פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      לא צריך בנק? כל מה שאתם צריכים לדעת על הלוואות חברתיות

      האפשרות להלוואות בין אנשים פרטיים ועסקים ללא תיווך הבנק כבר קיימת מספר שנים, אך מחר ייכנס לתוקף חוק המסדיר את פלטפורמות ההלוואה. איך זה עובד? מדריך

      הלוואות, הלוואה, שטרות (ShutterStock)
      הלוואה (צילום אילוסטרציה: ShutterStock)

      האפשרות ללקיחת הלוואות בין אנשים פרטיים ועסקים ללא תיווך הבנק כבר קיימת מספר שנים, אך היום (חמישי) צפוי להיכנס לתוקף חוק חדש שמסדיר את פלטפורמות ההלוואות החברתיות. מדובר בחוק שנועד להסדיר את פעילותן של כלל הפלטפורמות המקשרות בין אנשים או בין אנשים ועסקים, לשם מתן הלוואות בשיטת "עמית לעמית" (PEER TO PEER).

      המטרה של החוק היא להציע לציבור המשקיעים והלווים אפשרויות נוספות, חוץ בנקאיות, להשגת תשואה עודפת על השקעותיהם, או השגת מקורות מימון בתנאים עדיפים. אז מה בעצם אומר החוק החדש ומה ישתנה לעומת המצב הקיים כעת?

      לקריאה נוספת:
      האוצר: שכר רופא בעשירון העליון - 150 אלף שקל בחודש
      חשד: מכרו מוצרים באתר איביי במיליוני שקלים - והעלימו מס
      "חשבתי שזה משהו שהיה חי" - ההפתעה שחיכתה ברוטב העגבניות

      איזה שינוי יביא החוק?

      לפני כ-4 שנים נוסדו בישראל, כחלופה לבנקים, פלטפורמות המקשרות בין אנשים לשם מתן הלוואות . זאת לאחר שפלטפורמות זהות נחלו הצלחה גדולה באנגליה ובארה"ב. עם פלטפורמות מסוג מימון המונים הקיימות היום בישראל ניתן למנות את BTB, טריא, בלנדר ועוד. למרות היתרונות בהשקעה באמצעות הפלטפורמות והצמיחה שהציגו, הציבור הישראלי עדיין חושש מהשקעה בכלי פיננסי חדש שאינו מוכר לו. לכן כניסת החוק לתוקף תביא את שוק ההלוואות למצב שבו ייתכן מאוד כי לבנקים תהיה תחרות אמיתית.

      הציבור שיבחר להשקיע באמצעות הפלטפורמות, ובעצם להעמיד את כספי השקעתו להלוואה לעסקים וללווים פרטיים - יכנס "לנעלי הבנק" - ויהנה מאותה התשואה כמו הבנק. ככל שיותר אנשים יבחרו להשקיע את כספם בפלטפורמות במקום להשאירו בפיקדון בבנק, וככל שיותר אנשים ובעלי עסקים יבחרו לקחת הלוואות מאותן הפלטפורמות - התחרות בשוק ההלוואות תגבר.

      מי מפקח על החוק?

      מי שנבחרה לפקח על הפלטפורמות במסגרת החוק החדש היא רשות שוק ההון אשר בראשה עומדת דורית סלינגר, המפקחת על הביטוח, החיסכון ושוק ההון.

      שר האוצר משה כחלון ודורית סלינגר הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון (קובי ליאני)
      ממונה על הפיקוח. דורית סלינגר (צילום: קובי ליאני)

      האם הפלטפורמות צריכות רישיון?

      כן. כל פלטפורמה חויבה להגיש בקשה לרישיון עד מחר (מועד כניסת החוק לתוקף). כשם שבית השקעות או בנק מחויבים ברישיון של בנק ישראל או הרשות לניירות ערך, כך גם הפלטפורמות בישראל מחויבות לרישיון. פלטפורמה שפעלה טרם החוק, והגישה בקשה לרישיון, יכולה להמשיך ולפעול כאילו יש לה רישיון עד לקבלתו.

      מה צריכה פלטפורמה לעשות כדי לקבל רישיון?

      על מפעילי הפלטפורמה להגיש בקשה לרישיון ולעמוד בתנאי הרישיון, שמטרתם לבחון את יכולת הפלטפורמה לקיים את תוכניתה העסקית. בנוסף, במסגרת קבלת הרישיון נבחנת היכולת הניהולית של נושאי המשרה והדירקטורים - שמחויבים להיות אנשים ישרים ללא אינדיקציות שליליות בעברם. הפלטפורמה מחויבת לעמוד גם בכללי הון עצמי חיובי ולמנות נושאי משרה ודירקטורים בעלי ניסיון ומיומנות בתחומים אלו.

      הפלטפורמה יכולה להלוות כספים משלה?

      לא. על פי החוק, אסור לפלטפורמה להלוות כספים כמלווה במערכת, וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים בין המלווים מהציבור לבין הפלטפורמה עצמה. כספי ההשקעה המשמשים להלוואות נמצאים בנאמנות, ואילו הפלטפורמה מנהלת את ההלוואות וגובה את כספי ההחזר עבור המלווים, אך אינה לוקחת חלק בהלוואות.

      קיימת אפשרות לפלטפורמה להגיש בקשה חריגה להלוות מכספיה שלה, אך זהו החריג ולא הכלל. אישור לכך יינתן על ידי המפקחת על שוק ההון, רק אם תיווכח שלא יהיה במתן האישור כדי לעורר ניגוד עניינים או פגיעה במלווים. מקרה נוסף בו יינתן אישור מיוחד הוא לצורך עידוד התחרות בשוק האשראי, במידה ולא יהיו מספיק כספי ציבור.

      הפלטפורמה מרוויחה מפערי הריבית?

      לא. אסור לפלטפורמה לקחת חלק בהלוואות או בריבית. לכן, הריבית כולה שייכת למלווה.

      אז ממה הפלטפורמה מרוויחה?

      רווחי הפלטפורמה מגיעים מעמלות שנתיות או חודשיות הנגבות מהלווה ומהמלווה.

      הלוואות, הלוואה, שטרות (ShutterStock)
      כספי ההלוואות מחויבים להיות בחשבון נאמנות המופעל על ידי נאמן (צילום: shutterstock)

      איפה נמצאים הכספים של המשקיעים?

      על פי החוק, כספי ההלוואות מחויבים להיות בחשבון נאמנות המופעל על ידי נאמן. מרבית הפלטפורמות מנהלות את חשבונות הנאמנות בבנקים וממנות נאמן חיצוני מוכר להגברת הפיקוח והאמון.

      האם קיים סיכון להלבנת הון?

      לא. הפלטפורמות יכולות לקבל כספים לחשבון הנאמנות אך ורק בהעברה בנקאית מחשבונות בנקאיים בלבד לחשבון הנאמנות. בנוסף, המלווים נדרשים לחתום על מסמכים מתאימים ולהשיב על שאלון "הכר את הלקוח" במקרים המתאימים. כמו כן, בעקבות יציאת החוק החדש שוקדת הרשות להלבנת הון בימים אלו על צו הלבנת הון מיוחד לפלטפורמות, אותו הן יהיו חייבות לאכוף ולקיים לרבות
      דיווחים מתאימים לרשות להלבנת הון.

      אפשר לדעת מיהם הלווים?

      לא. החוק אוסר על פרסום שמות לווים ואלו יימסרו למלווים רק באישור המפקחת.

      אם הלוואה לא משולמת, מי אחראי לפעול משפטית כנגד הלווה?

      מרבית הפלטפורמות מתחייבות לנהל את ההליך המשפטי עבור המלווים. בחלק מהפלטפורמות המשקיע ממשיך להרוויח ולקבל את הקרן והריבית גם במקרה בו הלוואה אינה משולמת על ידי הלווה באמצעות פיקדון לערבות הדדית. הפיקדון תפקידו לשלם למשקיעים על הלוואות שבפיגור. מומלץ להיכנס לאתרי הפלטפורמות ולקרוא על ההגנות שהן מספקות למשקיעים ותנאיהן.

      מי יכול לבקש או לקבל הלוואה בפלטפורמות?

      אנשים פרטיים, תאגידים ובעלי עסקים.

      מה סכום ההלוואה המקסימלי?

      לתאגידים ועסקים קטנים ובינוניים סכום ההלוואה המקסימלי הוא מיליון שקל. לגבי אנשים פרטיים אין הגבלה בחוק.

      האם על הפלטפורמה למסור לי נתונים כלשהם?

      כן. מרבית הפלטפורמות הן טכנולוגיות ומציגות ללקוחות שלהן אזור אישי בדומה לחשבון בנק ואף למעלה מכך. פלטפורמה חייבת למסור ללקוחותיה את שיעור התשואה הצפוי ואת הסיכונים הכרוכים במתן האשראי, וללווה את סך כל העלויות שבהן יישא בקשר עם קבלת האשראי, ובכלל זה שיעורי הריבית והעמלות שהוא יידרש לשלם.

      האם מותר לבנקים להקים פלטפורמות כאלו?

      אסור. זו מהות הרפורמה. על מנת לאפשר את התחרות בתחום, מאחר ומדובר בגופים בני מספר שנים, ניתנה לפלטפורמות "הגנת ינוקא" האוסרת על הבנקים להקים פלטפורמה או לרכוש חלק מפלטפורמה לתקופה של 3 שנים ממועד כנסית החוק לתוקף. אולם, לתאגיד עזר בנקאי (חברות כרטיסי האשראי הן תאגיד עזר בנקאי) מותר לרכוש עד 20% בפלטפורמה.

      פרסום ראשון: 31.1 15:00

      הכותב הוא שותף מייסד ב-BTB, פלטפורמת ההלוואות החברתיות לבעלי עסקים קטנים ובינוניים