ב-16 באוקטובר ציינו ברחבי העולם את יום המזון הבינלאומי. מדי שנה, מתקיימים במועד זה אירועים המקדמים את המודעות לרעב העולמי ולחוסר-ביטחון תזונתי. השנה, כך נדמה, לא היה צורך בתזכורת מיוחדת לחשיבות הנושא - בעקבות משבר הקורונה, הפחד מפני רעב התדפק על דלתם של בני אדם רבים בעולם, גם כאלו שחשבו שלהם זה לא יקרה. בישראל, למשל, המשבר הביא לתוספת של כ-145 אלף נפשות שנכנסו למצב של חוסר-ביטחון תזונתי, כך עולה מנתונים של ארגון לקט.
לפי המרכז האמריקאי ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים, בתחילת 2020 היו בעולם כ-135 מיליון בני אדם שסבלו מחוסר-ביטחון תזונתי חמור (רעב קיצוני). על פי הערכת החוקרים במרכז, המספר המדאיג הזה עלול להכפיל את עצמו עד סוף השנה ל-265 מיליון בני אדם, זאת בעקבות משבר הקורונה.
אל תפספס
"ההגדרה לחוסר-ביטחון תזונתי על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם היא מחסור בגישה קבועה, פיזית וכלכלית, לכמות מספקת של מזון בריא ומזין לשם גדילה והתפתחות תקינה ולשם קיום חיים פעילים ובריאים", אומרת פרופ' ג'נט פליטווד, חוקרת במחלקה לבריאות קהילתית באוניברסיטת דרקסל שבפילדלפיה, שהשתתפה בוועידה השנתית ה-48 למדע ולסביבה של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.
פליטווד הובילה בעבר את ועדת האתיקה בבית החולים של מכללת פנסילבניה ונחשבת כיום לאחת החוקרות המובילות בתחום בריאות הציבור, אתיקה וצדק חברתי והמפגש שלהם עם ביטחון מזון ובזבוז מזון. לדבריה, קיימות דרגות לאי-ביטחון תזונתי, שנעות בין "חוסר-ביטחון תזונתי קל", שבו יש חוסר ודאות לגבי האפשרות להשיג מזון, לבין "חוסר-ביטחון תזונתי חמור", שבו כלל אין גישה לאוכל למשך יום שלם או יותר. לפי מדד הביטחון התזונתי שהוצג בדו"ח העוני בישראל של שנת 2019, כ-74.8 אחוז מנתמכי הסיוע העידו כי האוכל שהם קונים אינו מספיק להם, 56 אחוז מנתמכי הסיוע אכלו פחות ממה שרצו וכ-34 אחוז הגיעו למצב שהיו רעבים ולא אכלו כתוצאה ממחסור במזון. היום, בעקבות המשבר, עמותות סיוע מדווחות כי שיעור הבקשות לסלי מזון עלה במאות אחוזים.
מעגל קסמים של עוני ותזונה
סביר להניח שהדימוי שעולה לרובנו לראש כשאנחנו שומעים על חוסר-ביטחון תזונתי או על רעב היא של ילדים רזים עם בטן נפוחה במדינות מתפתחות, או של קשישים עריריים עם מקרר ריק, אבל התמונה האמיתית קצת יותר מורכבת. למעשה, עוני אינו הגורם היחיד או העיקרי המביא לחוסר-הביטחון התזונתי העולמי והבעיה נמצאת בכל מדינות בעולם ברמה כזאת או אחרת.
"מובן שעוני ורעב קשורים לזה", אומרת פליטווד, "תת-תזונה ועוני עובדים במעגל קסמים: תת-תזונה מקשה על העובד לעבוד וחוסר יכולת לעבוד מוביל לעוני, מה שמוביל ליותר תת-תזונה. אולם יש גם גורמים נוספים, כמו מחסור נקודתי ואזורי במזון, במיוחד במקומות הנתונים במלחמה ובסכסוך אלים, או מחסור במזון עונתי הקשור להשפעות של שינוי האקלים עם תנודות דרמטיות בגשמים המשפיעות על יצור היבול. בנוסף, קיימים גורמים אחרים התורמים לחוסר-ביטחון תזונתי, כמו השפעת מזיקים, תשתית לקויה להובלה והפצה של מזון זמין, או בזבוז מזון".
לדברי פליטווד, המוֹקֵדָות (hotspots) של חוסר-הביטחון התזונתי בעולם ממוקמות במדינות ובאזורים המושפעים מכל הגורמים האלו (מלחמות, בצורות, שיטפונות ומזיקים). מקומות אלו היו פגיעים עוד לפני התפשטות מחלת הקורונה וכעת סובלים עוד יותר בעקבות פגיעה בשרשראות הפצה ובלוגיסטיקה ובעקבות ירידת ערך המטבע.
לדבריה, כעת גם מדינות מפותחות מרגישות פגיעות ועלייה במספר האזרחים שנמצאים בחשש לחוסר-ביטחון תזונתי.
יותר מדי בזבוז מזון
באופן מעניין, משבר הקורונה אמנם השפיע רבות על הביטחון התזונתי ברחבי המדינות המפותחות, אך לא השפיע על תפוקות המזון. בישראל, לדוגמה, אפיקי יבוא המזון נותרו פתוחים ויחד עם החקלאות המקומית מושג היקף המזון הנדרש. אולם, קיימות שתי בעיות עיקריות המובילות לבזבוז המזון שהיה מיועד לצריכה: השלכת מזון שיועד לשימוש מסעדות ובתי הארחה ומגבלות התנועה, שהובילו למחסור בכוח-אדם בענף החקלאות.
"במדינות מפותחות, סגירת המסעדות, המלונות ובתי הספר השפיעה באופן דרמטי על בזבוז המזון", אומרת פליטווד. "לא ניתן היה להפיץ אוכל למכירה למקומות אלה משום שהם נסגרו. וכך חוסר-הביטחון התזונתי גבר".
כך, למשל, בקואופרטיב החלב הגדול ביותר בארצות-הברית, Dairy Farmers of America, הוערך כי בעקבות המשבר, רפתנים זרקו כ-14 מיליון ליטרים של חלב וכ-750 אלף ביצים מדי יום. "רמת בזבוז המזון של מזון מתכלה עלתה באופן דרמטי עם תחילת המשבר", אומרת פליטווד.
בנוסף, כוח העבודה בענף החקלאות נפגע בצורה דרמטית בעקבות מגבלות התנועה שהוטלו על מדינות רבות בעולם. המגבלות לא אפשרו כניסה של עובדים, מה שגרם למחסור בענף החקלאות וכתוצאה, עשרות מיליוני קילוגרמים של תוצרת חקלאית לא נקטפו ונרקבו בשדות של ארצות הברית, של אירופה וגם של ישראל.
משבר הקורונה עוד לא הסתיים וההשפעה שלו על אובדן מזון ועל הבטחון התזונתי ניכרת באופן דרמטי, אך לדברי פליטווד יש כמה סימנים מעודדים: "בארה"ב, ילדים רבים מסתמכים על הארוחות שהם מקבלים בבתי הספר. כאשר הם נסגרו, היה צורך מידי לשנות את מנגנון חלוקת המזון לילדים. במקום לזרוק אותו לפח, הוא הגיע ישירות למשפחות הזקוקות לסיוע וכך הצליחו למנוע בזבוז מזון". בנוסף, אומרת פליטווד הוכחה חשיבותם של ארגונים סיוע שהפיצו מזון, שאחרת היה מבוזבז, כמו ארגון "לקט ישראל" אצלנו או ארגון "פידבק" (Feedback) בבריטניה. ארגונים שכאלה יכולים לסייע במתן ביטחון תזונתי ובצמצום בזבוז המזון.
במקביל, ארגונים בינלאומיים כמו תוכנית המזון העולמית (World Food Program) של האו"ם, שלאחרונה זכתה בפרס הנובל לשלום בעקבות המאמצים להילחם ברעב ובחוסר-ביטחון תזונתי ברחבי העולם, ממשיכים לעזור ולתמוך במיליוני אנשים ברחבי העולם.
"הפתרונות האלו צריכים להיות מונחי מדע", מדגישה פליטווד, שלקחה חלק בוועידה השנתית למדע ולסביבה כאורחת של השגרירות האמריקאית בירושלים. "בעקבות משבר הקורונה, משרד החקלאות האמריקאי מסייע באיסוף והפצת מידע על ייצור, אספקה ודרישה של תוצרים חקלאיים במזרח התיכון במטרה להביא להערכה מדויקת של זמינות מוצרי המזון ולהבטיח ביטחון תזונתי לתושבי האזור", מוסיף בנושא כריסטופר גרין, ראש תחום סביבה, מדע, טכנולוגיה ובריאות בשגרירות האמריקאית. "השגרירות פועלת לקידום חילופי ידע בין המדינות במסגרת תכניות חילופין והפגשת מומחים אמריקאים וישראלים. מעבר לכך, השגרירות לוקחת חלק במימון שיתופי פעולה מדעיים בין ישראל לשכנותיה בנושאי קיימות במזה"ת ופועלת להגברת שיתוף הפעולה האזורי".
"הפתרונות לרעב העולמי חייבים לכלול נקודות מבט שונות, מתודולוגיות ומקורות אמינים", מסכמת פליטווד. "הנתונים המדויקים יספקו את הידע הדרוש לחולל שינוי, אך רק מחויבות לעקרונות הצדק החברתי תביא אותנו לפעולה".
הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה"