גשמי ברכה? שינויי האקלים שהורסים את החקלאות

שינוי האקלים צפוי להחריף את סחף הקרקע לחקלאות ולגרום לירידה ביבולים ולעלייה במחירים - כך עולה ממחקר בינלאומי. בישראל, מנסים המומחים לקדם תוכניות שיעודדו חקלאים לצמצם את ממדי הבעיה

  • חקלאות
  • גשם
רחלי ווקס, זווית
בווידאו: גשם ראשון לעונה בירושלים (צילום: מערכת וואלה! NEWS, עריכה: איתי עמרם)

ימים אלה של אחרי חגי תשרי הם הזמן שבו אנחנו נושאים עיניים אל השמיים בציפייה לגשמים הראשונים. תחושה זו באה לידי ביטוח גם בתפילה היהודית, שאליה נוסף בזמן זה השבח "מוריד הגשם". אין ספק שלגשם יש יתרונות רבים - הוא הכרחי לחקלאות וממלא את מאגרי המים שלנו, אבל הוא מביא אתו גם תופעת לוואי שלילית: סחיפת קרקעות, שעלולה לגרום להרס אדמה חקלאית. ואכן, במחקר חדש, שנערך על ידי צוות חוקרים בינלאומי, נמצא שסחיפת הקרקעות צפויה להתגבר עם החמרתו של משבר האקלים.

סחיפת קרקעות היא תהליך שבו חלקים מהקרקע ניתקים ונסחפים עם מי הגשמים. במסגרתה, גשמים שפוגעים בקרקע גורמים לגרגרי החרסית שבה (הגרגרים שגודלם עומד על פחות מ-0.004 מילימטרים - שהקרקע בישראל, למשל, עשירה בהם) להידבק זה לזה, מה שמוביל לכך שהקרקע נאטמת ושיכולתם של מי הגשם לחלחל לתוכה מצטמצמת. בנוסף, בגלל שטיפות הגשם נוחתות על הקרקע בעוצמה, הן מנתקות ממנה גרגרי חרסית, ובהמשך גם גרגרים גדולים יותר, ואלו נסחפים מן הקרקע יחד עם מי הגשם שלא חלחלו לאדמה.

עוד בוואלה! NEWS

אנחנו מצחצחים שיניים לא נכון - וזה הורס את כדור הארץ

לכתבה המלאה

אובדן אדמה חקלאית

"סחיפת קרקעות היא תופעה טבעית, אבל היא מאיצה בגלל פעילות האדם", אומר אלון מאור, מנהל תחום שימור קרקע, תכנון פיזי וחקלאות משמרת באגף לשימור קרקע וניקוז במשרד החקלאות. סחיפת קרקעות מהווה בעיה בעיקר בקרקעות חקלאיות מעובדות. "בשטח טבעי, הקרקע מגוונת מאוד ביולוגית, המבנה שלה יציב ויש בה שורשים, בעלי חיים וחיפוי צמחי שמגן עליה מטיפות הגשם", אומר מאור. "בשטחים חקלאיים, הכלים החקלאיים שמכינים את השטח לעיבוד מפרים את האיזון הזה".

סחיפת הקרקעות משפיעה על אדמות חקלאיות מסוגים שונים. בחקלאות בעל, שבה החקלאי מסתמך אך ורק על הגשם כמקור מים, הקרקע חשופה בסתיו, והגידולים שבה נובטים בעקבות הגשמים הראשונים. עם זאת, דווקא גשמים אלה הם העוצמתיים ביותר, ולכן הם עלולים לגרום לסחיפת קרקעות משמעותית כשהם יורדים על הקרקע שלא מוגנת על ידי צמחייה.

באדמות שלחין, שכן מושקות, בדרך כלל אין גידולים בחורף, והן עומדות חשופות בחודשים גשומים אלה. במטעים, עצים ירוקי עד, כמו הדרים ואבוקדו, מגנים על הקרקע מפני הגשם לכל אורך השנה, אבל עצים נשירים, שאין להם עלים בחורף, לא יכולים למנוע מהגשם לפגוע באדמה.

סחיפת קרקעות גורמת לנזקים רבים, ובראש ובראשונה לאובדן אדמה חקלאית פורייה ולהפחתה בתנובת האדמה - מה שעלול, מעבר לפגיעה בחקלאים, גם להחמיר את בעיית המחסור במזון בעולם. בנוסף, כשמי הגשמים זורמים מהקרקעות החקלאיות אל הנחלים, הסחף הרב שבהם עלול לסתום את תשתיות הניקוז.

עוד בוואלה! NEWS

שכנות טובה: חשמל מהשמש הירדנית יסייע לישראל?

לכתבה המלאה

עלייה של עד 66 אחוז בסחיפת הקרקעות

אם לא ייעשה די על מנת למתן את שינוי האקלים, ולא יורחב השימוש בפרקטיקות חקלאיות שמצמצמות את סחיפת הקרקעות, כמות הקרקע שתאבד בגלל סחיפת הקרקע בכל שנה ושנה עלולה לזנק מ-43 מיליארד טון ב-2015 ליותר מ-71 מיליארד טון

במחקר החדש אמדו החוקרים את היקפה העתידי הצפוי של תופעת סחיפת הקרקעות, בהתאם לשלושה תרחישים אפשריים, שכוללים שינויים צפויים באקלים ובשימושי הקרקע ב-202 מדינות ברחבי העולם. בתרחישים אלו משתמש גם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC) בהערכותיו.

החוקרים מצאו שבכל התרחישים שנבדקו וברוב המדינות, היקף סחיפת הקרקעות צפוי לעלות עד 2070, בשיעור של 66-30 אחוז (כתלות בתרחיש). הגורם העיקרי לכך, על פי המחקר, הוא משבר האקלים.

על פי ממצאים אלה, אם לא ייעשה די על מנת למתן את שינוי האקלים, ולא יורחב השימוש בפרקטיקות חקלאיות שמצמצמות את סחיפת הקרקעות, כמות הקרקע שתאבד בגלל סחיפת הקרקע בכל שנה ושנה עלולה לזנק מ-43 מיליארד טון ב-2015 ליותר מ-71 מיליארד טון. העלייה צפויה להיות החדה ביותר במדינות בעלות הכנסה נמוכה עד בינונית באזורים הטרופיים והסוב-טרופיים של הגלובוס.

מובן שאובדן קרקע חקלאית עלול להוביל גם לירידה ביבולים ולעליית מחירים של מוצרי מזון רבים.

פחות גשם, יותר עוצמה

תופעת סחיפת הקרקעות לא פסחה על ישראל. "בישראל מתרחש סחף קרקע בקצב ממוצע של 4 מילימטרים קרקע לדונם בשנה", אומר מאור. לדבריו, האזור שבו אנחנו חיים סובל במיוחד מהתופעה בגלל האקלים החצי-צחיח ששורר בו. "באקלים כזה, הגשם פוגש פעמים רבות קרקעות חשופות", הוא אומר. "באזור שלנו יש הרבה פחות צומח מאשר במדינות אחרות, כמו קנדה או ארצות הברית, שבהן יש צמחייה ירוקה גם בקיץ. בחלק גדול מהזמן אין על העצים מספיק עלים כדי להגן על הקרקע מטיפות הגשם".

כמו במקומות אחרים בעולם, גם בישראל צפויה תופעת סחיפת הקרקעות להחמיר בגלל השפעותיו של משבר האקלים. "משבר האקלים גורם בישראל לירידה במספר אירועי הגשם - אבל כל אירוע הרבה יותר עוצמתי ממה שהכרנו בעבר", אומר מאור. לדבריו, התחזקות זו של אירועי הגשמים צפויה להחמיר את סחיפת הקרקעות. "גם ככה קשה לנו להתמודד עם אירועי גשם חזקים בשטחים חקלאיים, אז ההתעצמות שלהם תהפוך את העניין לגרוע פי כמה וכמה".

עוד בוואלה! NEWS

תביעה על הונאת משקיעים תפתור את משבר האקלים?

לכתבה המלאה

חקלאות מונעת סחיפה

סחיפת קרקעות היא אחת מאינספור תופעות קשות שצפויות להחמיר בשנים הקרובות כתוצאה ממשבר האקלים. כיום קיימות שיטות שונות שנועדו לצמצם את סחיפת הקרקע באדמות החקלאיות, ואנשי אגף שימור קרקע במשרד החקלאות עמלים על עידוד השימוש בהן בקרב החקלאים. "פתרון אחד הוא שימוש בפעולות הנדסיות שמטרתן לקטע את המדרון, למשל באמצעות סוללות עפר שמוצבות באמצע השטח החקלאי", אומר מאור. "כך, מי הגשמים שלא חלחלו אל הקרקע נעצרים בסוללה, ולא יכולים לצבור תאוצה ולזרום הלאה". לדבריו, גם כשהמים לא נעצרים בסוללות וממשיכים לזרום, האנרגיה שלהם נמוכה יותר בגלל המכשול שהוצב בפניהם - ולכן הם סוחפים איתם פחות קרקע.

פתרון אחר, שהטמעתו מורכבת יותר, הוא להשתמש בשיטות שמאפשרות לחקלאים להפר פחות את הקרקע. "אנחנו עושים מאמצים לשכנע את החקלאים לעבד את הקרקע פעם ב-5-3 שנים במקום בכל שנה, בעזרת השיטות האלה", אומר מאור. כך, כשהגשם יורד הקרקע לא חשופה - אלא מכוסה במידה מסוימת בשאריות צומח שנותרו בשדה לאחר קציר הגידול הקודם שצמח בה, ומוחזקת על ידי שורשיהן. " יישום השיטות האלה לא פשוט, הוא דורש מהחקלאי להיות מקצועי ומבין יותר. אנחנו מעניקים לחקלאים תמיכה כספית כרשת בטחון לזמן לימוד השיטה, אבל יש חקלאים שאומרים שהיא לא מספיקה כדי לפצות על כאב הראש שצפוי להם אם הם יאמצו את השיטה, בעוד אחרים מבינים שזה לטובתם, ושעדיף להם שהקרקע שלהם תמשיך להיות פורייה גם בשנים הבאות".

במטעי פירות, למשל, שיטה מרכזית להפחתת סחיפת הקרקעות היא הגדלת הכיסוי הצמחי של האדמה על ידי זריעת גידולים כמו שיבולת שועל, חיטה או תלתן בין עצי הפרי. "הכנסנו את השיטה הזו לשימוש רחב באבוקדו ובהדרים, כמעט ואין מטעי אבוקדו שאין בהם גידולי כיסוי בין השורות", אומר מאור. "זה לא פוגע בעצי הפרי וזה פותר את בעיית הסחף. ככל שנגדיל את החיפוי הצמחי כך ייטב", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully