שיא הציניות? תאגידים קוראים לצרכנים לשמור על האקלים

על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אקלים? פעמים רבות השיח סביב משבר האקלים העולמי מתנהל מעל הראש שלנו - באטמוספרה, באוויר, בנתונים מדעיים סבוכים, במספרים עצומים בגודלם, בתרחישים שיתרחשו מתישהו בעתיד הלא-ברור, בהחלטות שמתקבלות במסדרונות הכוח של השלטון ובמגדלי השן של האקדמיה.

למעשה, משבר האקלים משפיע על כולנו בדרכים שונות ומגוונות (על הבריאות, על הכלכלה, על הביטחון האישי ועל איכות חיינו) כבר כאן וכבר עכשיו. וכפי שהוא משפיע עלינו, גם לנו יש השפעה עליו ועל הקצב שבו הוא יתקדם.

החודש יצאו כמה חברות בינלאומיות גדולות בקמפיין חדש שנקרא Count Us. בין החברות שמקדמות את הפרויקט נמצאות בריטיש טלקום (BT), חברת ההחזקות HSBC, איקאה ו-Reckitt Benckiser (הבעלים של מותגים כמו Cillit Bang, Gaviscon ו- Durex). הקמפיין הזה, שכצעד ראשון מתמקד בעיקר בבריטניה, קורא לאנשים להירשם באופן מקוון ולהתחייב לצעדים אישיים שהם מעוניינים לנקוט ולבצע בחייהם לטובת הפחתת פליטות גזי החממה ובהתאם לרמת המעורבות שמתאימה להם.

על פי הקמפיין, אם מיליארד אנשים ברחבי העולם היו נוקטים בכמה צעדים קטנים והופכים אותם לשינויים קבועים באורח החיים שלהם (כמו שינויים בתזונה, בהרגלי תחבורה וצריכה, למשל), ניתן היה להפחית ב-20 אחוז את פליטות גזי החממה בעולם.

אין ספק שהקמפיין מעביר מסר חיובי ומייצג דאגה לכדור הארץ ולאנושות, אבל הוא גם מעלה שאלות בנוגע למניעים העומדים מאחוריו. כאמור, מאחורי הקמפיין עומדות חברות בינלאומיות גדולות, שמעוניינות ללמד ולדרבן אותנו כאזרחים כיצד לפעול על מנת לשפר את מצב האקלים. אבל בכל הקמפיין אין התייחסות גם לגבי השפעתן של החברות האלו בעצמן על שינוי האקלים והתרומה שלהן להתחממות הגלובלית. אם לוקחים בחשבון ש-20 תאגידי ענק בינלאומיים אחראים לפחות לשליש מסך פליטות גזי החממה הגלובליות המאיצu, את קצב שינוי האקלים והשפעותיו, נדמה שיש טעם לשאול איפה הן נמצאות בכל הסיפור הזה.

"בגדול הקמפיין הוא טוב ומבורך. הוא מגיע בזמן הנכון והמסר שלו מעולה. גם התאגידים שיזמו אותו הם בסך הכול כאלו שעוסקים בנושא הקיימות בתוך הארגון שלהם", אומרת מיכל ביטרמן, מנכ"לית ומייסדת The Natural Step ישראל. "היציאה עם מסר כזה לציבור הרחב היא מאוד נכונה כי בסופו של דבר על מנת להגיע לשינוי התנהגותי בהרגלי הצריכה שלנו צריך להגיע לציבור גם באפיקים האלו. חשוב גם לזכור שכל צרכן הוא גם מישהו שעובד איפשהו ועל ידי העלאת המודעות שלו לנושא יש פוטנציאל גם להגיע למעגל העסקי שלו ואף למעגל הקהילתי".

הקמפיין מציע 16 צעדים, בדרגות קושי שונות, שאמורים לאפשר לחולל שינוי. החל ממעבר קבוע לתזונה שונה ומקיימת יותר, הבטחה שלא לטוס במשך תקופה מוגדרת, רכישת מכונית חשמלית, שימוש חוזר ותיקון של חפצים במקום לקנות חדשים, התקנת פאנלים סולאריים בבית ועוד. בכל צעד שנבחר מצוינות מידת ההשפעה על כמות הפליטות ומידת ההשקעה הנדרשת אם בוחרים להתמיד בו.

מי שנרשם לשירות יקבל תזכורת לדוא"ל לגבי צעדים נוספים שעשויים לעניין אותו ומובטח לו שהוא לא יקבל חומר שיווקי מחברות ספציפיות הקשור לבחירות שלו.

לטענת יוזמי הקמפיין, 16 הצעדים נבחרו עם מומחים מתוכנית הסביבה של האו"ם (UNEP) על סמך שלושה קריטריונים: השפעתם על טביעת הרגל הפחמנית האישית שלנו, כוחם להשפיע על מנהיגים והתאמתם לאנשים במדינות שונות ברחבי העולם.

התגובות לקמפיין בעולם היו חלוקות. פעילי אקלים שונים הביעו הסתייגות ואמרו כי חברות וממשלות גדולות חייבות לשאת באחריות רבה יותר לשינוי האקלים. לטענתם, הקמפיין משמש כמעין הטלת האשמה עלינו הצרכנים ועל הבחירות שלנו, ושלא בטוח ששינוי ברמה האישית של כל אחד מאתנו אכן יספיק לנו כדי לפתור את משבר האקלים.

מהעבר השני היו גם כאלו שטענו כי המטרה היא להגיע דרך הקמפיין לאזרחים שאינם חושבים על עצמם כפעילי אקלים ושללא שינוי בהתנהגות האישית היומיומית שלנו לא נוכל לשנות גם את המדיניות הסביבתית בנושא.

"על אף שהמיזם באמת חיובי יש כמה דברים שחשוב לדייק לגביו", מדגישה ביטרמן. "קודם כל הוא מאוד מותאם לעולם המערבי, למדינות מסוימות ולמעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה. כך, לדוגמה, אחד מהצעדים המתוארים הוא מעבר לנסיעה ברכבים היברידיים, צעד שלא כולם מסוגלים לבצע ושאינו פונה לכל המעמדות".

"הרבה מהצעדים המוצעים במיזם הם פתרונות ביניים, והם חייבים לבוא גם עם פעולות במעלה הזרם על מנת שבאמת יהיה ניתן לייצר שינוי", מוסיפה ביטרמן. "במקרה של המכונית ההיברידית, למשל, הרי בסוף הפתרון המשמעותי יהיה דווקא להוריד את שיעור הרכבים הפרטיים הנוסעים בכבישים על ידי עידוד וייצור נסועה ציבורית איכותית, פשוטה ונגישה לכולם. בנוסף, גם חסרה התייחסות בקמפיין לעידוד הציבור לנקיטת צעדים חסכניים עוד במקור. זאת אומרת, במקום נגיד לשפץ דירה באופן חסכני באנרגיה, אחד מהצעדים המוזכרים בקמפיין, אולי כדאי לבחור מראש דירה שתהיה חסכונית יותר".

מובן שהקמפיין החדש אינו הראשון מסוגו. חברות ותאגידים גדולים משיקים מעת לעת קמפיינים פרסומיים המעודדים הפחתה בזיהום אוויר ופגיעה בסביבה. אולם, משום שמדובר בתאגידים גדולים, יש מקום לגלות מעט חשדנות. ואכן, הרבה מהקמפיינים הללו מתמקדים בפעולות הנעשות על ידי אזרחים ולא בהכרח בהשלכות השליליות המשמעותיות דווקא של חברות גדולות אלו על כדור הארץ.

מקרה בולט היה הקמפיין הפרסומי המצליח מ-1971, שבמסגרתו ארגון בשם Keep America Beautiful, יצר פרסומת הקוראת לציבור האמריקאי לא להשליך זבל במרחב הציבורי. הפרסומת קידמה את המסר "אנשים מתחילים זיהום. אנשים יכולים לעצור את זה". מה שהיה ידוע פחות באותה תקופה שהקבוצה הזו ממומנת על ידי תאגידי משקאות ואריזות המייצרים ומשווקים מיליארדי בקבוקי פלסטיק מדי שנה (כמו חברת קוקה קולה ופפסי) ושלא עושים מספיק כדי לייצר מנגנונים לטיפול בפסולת שהם עצמם מייצרים.

כך גם, באופן אירוני וציני במיוחד, בריטיש פטרוליום (BP), התאגיד השלישי בגודלו בעולם בתחום הנפט, שאחראי לפליטות פחמן רבות ושרק לפני עשור באפריל 2010 היה אחראי למגה אסון סביבתי בשל דליפת כ-800 מיליון ליטרים של נפט אל מפרץ מקסיקו, קידם לראשונה, ובהצלחה גדולה, את התבססות המונח "טביעת רגל פחמנית" בשיח הציבורי בכל הנוגע לאחריות אישית של יחידים לשינוי האקלים.

החברה חשפה את "מחשבון טביעת הרגל הפחמנית" שלה עוד בשנת 2004, כדי שאפשר יהיה להעריך כיצד חיי היומיום הרגילים שלנו - עבודה, קניית אוכל ונסיעות - אחראים במידה רבה לשינוי האקלים. גם היום המונח הזה עדיין שגור בפי רבים ואפילו לסוכנות להגנת הסביבה האמריקאית יש מחשבון כזה.

מומחים טוענים כי מדובר באחד ממסעות הפרסום המוצלחים והמתעתעים ביותר שהיו אולי אי פעם. הרי מדובר בקמפיין אסטרטגי שהצליח לתמרן את חשיבתנו בנוגע לגבי אחד האיומים הסביבתיים הגדולים ביותר. עד היום BP מייצרת כמויות עצומות של חביות נפט וגז מדי יום (3.8 מיליון חביות ביום). לעומת זאת, ב-2018 השקיעה החברה רק 2.3 אחוזים מתקציבה בייצור אנרגיות מתחדשות כאשר חלק ניכר מנתח האנרגיות המתחדשות הם ביודלקים שיצורם והפקתם מזהמת גם היא את הסביבה.

הטענות כנגד החברה היו שהיא לא באמת מעוניינת להקטין את טביעת הרגל הפחמנית שלה, אבל כן רצתה לגרום לציבור לחשוב שהוא זה שדווקא משפיע יותר על הפליטות הפחמניות וצריך להתאמץ כדי לעשות זאת.

"חשוב לציין כי באמת קריטי לערב את הציבור בשינוי הנדרש כי יש צעדים שחייבים להגיע מהציבור עצמו", אומרת ביטרמן. "יחד עם זאת, יש להפריד בין צעדים שצריכים להגיע מהציבור עצמו לבין צעדים עליהם הציבור לא אחראי וצריכים להגיע מהמגזר העסקי, מהמשלה ומגורמים אחרים", עוד היא מוסיפה, "כל עוד הבקשה מהציבור הגיונית ולא מגיעה במקום צעדי מדיניות אז היוזמה נכונה ומדויקת. ברגע שמבקשים מהציבור לעשות דברים במקום הממשלה או העסקים, אז נוצרת הבעיה, או כשמבקשים מהציבור לעשות צעדים שהם מאד קטנים בהשפעה שלהם ביחס למה שהעסקים וממשלה היו יכולים להשיג".

"בקמפיין של Count Us, האמירה לבחור צעד אחד היא לא מספיקה", מוסיפה ביטרמן. "צריך לעשות שינוי כללי בצורה שבה אנו מתנהלים. חשוב שיוזמי הקמפיינים ישימו דגש על אלטרנטיבות נוספות שיתאימו לחיים שלנו כיום ולמעמדות חברתיים שונים. בנוסף, חשוב שיהיה חיבור בין יוזמות. קיימות היום הרבה יוזמות ירוקות בשוק והחיבור ביניהן יכול להוביל לתוצאה יותר משמעותית. דבר חשוב נוסף שאני רוצה לומר בהקשר הזה הוא להפנות אצבע יותר ביקורתית כלפי העסקים בישראל, שלא כל כך שומעים עליהם כחלק מהיוזמות הללו. נראה כי המגזר העסקי בישראל יחסית בפיגור בנושא הזה ביחס לעולם והייתי מצפה מחברות ישראליות להתחיל לפעול גם בנושא הזה".

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"