ההחלטה התמוהה של מנדלבליט: כסף לציבור - לא, לצבא - כן

כשנתניהו ביקש להעביר תוכנית כלכלית לטיפול בקורונה, התנגד לכך היועץ המשפטי לממשלה בשלל נימוקים. מיליארדים לרכש צבאי, לעומת זאת, אושרו ללא הסתייגות. אביחי שניר תוהה - למה?

אביחי שניר
היעומ"ש אביחי מנדלבליט (צילום: שלומי גבאי)

לפני כמה שבועות, כשנתניהו הציג את התוכנית הכלכלית שלו לסיוע למשק, היועץ המשפטי לממשלה הביע התנגדות נחרצת. אז, היועץ טען שיש כמה סיבות שבגללן ראש הממשלה אינו יכול להעביר תוכנית כלכלית בעת הזאת. קודם כל, אסור לעשות דברים שעלולים להראות כמו שוחד בחירות. שנית, הממשלה הנוכחית היא ממשלת מעבר, ויש טעם לפגם בכך שהיא תקבל החלטות שיסנדלו את הממשלה הבאה. שלישית, הממשלה הנוכחית לא הצליחה להעביר תקציב, ולממשלה בלי תקציב אין זכות לקבוע סדרי עדיפויות.

בזמנו, חשבתי שהיועץ המשפטי צודק. אבל מתברר שאני טעיתי, ושמי שצדק זה דווקא ראש הממשלה. כי השבוע למדתי שכשהיועץ רוצה, הממשלה יכולה לעשות הכול.

האירוע ששכנע אותי בטעותי התרחש השבוע. משרד הבטחון ביקש הרשאה להוציא 2.5 מיליארד שקל מעבר למה שאושר לו. מכיוון שלממשלה אין כסף לעשות את זה, משרד הבטחון השתמש בטריק. לפני כמה שנים, כשרצו בחיל האוויר לקנות מטוסי F-35, לא היה כסף פנוי. אז משרד הבטחון לקח הלוואה מבנק אמריקאי, והבטיח שהוא יחזיר את הכסף מכספי הסיוע הבטחוני האמריקאי ב- 2022-2026. למרות שזה לא היה מהלך תקין, הוא קיבל אישור, והמטוסים טסים.

עוד בוואלה!

X מסמן את ההצלחה: מה חסר לישראל כדי להתגבר על הקורונה

לכתבה המלאה

אבל עכשיו, כשהגיע הזמן שאו-טו-טו צריך להחזיר את ההלוואה, הצבא גילה שהוא רוצה לקנות עוד דברים. אז הצבא ביקש לדחות את ההחזר של ההלוואה בעוד חמש שנים. המשמעות היא שהריבית על החוב תגדל בעוד כמעט מיליארד שקל, ואת הכסף ישלמו משלמי המסים. חמור מכך: נכון להיום, אין עדיין סיכום על הסיוע הבטחוני האמריקאי אחרי 2026. אם הסיוע האמריקאי יקוצץ, וזה לא בלתי אפשרי כשהחוב האמריקאי כבר מתקרב ל-125% מהתוצר וממשיך לגדול, הכסף יצטרך להגיע מהציבור. אבל במשרד הבטחון לא התרגשו מכך שאם הממשלה תאשר את הבקשה שלהם, ייתכן שיהיה צורך לקצץ כ-8 מיליארד שקל בתקציבי החינוך והרווחה בשנים הבאות.

יש רק קבוע אחד - מי שמשלם זה אנחנו

אני מניח שאם ישאלו את היועץ המשפטי לממשלה למה הוא אישר לראש הממשלה להעביר כספים לצבא אבל לא לציבור, הוא יטען שזה בגלל שלמרות הקשיים התקציביים שהמדינה נמצאת בהם

בדיון בממשלה, היועץ המשפטי לממשלה אמור היה להגיד למשרד הבטחון שאין שום דרך שהממשלה תאשר את זה. אם לראש הממשלה אסור להעביר כסף לציבור לפני בחירות, אסור לו גם להעביר כספים בשביל להצטלם חותם על רכישת מטוסים לצה"ל. שלא לדבר על כך שאם לראש ממשלת מעבר בלי תקציב אסור לקבוע עדיפויות, אז בוודאי שאסור לו לקבל החלטות שעשויות להעביר מיליארדים מתקציבים חברתיים לטובת הבטחון. אבל היועץ המשפטי אישר את העברת הכספים בלי שום הסתייגות משמעותית.

אני מניח שאם ישאלו את היועץ המשפטי לממשלה למה הוא אישר לראש הממשלה להעביר כספים לצבא אבל לא לציבור, הוא יטען שזה בגלל שלמרות הקשיים התקציביים שהמדינה נמצאת בהם, אי אפשר להתעלם מהעובדה שצרכי הבטחון לא נעלמים גם אם אנחנו בתקופת בחירות. אני מבין אותו, אבל רק לפני שלושה שבועות ראש הממשלה טען שהוא רוצה להעביר חבילת סיוע לציבור בגלל שהקשיים של האנשים לא נעלמים רק בגלל שאנחנו בתקופת בחירות, והיועץ המשפטי טען שאסור להעביר את הכסף.

אז אולי הבעיה אצלי, אבל אני מתקשה לראות את ההבדלים בין המקרים. אם לממשלת מעבר בלי תקציב אסור להעביר כספים לציבור, אסור לה גם להעביר כספים לצבא. אם מותר לה להעביר כספים לצבא, אז מותר לה להעביר כספים לציבור. אבל אם זה לפעמים ככה ולפעמים ככה, אז כנראה יש רק דבר אחד שמתקיים תמיד. בסוף, מי שמשלם, זה אנחנו.

ד"ר אביחי שניר - האקדמית נתניה ואוניברסיטת בר-אילן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully