(בווידאו: דיווח למהדורה המרכזית של וואלה! NEWS על המסחר בבורסה בתל אביב)
משרדי ממשלה אוהבים להכריז על "בשורה לציבור" כשמתפרסם צעד חדש בו הם נוקטים - אבל לא תמיד מדובר בבשורה של ממש, לפחות לא לציבור כולו. אחת הבשורות האחרונות הייתה הוזלה צפויה של הביטוח לרכב דו גלגלי. הצד האחר של הבשורה הוא ששר האוצר מתכוון לשאוב מבעלי המכוניות עוד כ-100 מיליון שקל לצורך סבסוד רוכבי האופנועים.
הסכם ביטוח מהווה עסקה פרטית לכל דבר, אבל נהגים רבים נוטים לראות בביטוח החובה מעין מס, שכן זהו תשלום אחיד ומחייב החל על כולם - והמדינה אוכפת אותו בקפדנות. מרגע שבו המדינה פורשת את חסותה על העסקה, יהיו תמיד מי שיפעילו את הלחצים הנכונים כדי להפחית מעליהם את הנטל, ולהעביר אותו לכתפי אחרים.
זה, בערך, מה שקורה כבר שנים ארוכות בתחום ביטוח החובה לרוכבי האופנועים. אוכלוסיית רוכבי האופנועים מהווה אמנם רק חלק קטן מהנוהגים בכביש, אולם הסיכוי של רוכב אופנוע להיפגע מתאונת דרכים קשה, הכוללת פגיעות גוף, גבוה פי 11 מסיכויי הפגיעה של נוסע ברכב פרטי. הסיבה העיקרית לכך היא, כמובן, היעדר ההגנה לרוכב האופנוע, החשוף לפגיעה כמעט בכל מגע עם רכב אחר.
חקיקה תקדימית בכנסת
סיבה משנית היא צפיפות התנועה העירונית. מרבית הרוכבים משתמשים ברכב הדו גלגלי לנסיעה עירונית, בה התנועה צפופה יותר. חלק מהרוכבים נוטים גם לזגזג באופן המקשה על נהגים אחרים להבחין בהם מבעוד מועד. מבחינת חברות הביטוח, שצריכות לשאת בתוצאות התאונות, מדובר בהוצאה כבדה.
הסיכון של חברות הביטוח הוא מכפלה של סיכויי הפגיעה ("מקרה הביטוח") והנזק הכספי הכרוך בפגיעה. ביטוח החובה חל רק על פגיעות גופניות, פציעה ונכות, ואינו קשור לשווי הרכב. לכן, אין פלא שעלויות הביטוח לרוכבי אופנועים גבוהות פי 10 ויותר מעלויות הביטוח לרכב רגיל. מחירו הנוכחי של ביטוח חובה לאופנוע נע בין 5,000-7,000 שקל לשנה - מחיר מרתיע מבחינת צעירים רבים, שהם קהל הלקוחות העיקרי לאופנועים עירוניים. הפתרון הקל והפשוט ביותר מבחינתם של רוכבים רבים הוא פשוט לא לשלם את דמי הביטוח.
הנטייה שלא לשלם את דמי הביטוח, ולחץ פוליטי כבד שהפעילו הרוכבים להוזלתו, הביאו לחקיקה תקדימית בכנסת, המחייבת את בעלי המכוניות הפרטיות לסבסד בסבסוד צולב ב-6% את פרמיות הביטוח של האופנוענים, באמצעות ייקור הפרמיות לנהגים הפרטיים.
רוכבי האפנועים מגבירים את הלחץ
את החקיקה יזמה ח"כ פאינה קירשנבאום מישראל ביתנו (שאגב נזכיר נחקרת כיום בחשד לעבירות שוחד ומרמה). אנשי האוצר והמפקח על הביטוח, ידין ענתבי (שפרש בינתיים), התנגדו להצעה וטענו שאין סיבה להטיל על מבוטח אחד לסבסד את הסיכונים שהחליט אדם אחר לקחת על עצמו. אולם, העמדה ההגיונית של אנשי משרד האוצר לא עמדה בלחץ הפוליטי. מול הלובי ההחלטי שהקימו בעלי האופנועים, לא התייצב לובי של בעלי מכוניות פרטיות, והצעת החוק שיזמה קירשנבאום אושרה ויושמה.
אלא שרוכבי האופנועים והלובי החזק שלהם לא הסתפקו בכך, ולאחרונה הגבירו את הלחץ פעם נוספת. באפריל הקרוב צפויים תעריפי הביטוח לרכב, ובהם הביטוח לאופנוענים, לשוב ולעלות - בהתאם להמלצותיה של ועדה ציבורית שבחנה את העלויות הריאליות של הביטוח. על פי מסקנות הוועדה שהוקמה לצורך בחינת הנושא, יתייקר הביטוח לאופנועים ב-20% ולבעלי מכוניות ב-15%.
רוכבי האופנועים החליטו להפעיל שוב את הלובי שלהם, הפעם באמצעות ח"כ מיקי זהר (ליכוד). זהר מקדם במרץ הצעת חוק שתעלה שוב את שיעור הסבסוד הצולב לאופנוענים ל-8.5%, על חשבון בעלי המכוניות הפרטיות. המשמעות: 100 מיליון שקל ישלפו מכיסי בעלי המכוניות ויועברו לבעלי האופנועים. הצעת החוק אף עברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית.
סך היקף הסבסוד השנתי לאופנוענים מכיסי בעלי המכוניות צפוי להיות למעלה מחצי מיליארד שקל. כך, בעוד שמחיר הביטוח על שאר כלי הרכב יעלה, הרי שהביטוח אותו משלמים רוכבי האופנוע לא יתייקר - ואולי אף יוזל. בפועל ישלמו האופנוענים כמחצית מהמחיר הריאלי של הסיכון שברכיבת אופנוע. גם הפעם מתנגד אגף שוק ההון להעמקת הסבסוד הצולב, אולם במשרד האוצר מעריכים שהשר כחלון יתמוך בהצעה. חברי הכנסת יצטרכו לאשר את החוק לפני חודש אפריל.
נהגי המכוניות רשאים לקוות שהתוכניות לסבסד מכיסם את הביטוח לאופנוענים תיעצר כאן, אבל ייתכן מאוד שזה לא יקרה. ברקע הולכת ומחמירה שאלת הביטוח לרוכבי האופניים החשמליים, שהם רכב ממונע לכל דבר. גם כאן עלול מחיר הביטוח לאיים על הענף, המגלגל למעלה מ-100 מיליון שקל בשנה, ולהוריד מהכביש ומהמדרכה רבים מהרוכבים. אין סיבה שבעלי המכוניות, שסבסדו בנדיבות רבה את רוכבי האופנועים, לא יידרשו שוב לתרום את תרומתם. הם כבר רגילים.