הכל נשאר במשפחה? כך תוכלו לשרוד בעסק המשותף

חלק לא קטן מהחברות הפרטיות בישראל הן חברות משפחתיות, כלומר חברות שבעלי המניות בהן הם בני משפחה אחת. שותפות של בני משפחה במיזם עסקי נושאת עימה מורכבות ולעתים קרובות מתלוות אליה אמוציות רבות המחבלות בתפקודה העסקי של החברה. אמוציות אלה, שמאפיינות מערכת יחסים משפחתית, אם אינן מטופלות נכון, עלולות להביא את החברה לסוף דרכה, תוך גרימת נזק כבד הן במישור הכלכלי והן במישור המשפחתי.

המדריך שלפניכם ינסה לסייע בפתרון סכסוכים כאלה בחברות משפחתיות - מה ניתן ואפשר לעשות כדי לסיים הסכסוך מבלי להרוס את החברה ואת המשפחה?

רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

לקריאה נוספת:
ספגתם נזק לרכוש ברעידת אדמה? אתם יכולים עוד להרוויח מזה
עזבו את הרומנטיקה: איזה סוג חתונה הכי משתלם כלכלית?
אושרה ייצוגית נגד חצי חינם: גבתה מע"מ מופרז במשך שבועות

ככל שמדובר בבני משפחה קרובים (ילדים, אחים, הורים) הרי שבהתאם לחוק, בית המשפט לענייני משפחה ידון בסכסוך. לבית המשפט למשפחה יש את הכלים להתמודד עם סכסוך משפחתי. בסכסוכים עסקיים אחרים בתוך החברה - כגון בין אחיין לדוד - ידונו בתי המשפט המוסמכים, בעיקר המחלקה הכלכלית של ביהמ"ש המחוזי.

חלק נכבד מהחברות המשפחתיות כוללות עסקים קטנים יחסית, אשר מתאפיינים במערכת יחסים קרובה ובלתי פורמלית, כאשר בעלי המניות הם גם המנהלים (דירקטורים) של החברה. דווקא היעדר פורמליות זו מולידה לעתים סכסוכים קשים ואמוציונליים, אשר עוצמתם עלולה לגרום לנזק כבד ובלתי הפיך לחברה. כמו כן, הניסיון מלמד כי לסכסוכים אלה חוברים שיקולים משפחתיים ולא עסקיים, דבר אשר מכביד על מציאת פתרון הולם ומהיר לסכסוך.

בחלק נכבד מהחברות המשפחתיות אין הסכם שמסדיר את מערכת היחסים היסודית בין בעלי המניות - הסכם מייסדים. כאשר מקימים חברה משפחתית, חשוב שהצדדים יקבעו לעצמם מראש מנגנונים המסדירים את ניהול החברה, קבלת ההחלטות ובעיקר את דרך ההיפרדות. בהיעדר מנגנון מסודר של ניהול החברה, ובעיקר היפרדות אפשרית, עלול להיווצר מצב של מבוי סתום בחברה כאשר הסכסוך מעיב על פעילותה השוטפת של החברה.

יש לזכור, כי כאשר מתגלע סכסוך לא תמיד ניתן לקבל צווים מבית המשפט בלוח זמנים מהיר, לאור העומס הרב המוטל על בתי המשפט. הזמן שעובר עד שהעניין יידון עלול לגרום לנזקים בלתי הפיכים ולשיתוק של פעילות החברה. לאור זאת, יש לשקול להכניס להסכם המייסדים מנגנון הממנה מגשר המקובל על הצדדים, שיוכל לסייע להם בזמן אמת לפתור את הסכסוך, או אפילו בורר שיוכל להכריע במהירות בסכסוך. עניין ההכרעה המהירה בסכסוך חיוני במיוחד בחברות קטנות, הרגישות לזעזועים.

סעיף (191) בחוק החברות מאפשר למיעוט בחברה לפנות לבית המשפט ולבקש את הסרת הקיפוח בחברה למיעוט. בתי המשפט התייחסו בהקשר זה בעיקר למקרים בהם בעלי מניות הרוב מנהלים את החברה, תוך פגיעה בזכויות המיעוט, ומנצלים לשם כך את כוחם העודף במסגרת ההצבעות בחברה. בית המשפט כבר הגדיר את זה בעבר כ"חלוקת משאבים בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות המיעוט בה. נגישותם של בעלי רוב המניות לעמדת כוח, העולה על זו של המיעוט והרצון למנוע שכח זה יופעל בצורה פוגענית".

סעיף זה בחוק החברות נותן לכאורה פיתרון משפטי רק למי שמהווה מיעוט בחברה, אבל אינו מכסה מצב שבו יש שני בעלי מניות שווים, או שהתנהגות המיעוט דווקא היא זו שגורמת לנזק לחברה. בתי המשפט ערים לקושי זה ולכן הם הרחיבו את פרשנות הביטוי "קיפוח המיעוט" גם למצבים שבהם בחברה פרטית קטנה, הדומה במאפייניה לשותפות, הגיעו בעלי המניות למבוי סתום. באופן זה, גם כאשר יש שני בעלי מניות שווים בחברה עדיין יכול כל אחד מהם לפנות לבית המשפט ולבקש סעד למניעת קיפוח.

מבחינה פורמלית, חוק החברות אינו מסמיך מפורשות את בית המשפט לכפות על הצדדים "להפריד כוחות". לכל צד יש זכות קניין במניותיו ויש לכאורה קושי לכפות עליו למכור אותן. יש כאן מעין לקונה - חוסר חקיקתי, שיוצר מצב בעייתי לפיו הצדדים אוחזים זה בגרונו של זה מבלי שהם יכולים להיפרד. גם כאן הפסיקה של בתי המשפט הקדימה את המחוקק, מתוך ההבנה שבהיעדר הפרדה מהירה - דינה של החברה נחרץ.

בית המשפט העליון קבע בשנים האחרונות, כי במקרים שמדובר בחברה פרטית שהגיעה למבוי סתום, בשל היעדר אמון בין השותפים, דרך המלך היא "הפרדת כוחות" בדרך של התמחרות. לדברי בית המשפט העליון, הצורך בהפרדת כוחות נובע מכך שמדובר במצב של אובדן אמון מוחלט בין הצדדים. בסיטואציה כזו יש לאתר דרך משפטית שמעניקה לכל אחד מהצדדים הזדמנות שווה לרכוש את מניות הצד האחר במחיר הוגן. דרך המלך במקרים שכאלה היא הוראה על התמחרות בין הצדדים לפיה מי שמציע סכום גבוה יותר בגין מניות הצד שכנגד, ירכוש את מניותיו. מנגנון זה של הפרדת כוחות נקרא במב"י (buy me buy you) ויתרונו הוא שהוא ניתן ליישום וביצוע בקלות יחסיות ובמהירות.

במקרים מתאימים מציע ביהמ"ש לצדדים לשכור את שירותיו של מעריך שווי מקצועי, אשר יבצע הערכה של שווי החברה בהתבסס על פרמטרים שונים כגון: גובה הכנסות החברה, רווחיותה וכדומה. בהתבסס על הערכת השווי ניתן לבצע רכישה של המניות. יחד עם זאת, היות והערכת השווי אינה מדע מדויק ושווי החברה נגזר מפרמטרים שונים, במיוחד בחברה קטנה המושפעת מזהות בעלי המניות, יש קושי לבצע הערכת שווי מדויקת, אשר לא תגרום עוול למי מהצדדים. כמו כן, עניין הערכת שווי כרוך בעלות של המעריך ובנטילת סיכון עסקי ומשפטי לא מבוטל, במיוחד שעה שקובעים מראש כי חוות הדעת של המעריך תחייב את הצדדים עוד בטרם הם יודעים מה תוכנה.

הכותב הוא עורך דין ממשרד חיים צדוק ושות', המתמחה בייצוג סכסוכים בין בעלי מניות