממונה על שוק ההון הוציא לשמחתנו הוראה בנושא. זה נושא שטופל על ידי ח"כ אברהם בצלאל, יו"ר הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה. היה גם אירוע נוסף שהיינו מעורבים בו הקשור בכיבוי או הפסקת פעילות מכשירי ג'י.פי.אס לרכבים אזרחיים שגויסו לצה"ל. פוליסות הביטוח קובעות שאם אין מכשירי איתור תקינים ופעילים, אז הביטוח למעשה לא קיים. סייענו להוריד גם את המגבלה הזאת".

בנוסף לפעילויות האלה, לדברי אייזיק, "אחד הפרויקטים היפים ביותר של לשכת סוכני הביטוח זה הפרויקט 'מנצחים ביחד'. מיזם זה, בהובלת מושיק בן פורת, יו"ר לשכת סוכני הביטוח באזור השרון, מסייע למשפחות חללי ופצועי כוחות הביטחון, המילואים ונפגעי הנובה לקבל את זכויותיהם, ללא תשלום", הוא אומר. "המיזם החל לפעול לפני ארבע וחצי שנים במטרה לסייע לחולי סרטן בקבלת הזכויות המגיעות להם ובהתמודדות עם הבירוקרטיה. עם פרוץ המלחמה המיזם הורחב ומאז אנחנו מוצפים בפנוית".

אילו סוג של פניות אתם מקבלים?
"למשל אלמנות שנשארו עם ילדים ואין להן שמץ של מושג איזה הסדרים פנסיוניים או חסכונות היו לבעל. עזרנו גם לחבר'ה מהנובה לממש את הזכויות שלהם, בעיקר בכל מה שקשור לאובדני כושר עבודה ולקצבאות נכות. יש הרבה מקרים מרגשים".

כששואלים את אייזיק לגבי האתגרים המרכזיים העומדים בפני הלשכה כיום, הוא מדבר קודם כל על מעמד סוכני הביטוח. "לצערי, ציבור העצמאים המוכה ביותר במדינת ישראל בעשורים האחרונים - ואני מקיש שזה נובע אך רק כתוצאה מאינטרסים כלכליים - הוא ציבור סוכני הביטוח", הוא טוען. "אנחנו מדינה שמדברת הרבה על איך לעזור לעסקים הקטנים והבינוניים, אבל בפועל מגדילה את הגדולים ומקטינה את הקטנים, וזה פשוט נוראי. חברות הביטוח והבנקים גרפו בתקופת המלחמה רווחי עתק, והאזרחים ובעלי העסקים במדינה נאנקים".

כיצד זה מתבטא?
"בטלוויזיה בערוצים השונים את יכולה לראות שהשכיחות הגדולה של הפרסומות קשורה בעולם הביטוח. מנסים ליצור סיטואציה שהאזרחים יפנו ישירות לחברות הביטוח, ללא סוכני ביטוח. חברות ביטוח מציעות הצעות בצורה ישירה. מנסים להקטין אותנו במשך הרבה מאוד שנים על מנת שאחרים ירוויחו יותר כסף. כשאני רואה מישהו שבא להקטין מישהו אחר על מנת להגדיל מישהו אחר, אותי זה מקומם".

חברות הביטוח, הוא ממשיך וטוען, "מעסיקות אנשי מכירות ללא רשיון, כאלה שלא מכירים את האנשים, את המשפחות, כאלה שביום התביעה בכלל לא יהיו שם. זו תקלה רצינית. זאת תחרות לא הוגנת, שמאפשרים לחברות הביטוח למכור ביטוח על ידי אנשים שאין להם בכלל רשיונות. בבתי חולים לא יעבדו אנשים שאין להם הכשרה אקדמית מתאימה. גם עורך דין חייב הכשרה. ואילו חברות ביטוח, בחסות החוק במדינת ישראל, או בגלל דברים שנופלים בין הכיסאות, מעסיקות אנשים שאין להם מושג בתחום. הם גם עובדים זמניים בדרך כלל, כאלה שבאים והולכים. זה פוגע במוניטין שלנו, פוגע בלקוחות. זה משהו שחייבים לתקן".

אתגר נוסף, שלדברי אייזיק הלשכה לקחה על עצמה, קשורה בתחרות בתחום הביטוח בארץ. "אנחנו נמצאים במקום האחרון בעולם מבחינת היחס בין חברות הביטוח למספר התושבים", הוא אומר. "אנחנו מנסים לפתוח את השוק גם לחברות זרות. או שיפעלו כאן באופן ישיר או באמצעות משרדים שיתנו פה סוג של שרות. הלקוח בקצה ירוויח מזה גם מבחינת תעריפים וגם מבחינת סוג של כיסויים נוספים שאינם קיימים כיום".