"אני מתפטר!" - האם זה באמת משפט שסוגר דלתות?

לפעמים זה העובד שהולך הביתה בעצבים, וכשהוא כבר נרגע המעסיק מנצל את ההזדמנות כדי לסיים את העסקתו ללא תשלום פיצויי פיטורים; ולפעמים זה המעסיק שמתעצבן ושולח הביתה בכעס עובד, ואחר כך כשהוא מתקשר – התנצלותו לא מתקבלת. מתי אפשר לחזור מהודעת פיטורים

  • פיטורים
לא תמיד דברים הנאמרים בשעת כעס הם סוף הסיפור (צילום: shutterstock)

"לפני כמה חודשים הוא התחיל להעיר לי על כל מיני שטויות, אחרי שש שנים שאני עובדת אצלו. על הרעש שאני עושה כשאני שותה, על סידור המסמכים בערימה לגובה במקום חלוקה לתאים - ממש כאילו נכנס בו שד. ואז יום אחד הוא ממש הגזים, וירד עליי ליד כולם על זה שהכנסתי את הפרחים לוואזה הכחולה, במקום השקופה. אני כבר ממש התעצבנתי, ופתאום צעקתי: "די כבר! מה זה השטויות האלו כל היום? אני מתפטרת!", ויצאתי בטריקת דלת".

עוד בוואלה! NEWS

פרסום לפי מיקום: עסקים קטנים יזכו לפרסום מותאם לצופים

בשיתוף בנק הפועלים
לכתבה המלאה

"כשירדתי מהמעלית והתקשרתי מהלובי בוכה לבעלי, הוא הרגיע אותי, הזכיר לי כמה כיף לי עם החברות בעבודה, כמה נוחות לי השעות, וגם שאנחנו צריכים את הכסף. הקשבתי לו, נשמתי, ועליתי חזרה למעלה, למקום שלי. הלכתי לשירותים הסתדרתי, התאפרתי, ניגשתי לחדר של הבוס, ואמרתי לו: "תשמע מוטי, אני מצטערת, הייתי נסערת קודם, אני ממש לא מתפטרת ולא כלום, וגם סידרתי את הפרחים כמו שרצית".

"אבל הוא, המגעיל הזה, קם פתאום מהכיסא, והתחיל לצעוק עליי שאני אעוף לו מהעיניים, ושתודה לאל שהתפטרתי סוף סוף, שהוא חיכה ליום שאני אקום ואלך, יש לו מישהי פי-אלף יותר טובה ממני. לקחתי את הדברים שלי והלכתי הביתה. אבל הנה, עכשיו הוא לא מוכן לתת לי מכתב פיטורים, ולא המלצות, ולא לשלם לי פיצויים, כי הוא טוען שהתפטרתי וזו בעיה שלי. זה נכון?"

רחלי לא לבד. לפעמים זה העובד שהולך הביתה בעצבים, ונרגע בהמשך, אבל אז המעסיק כבר מנצל את ההזדמנות כדי לסיים את העסקתו ללא תשלום פיצויי פיטורים; ולפעמים זה דווקא המעסיק שמתעצבן ושולח הביתה בכעס עובד, ואחר כך כשהוא מתקשר ומבקש להתנצל, העובד כבר אומר לו: "פיטרת אותי. תשכח מזה ותשלם לי פיצויים".

בין הדין דן בלא מעט מקרים כאלו, של התפטרות או פיטורים בשעת כעס והחרטה שמגיעה לאחריהם, וקבע לא פעם, שמי שכעס, זכאי להתחרט ולחזור בו מדבריו. באותם מקרים שבהם בית הדין אפשר זאת, לא ניתנה לדברים הכועסים אותה המשמעות שהייתה ניתנת להם, לו נאמרו מתוך הפעלת שיקול דעת ונינוחות.

הסיבה לכך היא שבתי הדין מכירים בפרקטיקה של יחסי עבודה מתמשכים, לאורך ימים ארוכים, ומבינים שהחיכוך התמידי הזה, בין אנשים אמיתיים, בשר ודם, עלול להביא עובד, או מעסיק, להגיד או לעשות, מילים או מעשים שהוא לא באמת מתכוון אליהם, רק מתוך כעס ורוגז, ומבלי להתכוון למלוא המשמעות הנלווית.

לפני ההחלטה אם לשלול פיצויי פיטורים מעובד שהתפטר בעצבים, או לחלופין לחייב מעסיק לשלם פיצויים לעובד שנשלח הביתה, וסירב לשוב, יבדוק בית הדין היטב את נסיבות האירוע, ויבחן אם הבקשה להפסקת עבודת העובד באמת נעשתה באופן סופי שאינו משתמע לשתי פנים? האם מעשה ההתפטרות מלמד על כוונה חד משמעית של העובד לזנוח את העבודה ולסיים את ההעסקה? כדי להסדיר את התחום נקבעו כמה כללי אצבע, שמומלץ לכל מעסיק ולכל עובד להכיר, לפני הפעם הבאה שבה הם ממש יתעצבנו.

האם הפיטורים נעשו בזמן כעס?

ב??ע?ד??נ?א ד?ר?ת?ח?א הוא ביטוי בשפה הארמית, ותרגומו הוא – בזמן כעס. כך מוגדרות בבית הדין לעבודה התפטרויות או פיטורים שנעשו בשעת רוגז או מריבה. במקרה של רחלי, למשל, יבדוק בית הדין אם משפט ההתפטרות אכן נאמר בשעת כעס ומתוך רוגז - ואז ייתכן שיתאפשר לרחלי לחזור בה; או לחלופין אם משפט ההתפטרות נאמר בכוונה גמורה, וחזרה בה רק אחרי שקיבלה ייעוץ משפטי - ואז לא בטוח שתהא זכאית למכתב ופיצויי פיטורים.

להוכחת גרסתה, רחלי תוכל לבקש מיתר העובדים שחזו באירוע, כי יעידו על ההתרגזות הקצרה ועל חזרתה המהירה למשרד. כמובן שיהיה עליה לקוות שהעובדים יסכימו להעיד לטובתה, ושזיכרונם לא יתעמעם לאור מחויבותם למקום העבודה.

שני מקרים נוספים מצביעים על אופי הבדיקה שיערוך בית המשפט לפני ההכרעה אם לקבל את הטענה על כך שהודעת ההתפטרות נעשתה בעת כעס.

במקרה אחר, תבעה עובדת את מעסיקה וטענה כי התפטרה בסערת רגשות, ולכן אין לתת תוקף להתפטרותה. עם זאת בית המשפט דחה את טענתה, לאחר שהתגלה כי העובדת הספיקה לצלם מסמך שמצאה על שולחנו של מעסיקה, ושהכעיס אותה מאוד, לפני שעזבה בכעס את המשרד.

בית הדין קבע כי צילום המסמך שהכעיס את העובדת וגרם להתפטרותה, מעיד על "צעד מחושב שנעשה בקור רוח ולא על 'סערת רגשות' כטענת התובעת", ולכן נדחתה טענתה ל"בעידנא דריתחא".

במקרה אחר נקבע, כי עובדת שכתבה והגישה מכתב פיטורים, עשתה זאת בגדר "זעקה לעזרה" בלבד, לנוכח העובדה שהעובדת ביקשה מהחברה לבדוק את הליקויים שהצביעה עליהם, ותתייחס להתנכלות שחוותה. בית המשפט קבע במקרה זה כי העובדת כן רצתה להמשיך לעבוד בחברה ולא באמת להתפטר, והעובדה שהמשיכה לעבוד בחברה יותר משלושה חודשים לאחר האירוע, הוכיחה בפועל כי חזרה בה מהתפטרותה.

האם הכועס חזר בו בתוך זמן קצר?

במקרה שהמעסיק פיטר עובד בחמת זעם או עובד התפטר בכעס ייבדק מתי הם חזרו בהם מהמהלך. נקבע כי גם מעסיק שפיטר מתוך כעס, וגם עובד שהתפטר מתוך כעס - יהיו רשאים לחזור בהם בתנאי שיעשו זאת זמן קצר לאחר המעשה. במקרה של העובדת שגילתה את המסמך המכעיס ועזבה את המשרד, הבקשה לשוב לעבודה הגיעה רק לאחר כמה ימים. כבר באותו היום שלחה העובדת הודעת טקסט ובה בקשה לקבל מכתב פיטורים ולתת לה הודעה מוקדמת. אבל לאחר ארבעה ימים שבהם שהתה בביתה בימי מחלה, היא שבה לעבודה כאילו לא קרה דבר.

כשבית הדין בחן את המקרה לגופו, הוא קבע כי טענותיה לגבי נסיבות עזיבת העבודה והחזרה אליה – סותרות בחלקן, וכי הודעת הטקסט ששלחה מלמדת "באופן ברור וחד משמעי על כוונתה של התובעת לסיים את עבודתה... הודעתה מכילה פרטים אופרטיביים... ולמעשה התובעת הודיעה מפורשות כי עבודתה תגיע לסיומה".

בנוסף צוין כי עובד אינו יכול לחזור בו מהודעת התפטרות, אלא בהסכמת המעסיק. משנקבע כאן, כי העובדת ביצעה אקט ממשי של התפטרות, ולא חזרה בה מיידית, אי אפשר לחייב את המעסיק להסכים לביטול ההתפטרות.

בית הדין גם ציין כי התקשורת שיצרה העובדת באמצעות הודעות טקסט, במסגרת יחסי עבודה, היא "לקויה ואינה ראויה", בדיוק כפי שלא היינו רוצים לראות מעסיקים מפטרים בהודעת טקסט.

במקרה אחר, עובד שהתפטר בכעס שב אחרי יומיים, אך המעסיק סירב לקבלו בחזרה. בית המשפט חייב את המעסיק לשלם לעובד פיצויים כאילו פיטר אותו, לאחר שקבע כי העובד חזר בו מהודעת ההתפטרות לאחר יומיים, זמן סביר בנסיבות המקרה.

שימו לב, שבמקרים בהם עובד "נזרק הביתה" בחמת זעם, והמעסיק לא חוזר בו בתוך זמן קצר, יכול העובד לטעון כי פוטר ולבקש את מלוא זכויותיו כמפוטר, ובנוסף, כדאי לעובד לבחון משפטית את תקינות הפיטורים, שבוצעו לאלתר, וללא שימוע כדין.

האם הובעה חרטה מפורשת?

הפרמטר השלישי שבית הדין יבחן הוא אם הכועס שביקש לחזור בו, עשה זאת במפורש. במקרה של העובדת ששלחה מסרון נקבע כי היה עליה ליצור קשר עם המעסיק ולבקש לשוב, ולא לקבוע עובדות בשטח. התנהגותה החד צדדית של העובדת לא התקבלה בבית הדין כסבירה, ותביעתה נדחתה ברובה.

במקרה אחר בו המעסיק אמר לעובד בתוך ויכוח ביניהם "לך הביתה", אך כבר באותו היום חזר בו וביקש מהעובד לשוב לעבודה, נקבע כי העובד - שסירב לשוב – הוא שהתפטר מהעבודה, ולא פוטר.

לסיכום נאמר כי לעובד או מעסיק שרוצים לחזור בהם מהודעת פיטורים, כדאי לומר את הדברים בשיחה מסודרת ולתעד אותם בכתב, למניעת ספקות; וגם כדאי לזכור שככל שמשך יחסי העבודה ארוך יותר, כך פחות סביר שהם יבואו לידי סיום בדברים שנאמרו בעידנא דריתחא.

עובדים: התעצבנתם? צעקתם? הלכתם הביתה? עכשיו שבו ושאלו את עצמכם: האם אתם באמת רוצים לעזוב את העבודה בגלל האירוע הזה? אם לא, דברו עם המעסיק בטלפון כבר באותו ערב. תסבירו שהתרגזתם, סערתם, ותתנצלו. בקשו לחזור, ושלחו סיכום שיחה בכתב. אל תשאירו מקום לספק.

מעסיקים: התעצבנתם? צעקתם? שלחתם הביתה? קורה. אם אתם לא רוצים להיחשב כמי שפיטר את העובד ולשלם לו את מלוא הפיצויים פלוס פיצוי על פיטורים ללא שימוע, עשו לעצמכם טובה: דברו עם העובד, תתנצלו על הדרך שבה נעשו הדברים ותזמינו אותו לחזור לעבודה. רק בשיחת בירור ראויה ונינוחה, תעלו את הנושא המקצועי שעלה ביניכם, לדיון. חובת השימוע לפני פיטורים נועדה בדיוק בשביל שיהיה לכם את פרק הזמן הסביר הזה, לשקול ולבחון את החלטתכם על סיום העסקה, לעומק.

ולסיום אציין, כי במקרה של רחלי, המעסיק שלא אפשר לה לחזור, עשה לה כנראה טובה גדולה: רחלי, מן הסתם, תתבע אותו לדין, ובינתיים תמצא מקום עבודה חדש, שיכבד אותה ואת ניסיונה.

דריה כנף הינה עורכת דין העוסקת בדיני עבודה

מידע משפטי מאת מרכז מידע בנושא ניהול המשאב האנושי, יחסי עבודה ושכר בחברת חשבים ה.פ.ס מידע עסקי

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת, או תחליף ליעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושא כפי שרואה אותו המחברת, ובכל מקרה ספציפי יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין. הסיפורים המובאים אינם אמיתיים ובמידה ונאמר אחרת, הרי שאז שונו פרטי המעורבים באופן מהותי, למניעת זיהוי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully