פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כחלון מזלזל בחשיבות יעד הגירעון - נחשו מי ישלם על זה

      אם נקשיב לשר האוצר אז החריגה מיעדי הגירעון אינה אסון גדול והכלכלה צומחת. אבל כשמסתכלים על דרכי קביעת המדיניות אפשר להבין שלשר האוצר הבא לא תהיה ברירה אלא לשלוח את היד לכיס שלנו. פרשנות

      שר האוצר, משה כחלון, 17 בינואר 2018 (ראובן קסטרו)
      שר האוצר משה כחלון (צילום: ראובן קסטרו)

      שר האוצר מרבה לטעון בזמן האחרון כי כל הטענות על כך שהגירעון חורג מהיעד הן לא יותר מהתקפה של כלכלנים שיש להם אג'נדה פוליטית. נראה שלדעתו של שר האוצר, אם הגירעון המתוכנן היה 2.9% והגירעון בפועל יהיה 3.2% או 3.3%, זה ממש לא נורא. יותר מזה, שר האוצר מזכיר שהמדיניות שלו הובילה לצמיחה כלכלית: האבטלה נמוכה, השכר עולה, ולכן, בממוצע, רמת החיים עולה. אבל הצמיחה הכלכלית לא מצדיקה חריגה מיעד הגירעון. להיפך. החריגה של הגירעון מהיעד היא מדאיגה בדיוק בגלל שהיא מגיעה בזמן של פריחה כלכלית.

      היא מדאיגה ממספר סיבות. ראשית, בגלל שמראש הממשלה קבעה יעד גירעון גבוה למדי. למי ששכח, כדאי להזכיר שבמדינת ישראל יש חוקים, ועל פי חוק משנת 1992, יעד הגירעון של ממשלת ישראל אמור להיות אפס. כלומר, לפי החוק, לממשלה אסור להוציא יותר מכפי שהיא מכניסה. אבל כפי שיודע כל מי שנמצא באוברדראפט, זה מאד לא נוח לשמור על גירעון של אפס, ולכן החוק תוקן מדי פעם. ב-2012, הממשלה בראשותו של נתניהו, וכחלון כשר התקשורת, החליטה לשים קץ להפקרות, וקבעה שיש לחזור ולקבוע יעדי גרעון די נמוכים. לפי החוק שהם העבירו אז, הגירעון ב-2018 היה אמור להיות לא יותר מ-2%, וב-2019, לא יותר מ-1%.

      רוצים לקבל את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      מלחמה בדרום: כך יכולים התושבים לקבל פיצוי על הנזק
      אמזון בחרה בניו יורק וצפון וירג'יניה למטות הנוספים שלה
      אירוקה מקימה אתר למשקפי שמש מעונות קודמות של מותגי יוקרה

      אבל כשכחלון עבר מתיק התקשורת למשרד האוצר, הוא היה מודאג ש-2% זה קצת יותר מדי נמוך, ולכן הוא הוא העלה את היעד ל-2.9% כדי להיות בטוח שבסוף השנה הוא ייוכל להכריז שהוא עמד ביעדים. כך שגירעון של 3.3% זה לא פספוס קטן. כי כשקודם מעלים את הרף כדי לודא שנשאר מתחתיו, ואחר כך בכל זאת מצליחים לעבור אותו, משהו מתנהל לא נכון.

      אבל זה לא הכל. כי כחלון מרבה להזכיר שגם אם השנה יהיה גירעון גדול מהמתוכנן, זה לא נורא, בגלל שהוא דאג להפעיל "נומרטור". הרעיון מאחורי הנומרטור הוא אכן רעיון יפה, כי מאז שיש נומרטור, כל הוצאה תקציבית עתידית נרשמת ומשרד האוצר מחוייב למצוא מקורות למימון שלה, כדי להבטיח שבשנים הבאות יהיה מספיק כסף לכל הצרכים.

      אין ממה לדאוג?

      מה שכחלון שוכח להזכיר זה שהוא גם המציא את השיטה לעקוף את הנומרטור. כחלון רושם הוצאות בסכומים גדולים מאד כהתחייבויות של רשות מקרקעי ישראל ושל גופים חצי ממשלתיים אחרים. זה לא יותר מטריק, בגלל שלגופים האלה אין באמת מאיפה לשלם, ולכן בסופו של דבר, מי שישלם זה משרד האוצר. אבל מכיוון שכרגע ההתחייבויות האלה רשומות על החשבון של גופים אחרים, כחלון יכול לישון בשקט, כי על הנייר שהוא מסתכל עליו, החובות האלו פשוט לא מופיעים.

      אבל אתם יודעים מה הכי מדאיג? מה שהכי מדאיג זה שמבטיחים לנו שאין מה לדאוג. החשב הכללי באוצר הבטיח השבוע שאין מה לדאוג, בגלל שכל הדיבורים על גירעונות גדולים הם רק דיבורים, ואת האמת יודעים רק במשרד האוצר. החלק האחרון של המשפט הוא נכון: את האמת יודעים רק במשרד האוצר, ואם בחשב הכללי יחליטו להשתמש בחשבונאות יצירתית, הם יכולים להקטין את הגירעון של השנה בצורה משמעותית. הבעיה היא שחשבונאות יצירתית יכולה להסתיר בעיות, לא לפתור אותן. ולכן אם בחשב הכללי יבחרו בפתרון הזה, הגירעון של השנים הבאות יהיה יותר גדול.

      להתחיל את השנה הבאה עם גירעון גדול זה ממש לא טוב, בגלל שהשנה הבאה היא שנת בחירות, ובגלל שלשר האוצר אין כנראה כוונה לחזור לקדנציה נוספת בתפקיד. כשזה המצב, אין סיכוי ששר האוצר יבטל את ההטבות שהוא נתן לציבור רק בגלל שיתברר שאין איך לממן אותן. לדוגמא, ההחלטה לבטל את המכסים במסגרת "נטו משפחה" אמורה להיבחן מחדש בסוף דצמבר, אבל מישהו באמת חושב שכחלון יחזיר את המכסים רק בגלל שחסרים מיליארד או שניים בצד ההכנסות?

      אז מעכשיו ועד לבחירות, אני בטוח שבאוצר ימשיכו להודיע שאין מה לדאוג. אבל תהיו מוכנים גם לזה שאחרי הבחירות, כשיכנס לתפקיד שר אוצר חדש, פתאום יתברר לו שחסר הרבה כסף, ושמישהו מוכרח לשלם עוד מסים.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה וכלכלן בכיר בקבוצת ההשקעות אינפיניטי-אילים