האלתור שהציל והמיירט שפספס: קלע דוד לא תוכנן לעצור טילים מאיראן

מסוקי היסעור בקושי נחתו בארץ ב-1969 כאשר נשלחו לחטוף ממצרים ולשאת לישראל מכ"ם סובייטי מתקדם. הטייסים כמעט נאלצו להשליך אותו בדרך לאחר שהמשקל שלו סיכן את המסוק, אבל הצליחו להביאו בשלום בהישג מודיעיני ענק.

מטוסי ההרקולס שהטיסו ב-3 ביולי 1976 את סיירת מטכ"ל למבצע אנטבה היו כל כך עמוסים מעבר להוראות היצרן שנזקקו לכל המסלול בשדה אופיר בסיני (היום שדה שארם) ואחר כך פנו באיטיות לכיוון אוגנדה. שמיניית מטוסי האף-16 שהמריאה ב-7 ביוני 1981 מבסיס עציון בסיני (היום שדה טאבה) נשאה מיכלי דלק נתיקים מוגדלים כדי שתוכל להגיע לבגדד, למרות שחיל האוויר בניגוד להרגלו לא הספיק לפני כן לבצע ניסוי שיבחן אם אין סכנה שהם יפריעו לשחרור הפצצות על הכור הגרעיני שבנה סדאם חוסיין. הן לא הפריעו.

ההיסטוריה המבצעית של חיל האוויר מלאה באילתורים שבדרך כלל הצליחו. גם השימוש במערכת קלע דוד כמערכת היירוט המרכזית במלחמת שאגת הארי הוא אלתור כזה. אתמול הותר לפרסם כי מיירטים ששיגרה המערכת הם אלה שהחטיאו את הטילים שפגעו בשבת בערד ובדימונה. משימה שלא עבורה פותחה בכלל.

קלע דוד, או שרביט קסמים כפי שכונתה ברפאל בזמן הפיתוח, נולדה מראש כשכבת יירוט נוספות במערך ההגנה האווירית הישראלי, מתחת למערכות החץ-2 ו-3, ומעל לכיפת ברזל. היא נועדה לטפל ברקטות כבדות, שנחשבו אז מעבר ליכולת היירוט של מיירטי הטמיר, ונחשבו לאיום כמותי שחבל לבזבז עליו מיירטי חץ יקרים.

כל מיירט קלע דוד, שפיתחו ומייצרות רפאל וריית'און, עולה קצת פחות ממיליון דולר, לעומת 2-3 מיליון דולר למיירטי החץ. גם הייצור שלהם פשוט ומהיר יותר. אחרי השימוש המוצלח במערכת מאז ה-7 באוקטובר, הקציב ממשל ביידן לפי פרסומים בארה"ב מיליארד דולר מתוך ה-14 שגיבש כסיוע חירום לישראל, לייצור כמות גדולה של מיירטים נוספים למלאי הישראלי.

מיירט קלע דוד אומנם לא נועד במקור לטפל בטילים בליסטיים, לכל היותר בטילי סקאד לטווח 300 ק"מ, שבצה"ל ידעו שחיזבאללה קיבל מאיראן, ואחד מהם באמת שוגר בשבוע שעבר כל הדרך מלבנון לעזה. אבל המיירט הזה מהיר מאוד, עד 7.5 מאך, מסוגל ליירט מטרות בגובה של עשרות קילומטרים, ומצויד בחרטומו באופן לא מקובל בשני חיישנים: גם מכ"ם וגם חיישן אלקטרו אופטי. טיל לא ממש קטן אבל חכם, דו שלבי עם מאיץ שמזניק אותו במהירות לפי כמה ממהירות הקול, הרבה יותר קרוב לחץ מאשר לטמיר.

מאז 2024 היה לחץ תפקיד מרכזי ביירוט מאות הטילים הבליסטיים ששיגרה איראן לישראל בשתי המתקפות באוקטובר 24' ובאפריל 25', ובמבצע עם כלביא. מלחמות פוליטיות בין שר הביטחון ישראל כץ לשר האחראי על רשות החברות דוד אמסלם, מנעו את אישורו של גלעד ארדן כיו"ר התעשייה האווירית, ומבחינת כץ מתחרה עתידי על ראשות הליכוד. זה הקשה על דירקטוריון תע"א לאשר את עסקת בעלי העניין, שבה הזמין משרד הביטחון, בעל השליטה בחברה, מלאי חדש של טילי חץ במיליארדי שקלים.

עד שכבר החל הייצור, במקביל להמשך אספקת טילי החץ שרכשה גרמניה, הוא התמקד בטיל החץ-3 המתקדמים. חץ-2 הוותיק, שנכנס לשירות בשנת 2000, עוד לפני שפייסבוק הוקמה, כבר לא היה אז בייצור, ופיתוח המחליף שלו חץ-4 טרם הושלם.

כשלמערכת הביטחון היה ברור שעימות נוסף עם איראן הוא רק עניין של זמן, נדרשו אנשי המקצוע במנהלת חומה במשרד הביטחון, ברפאל ובחיל האוויר למצוא פתרון לשימוש מיטבי במלאי המיירטים המתחדש במערכה הבאה. פחות מחודש לפני תחילת המערכה הנוכחית שחרר משרד הביטחון הודעה שרמזה על הפתרון.

ראש מנהלת חומה במפא"ת שבמשרד הביטחון, משה פתאל, מסר כי: "במהלך המלחמה ובפרט במבצע 'עם כלביא' אנשי מנהלת חומה ביצעו שינויים והתאמות בזמן אמת אשר השפיעו דרמטית על יכולות מערכות ההגנה האווירית של חיל האוויר ובפרט מערכת 'קלע דוד'. כחלק מתוכניות הפיתוח המתוכננות, ניהלנו סדרת ניסויים רחבה אשר בחנה יכולות עתידיות והתמודדות עם איומים מרובים ומגוונים. הסדרה הסתיימה בהצלחה מלאה ומאפשרת שדרוג משמעותי למערך ההגנה האווירית של מדינת ישראל".

משרד הביטחון לא פירט אלו שינויים בוצעו במערכת. לא מקובל וגם לא אפשרי בטווח כה קצר לשנות פיזית רכיבים בטילים, כמו להתקין בהם מנועים חזקים יותר. סביר שהשינויים התמקדו באופן פעולת החיישנים ומערכת ההיגוי, כדי למיירטים להתמודד עם מטרה שמשוגרת ממרחק רב יותר, ונכנסת לאטמוספירה במהירות רבה יותר מהמטרות המקוריות שלהם. אולי גם תזמון שונה של פעולת הראש הקרבי שמשמיד את המטרה.

לפי צה"ל שיעור היירוט של כלל מערך ההגנה האווירית במלחמה הגיע ל-92% במאות שיגורים. בחלק מסרטוני היירוטים נראו מיירטים מחטיאים בתחילה את המטרה ואז מגיח במסלול נמוך יותר מיירט מהיר ומשמיד אותה, סביר שאלה היו תיעודים לשימוש בקלע דוד.

השדרוג הגדיל דרמטית את מספר המיירטים שמסוגלים לטפל באיום הראש הקרבי הכבד של טילי החורמשאר והקאדר האיראנים, אבל היה לו מחיר. בעוד שחץ-3 מיירט גבוה בחלל ואמור להשמיד את הטיל האיראני לפני שהוא משחרר את הרש"ק שלו, קלע דוד פוגש אותו בגובה נמוך יותר. זה אומר שיותר שברי יירוט נוחתים על הקרקע. ובמקרה של רש"ק מצרר, הוא לא מושמד לפני שהספיק לשחרר את הפצצונות שלו, והפגיעה בהן היא לכל היותר חלקית.

והיו גם כישלונות. צה"ל מסרב לפרט מה התגלה בתחקיר היירוטים, אבל במקרים קודמים התרחשו כישלונות בגלל תקלות מכ"ם, כשלים בייצור המיירטים, ולעתים התנהגות שונה מהצפוי של טילי המטרה. אבל העובדה שהרוב הגדול של הטילים האיראנים יורטו ללא נפגעים על הקרקע, מוכיחה שהמהלך הצליח.

עוד ב-2023 הייתה פינלנד ללקוח הזר הראשון של קלע דוד, כחלק ממהלך לחיזוק מערכת ההגנה האווירית שלה נגד הרקטות והטילים של פוטין. עסקה בסך 317 מיליון יורו, שעשויה לגדול בעתיד.

גם יוון עומדת לרכוש את קלע דוד, כחלק מעסקת ענק ב-3 מיליארד יורו שתכלול גם רכש מערכות ברק MX וספיידר.

בשיחה שקיימנו בשבוע שעבר עם פיני יונגמן, כיום נשיא חברת התוכנה הביטחונית TSG ובעבר בכיר ברפאל ומי שהיה אחראי על תכנית קלע דוד, העריך יונגמן שפינלנד לא תהיה הלקוחה הזרה האחרונה של המערכת.

"הביצועים של מערך ההגנה האווירית הישראלי במלחמה תפסו את העין למערכות ביטחון בכל העולם, בהשוואה למערכות האחרות שמגינות למשל על מדינות המפרץ", הסביר יונגמן.

"קלע דוד היא סוס העבודה של המערך במלחמה, וכבר עכשיו יש פניות מצד מדינות אחרות שמבינות שהן חייבות להיות מסוגלות להגן על אזרחיהן. המערכות הישראליות לא רק טובות יותר, הן גם זולות משמעותית מהמערכות האמריקניות והאירופיות המתחרות. אני מעריך שכבר בתקופה הקרובה נשמע על עסקאות ענק נוספות בתחום הזה".