"אני בונה פה חברה של מולטי ביליון דולר", כך אומר עמי דניאל, אחד משני היזמים הצעירים של חברת ההיי-טק הישראלית וינדוורד. הדרך שבה דניאל פולט את המשפט הזה, בביטחון מוחלט ובמהירות, לא משאירה ספק: זו לא משאלת לב או השערה שאפשר לחלוק עליה, ואין צורך לחכות לתחזית כדי לדעת את כיוון הרוח. דניאל ושותפיו הולכים לכסף הגדול, או במלים אחרות, לשוק הסחורות העולמי.
מה שמפתיע הוא שעיסוקה של וינדוורד לא נראה מכניס במיוחד: פעילותה היחידה של החברה הוא מעקב אחר תנועת הספנות העולמית, מידע שהיא רוכשת מלוויינים המשוטטים בשמיים מאפשר לה לעקוב ממשרדיה המעוצבים במרכז תל אביב אחרי כל ספינה המשוטטת בים - החל מגודל של 200 טונות, שזה גודל די קטן בעולם הספנות.
המעקב מאפשר לווינדוורד לדעת במידה רבה של וודאות מהיכן יצאה הספינה, לאן היא מפליגה, מהי ההיסטוריה שלה, מה סוג המטען שהיא נושאת, ואפילו אם חברה בלב ים לספינה אחרת והחליפה איתה מטענים.
המידע שנמסר מהספינות לא מדויק
צריך להיות ימאי אמיתי כדי להעריך מה שווים נתוני התנועה של ספינה בים. ואכן, דניאל ושותפו להקמת החברה, מתן פלד, הכירו כקצינים צעירים בחיל הים. דניאל היה קצין גילוי וניווט בספינת טילים, פלד היה מפקד היחידה המפעילה מסוקים מספינות החיל. החברות שקשרו השניים ביניהם נמשכה גם על החוף.
"כשחשבנו מה לעשות גילינו שאף אחד בעצם לא יודע מה קורה לספינה ששטה בים. בישראל, בגלל המצב הביטחוני המיוחד, יש מעקב מהחוף ובאמצעים אחרים אחר כלי שיט שנכנסים לאזור, כי הם יכולים להיות איום על המדינה. אבל במקומות אחרים לא יודעים כמעט כלום על הספינה עד שהיא מגיעה לנמל", אמר דניאל.
אמנם ספינות מחויבות לדווח על מיקומן בלב ים, אך מתברר שהמידע הנמסר מהן בעייתי. "לעתים קרובות המידע אינו מדויק, ומגיע משובש מכל מיני סיבות. הרבה פעמים אנחנו מגלים שספינה דיווחה על מיקום אחד בזמן שהיא במקום אחר לגמרי. לעתים המידע משובש משום שבספינה באמת לא מעוניינים שיידעו היכן הם נמצאים, אבל לפעמים המידע משתבש בדרך מסיבות טכניות", אומר דניאל.
יכולות מעקב נגישות לכולם
המצאות גדולות הן גם עניין של עיתוי. עד לפני 20 שנה לא היתה לבעלי הספינות כל דרך לדעת היכן הספינה נמצאת, והם נאלצו להסתמך על הדיווחים הנכונים או השגויים שנמסרו מתחנות החוף ונקלטו ממשדרי הספינות. ואולם בתחילת המאה ה-21 הואץ מאוד פיתוח ושיגור לוויינים אזרחיים לצילום ומעקב אחר הנעשה על פני כדור הארץ. עשרות חברות פרטיות עסקו בפיתוח לוויינים ושיגורם לחלל. יכולות מעקב שהיו בעבר נחלתן של מעצמות-על הפכו נגישות לכל דורש המוכן לשלם את המחיר, שהלך וירד.
כל מה שנדרש ממי שביקש לנצל את הלוויינים המצלמים כל תנועה על פני הגלובוס, הוא להגדיר את המידע הנדרש, לדעת לפענח אותו ולהשתמש בו. ב-2010, כששני היזמים הצעירים השיקו את וינדוואד, החלל כבר ציפה להם.
בזמן שדניאל מנסה להסביר מדוע וכיצד המידע משתבש, הוא מראה על מסך המעקב הגדול שנמצא במשרדי וינדוורד בתל אביב, ספינה המזגזגת בדרכה מאלג'יר לספרד, ומבצעת תמרונים בין איביזה ומיורקה בדרך לנמל קרטחנה שבדרום חצי האי האיברי.
לשם מה כל הסיבובים האלה?
"אנחנו לא יודעים. לכאורה אין סיבה שהספינה לא תפליג ישר בנתיב הקבוע שלה לקרטחנה. אבל מוכרחה להיות לכך סיבה טובה. בים כל הארכת דרך מיותרת עולה הרבה מאוד כסף, ואין ספינה שתבצע תמרונים כאלה סתם כך. אנחנו אוספים את המידע ומספקים אותו תמורת תשלום ללקוחות שמעוניינים בו".
מי בעצם מעוניין במידע הזה?
יש לנו לקוחות קבועים, בדרך כלל מדינות וגופים גדולים, שמבקשים מאתנו לעקוב אחר התנועה בים ולספק להם מידע על פי קריטריונים שהם מעוניינים בהם. הבנו שיש הרבה מדינות שמעוניינות להילחם בדיג בלתי חוקי, שפוגע בהן כלכלית. יש למידע הזה ערך כלכלי עצום, וגם המשקיעים שגייסנו הבינו את זה. אנחנו יכולים לספק מידע על כוונות להברחה, ועל תנועת הסחורות. יש למידע הזה ערך כלכלי עצום. וגם המשקיעים שגייסנו הבינו את זה".
מידע על תנועת הסחורות בעולם
וינדוורד גייסה עד כה כ-18 מיליון דולר ושוויה נאמד ביותר מ-100 מיליון שקל. המשקיע הבינלאומי הגדול בווינדוורד הוא המיליארדר הסיני לי קא שינג. משקיע נוסף הוא ראש סוכנות הביון המרכזית (CIA), דיויד פטריאוס.
הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של וינדוורד, מאמינים דניאל ופלד, הוא במידע על תנועת הסחורות (קומודיטיס). "הרבה מאוד מספרים נזרקים על כמויות הנפט שיש בעולם, המלאים ותנועות היצוא. אבל חלק גדול מהדיווחים האלה לא אמיתי. אנחנו יודעים את האמת באמצעות מעקב אחרי מכליות נפט, שקל מאוד לזהות אותן ולדעת מתי ספינה עמוסה ואיזה סוג של נפט יש בה".
בין השאר גילו בחברה כי ניגריה מייצאת 80% נפט יותר מכפי שהיא מצהירה. "מדיניות המכסות של אופ"ק, ארגון המדינות מפיקות הנפט, לא מתאימה לה. אבל היא לא יכולה להסתיר מאתנו את המכליות שיוצאות מהנמלים שלה".
ומתברר שלמידע הזה יש מחיר גם בבורסות העולם. כשהעולם טובע בעודפי נפט, מאוחסן חלק ניכר מהעודפים והעתודות העולמיות במכליות ששטות בעולם או עוגנות בנמלים. דניאל מציין כי החברה יכולה לדעת כמה נפט בדיוק יש בים, מבלי להסתמך על דיווחים שיכולים להיות לא מדויקים. "באותה מידה אנחנו יכולים לדווח על עיכוב בתנועת כל הסחורות. זה מידע שהסוחרים בבורסות הסחורות יכולים להפיק ממנו רווחים עצומים, ולכן אנחנו בונים כאן חברה גדולה. אנחנו נהיה הגוגל של הספנות".
ואם תבוא גוגל האמתית, שרוצה לשלוט בכל המידע העולמי, ותציע לכם סכום נאה?
"אנחנו חולמים לעשות משהו משמעותי. אקזיט הוא לא מטרה אלא תוצר לוואי של המון משתנים ואנשים. אנחנו רוצים שיראו את 70% מכדור הארץ בצורה ברורה יותר".