משרד האוצר התייחס היום (שני) בסקירה השבועית שפרסם לשכר המורים בישראל. על פי הסקירה צמח שכר המורים בין השנים 2003 ו-2014 בצורה חדה מעל העלייה בשכר הממוצע במשק. במשרד האוצר מייחסים את הצמיחה הזו במידה רבה לרפורמות "אופק חדש" ו"עוז לתמורה" שלדברי המשרד הצליחו להביא לעלייה משמעותית בשכר המורים. "ישום רפורמת 'עוז לתמורה' (המתייחסת למורי החטיבות העליונות) נמשך גם בשנים שלאחר 2014, כך שסביר שהמגמה הכללית נמשכה גם בשנים 2017-2015", נכתב בסקירה.
עוד טוען משרד האוצר כי בהשוואה בין לאומית נמצא שכר המורים היחסי (ביחס לשכר הממוצע של בעלי השכלה על יסודית) בשורה אחת עם המקובל במדינות ה-OECD. על פי הסקירה שכר המורים בישראל מגיע למעל 80% מהשכר הממוצע במשק לבעלי השכלה על יסודית ורק בגרמניה, יוון, פינדלנד, בלגיה ולוקסמבורג שכרם היחסי גבוה יותר.
עם זאת מצביע משרד האוצר על הפערים הגדולים בשכר המורים הוותיקים מול שכר המורים המתחילים, פער שעל פי הסקירה אף התרחב מעט בשנים האחרונות. ניתוח של התפתחות שכר המורים לאורך הקריירה, מעלה, על פי הסקירה, שעיקר פער השכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהעלייה שחלה בשכר המורים בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה. כך, בעוד שמורה ביסודי בעל ותק של 10 שנות הוראה מרוויח פי 1.31 ממורה מתחיל, מורה בפסגת סקאלת השכר מרוויח פי 2.05 ממורה בעל ותק של 10 שנות הוראה. העלייה הגדולה בשכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה היא חריגה בהשוואה בינלאומית.
האוצר מצביע על כך שהסכמי השכר האחרונים שנחתמו מול הסתדרות המורים בחודשים ספטמבר 2016 ומרץ 2017 כללו התייחסות ישירה לסוגיית פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים, ובמסגרתם נקבעה תוספת דיפרנציאלית שקלית, כאשר התוספת למורים צעירים כמעט כפולה מהתוספת לעובדים בדרגות הגבוהות. על פי אומדן אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, הסכמים אלו צפויים לצמצם את פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים.