מטוס לראש הממשלה הוא בזבוז כסף? מה עם קצת גאווה לאומית?

קראתי לפני כמה ימים שאחרי שנים של הכנות, כ-600 מיליון שקל עלויות, ועוד כ-800 מיליון שקל עלויות תחזוקה מתוכננות, חיל האוויר עומד לקבל סוף-סוף את מטוס ראש-הממשלה. כששמעתי את זה, חשבתי לעצמי: למה בעצם מטוס ראש הממשלה נראה לי כמו דבר כל-כך מיותר? הרי תפקידה של הממשלה הוא לקבוע סדרי עדיפויות; אם הממשלה החליטה שמטוס לראש הממשלה נמצא גבוה בסדר העדיפויות, והכנסת, כמייצגת של הציבור, אישרה, לא צריכה להיות לי שום בעיה עם הרכישה של המטוס.

ככלכלן, אני יודע שהתפקיד של הממשלה הוא להקצות משאבים כדי לשפר את הרווחה של התושבים. אם התושבים, והכנסת שמייצגת אותם, חושבים שמטוס לראש הממשלה והנשיא משפר את הרווחה יותר מאשר עוד כמה מאות מיליונים לחינוך, לבריאות, או לרווחה, אז כנראה שמטוס לראש הממשלה זה באמת דבר ששווה להוציא עליו מאות מיליונים.

אבל אז נזכרתי בסיפור שסיפר לי פעם עקיבא אלדר, והבנתי מה מציק לי. ישבנו על כוס קפה (בימים שבהם לשבת ביחד בבית קפה עוד היה מותר), ועקיבא נזכר בסיור שערך ראש הממשלה שמיר ב-1987 באפריקה, סיור שאליו התלווה עקיבא כעיתונאי של הארץ. כחלק מהסיור, ראש הממשלה ופמלייתו נסעו לאירוע רשמי בארמון של נשיא קמרון. עקיבא הופתע מהראוותנות, והתבונן מסביב בכל הבזבוז.

העיתונאית תמר גולן, שהייתה גם היא במשלחת, ראתה את המבט בעיניים של עקיבא. "ממה אתה כל-כך מתפלא", היא שאלה אותו. הוא הסביר שלא כך הוא דמיין את אפריקה. "בוא איתי", היא הציעה לו, "אני אראה לך משהו". עקיבא, שידע שתמר גולן היא המומחית מספר אחת לאפריקה, הסכים בשמחה. תמר ועקיבא יצאו מהארמון, והיא לקחה אותו לסיור בעיר הבירה. "רק חצינו את הרחוב", עקיבא סיפר לי, "וכבר היינו באפריקה כמו שדמיינתי אותה, עם בקתות עלובות, ועם עוני מזוויע".

למחרת, התפרסם מאמר שבו עקיבא תיאר את הפער בין הארמון המפואר, לרמת החיים הנמוכה של התושבים שגרים ממש בקרבתו. אחרי שעקיבא חזר לארץ, הוא קיבל הזמנה לשגרירות קמרון. השגריר פגש אותו, ונזף בו קשות על המאמר. לפי השגריר, המאמר פגע בכבוד הלאומי של קמרון. האנשים שגרים בקרבת הארמון, הסביר השגריר, שייכים לשבט של הנשיא. הם יודעים שבזכות הארמון, אורחים מהעולם רואים כמה נשיא קמרון הוא אדם מכובד, וזה משפר את הדימוי של קמרון בעולם. לכן, לתושבים של קמרון אין בעיה עם הארמון המפואר. להיפך, הם גאים בארמון המפואר שמרומם את שם קמרון בעולם, ואינם רואים שום קשר בין הארמון לבין מצבם.

כששמעתי את הסיפור מעקיבא, חשבתי שזה סיפור על אפריקה. אבל כשאני שומע שאחד הנימוקים לקניית מטוס לראש הממשלה הוא שתושבי ישראל צריכים להיות גאים במטוס המפואר של ראש הממשלה, כי זה תורם לדימוי הבינלאומי של ישראל, אני מתחיל לחשוב שאולי ההבדלים בין ישראל וקמרון הם לא כל-כך גדולים. לכן, אני לא אתפלא אם בעוד כמה שנים ראש הממשלה יקנה מטוס אפילו יותר מפואר. מה זה משנה שהקורונה החזירה חלק גדול מתושבי ישראל כמה שנים אחורה. העיקר שלראש הממשלה יש מטוס שמפאר את שם ישראל בעולם.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן