אל תתנו למספרים לעבוד עליכם: האמת מאחורי "ירידת המחירים"

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה אתמול (ראשון) כי מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר 2026 ירד ב־0.3%, כשעל פניו מדובר בבשורה חיובית. אלא שכאשר בוחנים את מרכיבי המדד לעומק, מתברר כי משקי הבית חווים מציאות מורכבת בהרבה, ולעיתים אף הפוכה.

הפער בין הנתון הכללי לבין תחושת הציבור אינו נובע מטעות סטטיסטית, אלא מהרכב הסעיפים שמושכים את המדד כלפי מטה מול אלו שמכבידים בפועל על התקציב המשפחתי.

הירידה במדד נבעה בעיקר מהוזלות בסעיפים שאינם חלק מהוצאה שבועית שוטפת: הלבשה והנעלה ירדו ב־3.9%, תחבורה ירדה ב־2.8%, ותרבות ובידור ירדו ב־0.7%. מדובר בסעיפים עונתיים או בכאלו הנרכשים בתדירות נמוכה יחסית.

לעומת זאת, בסעיפי הצריכה היומיומית התמונה שונה. מדד מחירי המזון ללא ירקות ופירות עלה ב־0.1%. לכאורה מדובר בעלייה מתונה, אך פירוט הסעיפים מצביע על התייקרויות נקודתיות משמעותיות:

• שימורי דגים ודגים מעובדים עלו ב־3.5%
• סוכריות וממתקים התייקרו ב־3.4%
• בשר הודו עלה ב־2.7%
• שוקולד התייקר ב־2.5%
• משקה חלב ותחליפי חלב עלו ב־2.1%
• חטיפים מלוחים עלו ב־1.9%
• קמח לבן עלה ב־1.7%
• עוגיות וביסקוויטים עלו ב־1.1%

מדובר במוצרים הנמצאים כמעט בכל סל קניות משפחתי. כאשר מרבית העליות מרוכזות במוצרים הנרכשים בתדירות גבוהה, ההשפעה המצטברת על התקציב החודשי מוחשית, גם אם המדד הכולל מציג ירידה.

סעיף ירקות ופירות עלה בינואר ב־0.6%. גם כאן, הפירוט מגלה תנודתיות חדה במוצרים בולטים:

• עגבניות זינקו ב־9.5%
• כרובית עלתה ב־8.9%
• קלחי תירס התייקרו ב־6.4%
• נבטים עלו ב־5.0%

ירידות במחירים של מוצרים אחרים באותו סעיף אינן מאזנות בהכרח את תחושת ההתייקרות, משום שהצרכן מושפע בעיקר ממחירי המוצרים הנרכשים בתדירות גבוהה. עלייה דו ספרתית כמעט במחיר העגבנייה, לדוגמה, משפיעה מיידית על סל בסיסי.

גם סעיף הדיור רשם עלייה. שכר הדירה עלה ב־0.3%. עבור שוכרי הדירות מדובר בהוצאה קשיחה, שאינה ניתנת לדחייה או לתמרון באמצעות מבצעים או מעבר למותג זול יותר. כאשר במקביל מתייקרים רכיבי מזון מרכזיים, הלחץ על ההכנסה הפנויה גובר.

מדד המחירים לצרכן הוא ממוצע משוקלל של מאות סעיפים. אולם משקי הבית אינם צורכים את כל הסעיפים באותו משקל ובאותה תדירות. משפחה ממוצעת אינה קונה ביגוד בכל שבוע, אך היא כן רוכשת מזון, ירקות ומוצרי חלב באופן קבוע.

כאשר ההוזלות מרוכזות בסעיפים תקופתיים וההתייקרויות מרוכזות בסעיפי יסוד, נוצר פער בין הנתון הסטטיסטי לבין התחושה הכלכלית בפועל. המדד יכול לרדת, אך ההוצאה השוטפת ממשיכה לעלות.

בדיון הציבורי עולה שוב ושוב שאלת סימטריית העברת המחירים. בשנים האחרונות נטען כי התייקרויות הנובעות מעלויות יבוא, מטבע או חומרי גלם מגולגלות לצרכן במהירות יחסית. לעומת זאת, כאשר נרשמות ירידות בעלויות, קצב הגלגול לצרכן איטי יותר ולעיתים חלקי בלבד.

מדד ינואר אינו מספק תשובה מלאה לשאלה זו, אך הוא מדגים את הדינמיקה: ירידה כוללת במדד אינה מבטיחה הוזלה במוצרים הבסיסיים ביותר.

במציאות זו, משקי הבית מתאימים את עצמם. בשנים האחרונות ניתן לזהות מגמות ברורות:

• מעבר גובר לרשתות דיסקאונט
• התחזקות מותגים פרטיים על חשבון מותגים מובילים
• פיצול קניות בין רשתות שונות לצורך ניצול מבצעים
• מעקב שוטף אחר השוואות מחירים
• צמצום רכישות אימפולסיביות

מדובר בהתאמות מבניות בהתנהגות הצרכנית, ולא בתגובה זמנית לנתון חודשי כזה או אחר.