מתי בפעם האחרונה ישבתם עם עצמכם וחישבתם ברמת דיוק מושלמת איך תחלקו את הכסף אחרי שתזכו בטוטו, בלוטו, בווינר או אחרי שתקבלו שיחת טלפון מפתיעה מאראלה ממפעל הפיס? אין לנו אלא להניח שחלוקת הכספים המדויקת הזו שדמיינתם, לא הביאה בחשבון את השותף הסמוי מס הכנסה.
ואכן, בעבר לא שולם מס בישראל על זכיות ופרסים. המצב הזה השתנה ב-2003, כאשר המחוקק קבע כי אין זה צודק שאדם שהתעשר מהגרלה או מקבלת פרסים לא יישא בנטל מס כלשהו על הגידול בהכנסתו. כך נקבע שרווחיהם של הזוכים, ימוסו בשיעור של 25%, ובלבד שסכום הזכייה גבוה מ-70,000 שקל. קביעת תקרת הפטור נבעה, בין היתר, מהרצון להגן על הכנסות גופי ההימורים החוקיים במדינת ישראל, כמו המועצה להסדר ההימורים בספורט ומפעל הפיס. ואולם שנה לאחר מכן הוקטנה התקרה ל-50,000 שקל, והיום היא עומדת על סך של 49,560 שקל. כלומר, הכנסה מהגרלות ופרסים בסכום שלא יעלה על התקרה יהיו פטורים מתשלומי מס. לעומתם, הכנסה בסכום הגבוה מתקרה זו זכתה למנגנון מיסוי מיוחד: זכייה עד גובה פעמיים הפטור ייזכה לפטור חלקי, ומעל פעמיים התקרה ימוסה באופן מלא. חשוב לשים לב, כי שיעור המס המופחת שהוטל מצד אחד, הוביל במקביל לקביעה שלא יותרו בניכוי כנגד המס המוטל הוצאות או הפסדים שנוצרו במסגרת ההשתפות בפעילות נושאת הפרס או ההגרלה, וכן לא יינתנו פטורים ממס אם הזוכה זכאי לפטור כלשהו במסגרת דינים אחרים.
ב-2014 הועלה שיעור המס מ-25% ל-30%. במסגרת חוק ההסדרים שמבשלת בימים אלו ממשלת ישראל, צפויה שוב העלאה בשיעורי המס על הכנסות שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים משיעור של 30% ל-35%.
מצד אחד מדובר במס על הכנסה שהיא מתת שמיים, או התעשרות יש מאין, אז מבחינת צדק לא מדובר ברעיון צורם במיוחד להגדיל את חבות המס בגין הפרס. ואולם, לא מדובר בשיעור מס נמוך, אלא במס גבוה, במיוחד בנסיבות שבהן המחוקק לא מאפשר לזוכה לדרוש הוצאות לקזז הפסדים או לטעון לפטורים כלשהם. קחו, למשל, אדם שכל חייו מילא טופס אוטומטי אחת לשבוע והשקיע נניח 3,000 שקל בשנה לאורך 40 שנים, ואחרי 40 שנים זכה בפרס של 120,000 שקל, סכום זהה לסכום ההשקעה שהשקיע בהתעלם מרכיב הזמן? אדם כזה, שאמנם הרוויח כעת, ייאלץ לשלם מס של 35% על כל הזכייה - גם אם בהסתכלות כוללת לא הרוויח ולו שקל אחד. כאן בדיוק מתחבא חוסר הצדק בחקיקה חוקים אחרים שקובעים מס מוגבל ושוללים ניכוי הוצאות או קיזוז הפסדים, מחייבים במס נמוך במיוחד, למשל שכירות מגורים של 10% ששם לא מתירים הוצאות בניכוי.
נראה כי העלאת שיעורי המס על פרסים מתנהגים יותר כמו קנס ופחות כמו מס, אולי כי זו דרכו של המחוקק לנסות ולהכוון התנהגות של הקטנת שוק ההימורים בישראל, במיוחד שרוב המהמרים הם האנשים המוחלשים ביותר בארץ. אולי זה לא שונה ממס על טבק, או אלכוהול, שגם אותו נוטים לשנות מעת לעת. העצוב כאן, שזה לא בטוח יעזור להם. המהמרים ימשיכו להמר, כמו שהמחוקק לפעמים מהמר עליהם.
הכותב הינו עורך דין ורואה חשבון, שותף ומנהל קבוצת המיסוי הישראלי בפרל כהן צדק לצר ברץ