פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה מלמדת אותנו החלטת הריבית על עתיד הכלכלה בישראל?

      לא רבים הופתעו מהודעתו של נגיד בנק ישראל אמיר ירון על השארת הריבית ברמתה הנוכחית. אבל בהודעתו רמז ירון גם על כוונותיו לעתיד - ואלה דווקא מעניינות

      טקס מינויו של אמיר ירון לנגיד בנק ישראל הנכנס, בהשתתפות : ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בית הנשיא, ירושלים. 24 בדצמבר 2018 (רויטרס)
      אמיר ירון (צילום: רויטרס)

      הודעת הנגיד השבוע על כך שהוא לא משנה את ריבית בנק ישראל לא הפתיעה אף אחד. אבל מקריאה של הדברים שהוא אמר בזמן ההכרזה, אפשר ללמוד כמה דברים מעניינים.

      הראשון, זה משהו על הבטחות של פוליטיקאים. מתוך התחזית המעודכנת של מחלקת המחקר של בנק ישראל, עולה שהצמיחה לנפש היא בערך אחוז. זה עומד בסתירה להבטחה של שר האוצר נתניהו מלפני כ- 16 שנים. אז, נתניהו הבטיח שבתוך 10 שנים התוצר לנפש בישראל יהיה אחד מעשרת הגבוהים בעולם. זה לא קרה, ועם קצב הצמיחה שיש לנו בשנים האחרונות, אנחנו הולכים ומתרחקים במקום להתקרב.

      הנתונים על התוצר סותרים גם הבטחה נוספת של נתניהו. לפני כארבע שנים, ראש הממשלה ושר האוצר כחלון הורידו את גובה המע"מ ומס החברות. באותה הזדמנות ראש הממשלה הודיע שהמטרה של הורדת המסים היא לעודד את הצמיחה. שר האוצר הוסיף ש"הורדת המע"מ ומס החברות יביאו להגברת הצמיחה. הגברת הצמיחה תוריד את החוב ותביא לצמצום הגירעון".

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      דרמה במליסרון: המנכ"ל אבי לוי הודיע על פרישה מתפקידו
      יו"ר הפד קורא לעצור את המטבע הדיגיטלי של פייסבוק
      תביעה חדשה נגד משה חוגג ב-6 מיליון שקל

      בפועל, ב-2014, שנה לפני שהממשלה נכנסה לתפקיד, התוצר צמח בכ-3.9% והגירעון היה 2%. השנה התוצר יצמח, כנראה, ב-3.1%, וגם זה רק אם לא יהיו הפתעות לרעה. הגירעון השנה הוא כבר כמעט 4%, ויש לו עוד חצי שנה להמשיך ולגדול.

      בקיצור, הורדת המסים לא הביאה להאצה בצמיחה וכן הביאה לגידול בגירעון. בדיוק הפוך ממה שהבטיחו הפוליטיקאים. לא נורא, יש מי שישלם: את החובות שהממשלה יצרה, יחזירו משלמי המסים, וכנראה שגם הילדים שלהם.

      מה מתכנן הנגיד?

      דבר אחר שאפשר ללמוד מתוך ההצהרה של הנגיד היא על מערכת היחסים בתוך בנק ישראל בין הנגיד ובין מחלקת המחקר. על פי ההערכות של מחלקת המחקר, הריבית תעלה במהלך השנה לרמה של חצי אחוז, ושנה הבאה היא תעלה פעמיים עד שתגיע לרמה של אחוז אחד. אבל הנגיד הבהיר שהוא מעריך שהריבית דווקא לא תעלה כל-כך מהר. זה מעלה את השאלה מה המשמעות של התחזית של מחלקת המחקר של בנק ישראל.

      האמת היא שהתשובה מסובכת. כי בנק ישראל איננו גורם ניטראלי כשמדובר בריבית בנק ישראל, ולכן מחלקת המחקר בעצם מייצרת תחזיות תחת ההנחה שבנק ישראל לא יעשה דבר באופן אקטיבי ורק יגיב לאירועים. לכן, כשמחלקת המחקר מנבאת שהריבית תעלה ברבע אחוז במהלך השנה, היא בעצם מנבאת שעד סוף השנה האינפלציה והתוצר יהיו ברמה כזאת שבה בנק ישראל יצטרך להעלות מעט את הריבית כדי לשמור את האינפלציה ברמה הרצויה, וכדי לשמר את קצב הגידול בתוצר.

      כשהנגיד אומר שלמרות ההערכות של מחלקת המחקר הוא דווקא לא חושב שהריבית תעלה כל-כך מהר, הוא בעצם אומר שייתכן שמחלקת המחקר צודקת בהערכות שלה, אבל שגם אם האינפלציה תעלה מעט, הנטייה שלו היא לא להעלות את הריבית. זאת עמדה מעניינת, כי היא אומרת שהנגיד חושב שעדיף לתמוך בתוצר ובשוק ההון גם במחיר של סיכון לעלייה קלה באינפלציה. יהיה מעניין לראות איך זה יתפתח מכאן, גם בגלל שיש לנו עוד כמה חודשים עם ממשלה שמתפקדת בקושי, ושהולכת לספק לנגיד הרבה חומר למחשבה כשהוא הולך לישון בלילה.

      ד"ר אביחי שניר - המכללה האקדמית נתניה ובית ההשקעות אינפיניטי