תעשיית ההייטק הישראלית נאבקת בציפורניה על הישרדותה המתאפשרת באמצעות גיוסי הון לחברות ההזנק הישראליות, אך לא מצליחה עדיין להחזיר את זרימת הכספים לקופות החברות ולהעלות מעל לקו האדום הפיננסי, ממנו ירדה עם תחילת מגמת עליית הריבית.
מלחמת חרבות ברזל, לצד הורדת דירוג האשראי של ישראל, רק הרעו את יכולות גיוס החברות, שכן הן הגבירו את סיכון ההשקעה בישראל והובילו משקיעים נוספים להוציא את כספם מישראל.
סקר של רשות החדשנות מינואר האחרון לדוגמה, העלה כי 43% מהסטארט-אפים הפועלים בישראל דיווחו כי גיוסי הון ומימון פעילותן היווה את האתגר המרכזי שחוו בשנת 2024, לצד התנהלות שמרנית יותר מצד 71% מקרנות ההון סיכון הזרות, ו-63% מקרנות ההון סיכון המקומיות.
ראשי התעשייה מטיחים את סיבת יגונם בעיקר כלפי מדיניות הממשלה כלפי הענף, הנעדרת, לראייתם, חזון ברור ותמיכה בצמיחה, לצד היעדר היציבות השלטונית והפילוג העמוק בחברה.
תעשיית ההייטק, נזכיר, היא הקטר הכלכלי המוביל במשק הישראלי, אשר היווה כחמישית מהתוצר הישראלי בשנת 2023, וייצא כ-73.5 מיליארד דולר, שהם כ-53% מכלל הייצוא הישראלי באותה שנה.
דוח מצב ההייטק של רשות החדשנות למחצית הראשונה של 2024 אף מראה, כי תקבולי המסים מענף ההייטק היוו 24% מסך הכנסות המדינה ממסים לשנת 2021, כאשר 85% מהם נבעו ממס שנגבה משכר של כ-417 אלף עובדי הענף. המשמעות היא, שכעשירית (9.7%) מכלל כ-4.3 מיליון העובדים במשק הניבו חמישית (כ-20%) מהכנסות המדינה.
נזכיר כי ההשתתפות הבולטת של חלקים בתעשיית ההייטק המקומית בהפגנות נגד המהפכה המשפטית שהממשלה הנוכחית ניסתה לקדם טרום 7 באוקטובר, הובילו לביקורת ציבורית כלפי התעשייה, שהופרכה לחלוטין עם שיעור ההתגייסות הגבוה של עובדי התעשייה למילואים - ובכללם גם הגעה יזומה מחו"ל.
לאתגרי השעה נוספה גם הכתמת שמה של מדינת ישראל, שפגעה במותג ששידר חלוציות טכנולוגית עולמית, ואף הובילו את החברות להרגיש חצויים בין הרוח והמחויבות הישראלית לבין השקעתם בהעסקת חלק מעובדיה בחו"ל.
אחת הדוגמאות נחשפה על ידי עבדכם הנאמן, במסגרתה עובדת וויקס (Wix) לשעבר בדבלין אירלנד, קורטני קרי, פוטרה מהחברה בשל פרסום פוסט ברשתות החברתיות במהלך אוקטובר 2023, לאחר שנכחה בהפגנה פרו-פלסטינית, וכתבה, בין היתר: "היום אני גאה להיות אירית, לעמוד בסולידריות עם העם הפלסטיני עם למעלה מ-25 אלף מוחים נגד האפרטהייד הישראלי".
ניר זוהר, נשיא ומנהל התפעול הראשי של וויקס, התייחס לדברים בפוסט משלו בו ציין, בין היתר, כי העובדת פוטרה.
תפסנו את אריאל כץ (56), מנכ"ל יוניקורן הבינה העסקית סייסנס (Sisense), לשיחה על אתגרי התעשייה בצל המלחמה, ההזדמנויות העסקיות המגיעות עם התפתחות הבינה המלאכותית, וחוויותיו מפעילותו כמעין שגריר ישראלי בקרב עמיתיו ולקוחותיו בתקופה זו בחו"ל.
איפה תפסה אותך המלחמה?
"בניו יורק עם אשתי, כאשר בדיוק היינו בדרכנו לשדה התעופה לתפיסת הטיסה חזרה לארץ. לבסוף נאלצנו להישאר שם 7 ימים נוספים עד שהצלחנו לתפוס טיסה חזרה, כי המקומות הפנויים ניתנו קודם למגויסים. לצערנו, קרוביהם וחבריהם של חלק מעובדינו נפגעו באופן ישיר ב-7 באוקטובר ופעלנו לעטוף אותם, וכ-10% מעובדי החברה גויסו למילואים.
"באופן כללי אנחנו קודם כל אזרחים ואחר כך עובדים, ולכן הן ההנהלה והן העובדים הרגישו טלטלה גדולה. עם זאת, ניטור מדדי הפרודוקטיביות בחברה הראה שהיא עלתה, והסיבה שמצאנו לכך היא שאנשים היו צריכים 'לברוח' מהמציאות סביבנו שהיה קשה להם להכיל אותה, והיה להם קל יותר לברוח לעבודה. העובדים שלנו עובדים באופן היברידי ומרחוק, ושמנו לב שאנשים גם עבדו בשעות לא שגרתיות".
החברה הודיעה בינואר 2024 על פיטורי כ-60 עובדים, מהם כ-15 בישראל. מחיר המלחמה?
"נכנסתי לתפקידי בחברה באפריל 2023, ומאז עברנו מספר שינויים. חלק מכך נובע מתקופה קצת בועתית בין השנים 2021-2020, במהלכה חברות רבות התלבלבו קצת וגייסו עובדים רבים. זה לא פסח עלינו. אך אחרי ההנגאובר היה צורך לבחון כיצד להשתמש במשאבי החברה בצורה הנבונה והמיטבית לטובת האסטרטגיה שהחברה הציבה לעצמה, והיינו צריכים לעשות את הסדר הנדרש בהיבטי סוג העובדים הנדרשים למימוש האסטרטגיה הזו, ומכאן גם הפיטורין.
"היחלשות הכלכלה הייתה פקטור בחשיבה של איך נהפוך להיות בלתי תלויים בגיוסים ובחסדי שוק ההון, ומאז שאני בתפקיד סייסנס העמיקה רווחיותה. לצד זאת בהחלט חווינו האטה בקצב ה-Delivery אך למדנו מדוגמת אוקראינה והעברנו מיקוד יותר למתן שירות לקוחות.
"חלק לא משמעותי מפעילות החברה מתבצע באוקראינה, בה גם עברנו כמה דברים לא קלים בשנתיים האחרונות, אך שם החברה התנסתה בעבודה בתוך משבר והשתמשנו במודל שבנינו שם בישראל. הסיבה שהעברנו מיקוד לשירות הלקוחות היא שזהו שירות קריטי של החברה, ויש בו חשיבות להראות שהפעילות לא נפגעה.
"אז לקחנו את פעילות ההנדסה שיושבת בישראל והזזנו את האנשים בה לתת דגש על תמיכה, על חשבון פיתוחים חדשים. דבר נוסף שמצאנו כהכרחי הוא לדאוג שיש פיזור גיאוגרפי של צוותים המכירים מוצרי החברה, ומסוגלים לתת לו תמיכה מלאה, וכך כשאזור גיאוגרפי אחד נפגע מכל סיבה שהיא, אזור גיאוגרפי אחר יכול להעניק למוצר תמיכה מלאה".
קריאות החרם על ישראל לא פגעו בפעילות החברה?
"בהיבט הלקוחות לא היה אף לקוח שניתן היה להבין מדבריו כי הוא מחרים את ישראל או את החברה, או שניתן להבין שהוא אנטישמי או כל דבר מסוג זה. אפילו הפוך, הביעו אמפתיה כלפיי וכלפי העובדים. בחו"ל או בשיחות זום אנשים התקשו להסתכל לנו בעיניים, ממקום מתנצל. ואת זה כן חווינו הרבה.
"בהיבטי העובדים לחברה יש מדיניות ברורה, במסגרתה אנו מאפשרים מקום לכל דעה בכל אחד מאתרי החברה בעולם, אך אנו לא מוכנים להכנסת פוליטיקה או סימנים ויזואליים אל מקום העבודה. לכן, כשראינו פוסט בתפוצת החברה בו עלו בין היתר משפטים דוגמת 'מהגדה לים' וכו', לקחנו צעדים מיידיים והבהרנו לכלל העובדים כי דברים אלו אינם מקובלים בחברה".
ממך זה הוציא את ה"ישראליות"?
"7 באוקטובר החזיר שוב ההבנה עד כמה הקיום בישראל שברירי, וכמה קטר ההייטק חיוני בו. עבורי ההבנה שאני נשאר בישראל, למרות שטוב בחו"ל, הוא חלק אינטגרלי מראייתי את העבודה שלי, ו-7 באוקטובר חיזק את זה.
"בנוסף, האוזניים הפכו רגישות יותר לדברים שנאמרים בסביבתי, בין אם זה ברחוב בניו יורק, במקומות העבודה האחרים בחו"ל, בפגישות, וכו'. אפילו כשיושבים באובר הלחץ דם עולה יותר, ולעיתים אף מרגיש פחות נוח בנסיעות. הזהות העמוקה כישראלי מעניקה גם כלי התמודדות כי מקבלים פרספקטיבה על מהו באמת קושי ומהו אתגר, ואלו דברים שניתן לדעתי להבדיל מיידית בין ישראלים לבין עמים אחרים, כמו האמריקאים לדוגמה.
"התגובה שלהם לכל משוכה שהם נתקלים בה היא לחץ או בהלה. לדוגמה צריכים לגייס כסף או איבדנו לקוח וכו', הם מיד נכנסים ללחץ או נבהלים. כישראלים אנחנו כבר לא מתרגשים מכלום וישר מחפשים אחר הפתרון. זו די תכונה ישראלית של מעין עמידות המאפשרת להתמודד עם דברים, שתקפה במיוחד בהיבט העסקי".
תעשיית ההייטק המקומית נהנית ממוניטין היזמות והחדשנות הטמונים במותג "ישראל", עד כמה לראייתך הוא נפגע כתוצאה מהמלחמה?
"עיקר הפגיעה היא בהיבטי המשקיעים, שבתקופה זו הדירו השקעותיהם מישראל. אבל נראה שהסנטימנט חוזר, ושישראל חוזרת לאיזושהי יציבות למרות הערפל שעדיין נותר באוויר.
"במיקרו קוסמוס של משקיעי סייסנס אני יכול לומר שבתקופות הקשות טרום 7 באוקטובר, במהלכו ובמיוחד בספטמבר ואוקטובר האחרונים, הם שאלו אם אעבור לארה"ב כדי להעניק לחברה יציבות עסקית. כי אולי תימן תתקוף או חיזבאללה ואז לא יהיה לך אינטרנט, ומה תעשה. אני לא הסכמתי אבל חשש המשקיעים נמצא שם כי הם לא רואים את זה כמונו.
"אבל אנחנו חברה בגודל בינוני ויש לנו בורד מאוד תומך. בחברות יותר קטנות יש פגיעה אנושה, כי המשקיעים הם לא פעם קו החיים של החברה, ומספיק שחבר הנהלה אחד עושה בחברה קטנה מילואים כדי לשתק פעילותה. יש לי חברים שחוו בדיוק את זה. אם החברה רק בהתחלתה אפשר לנחש שזה לא עושה להן טוב. זה פוגע בעיקר במומנטום שלהן, וזה הכי קשה לתקן. ולכן יש לא מעט סטארטאפים קטנים שנסגרו".
עמיתיך טוענים כי מדיניות הממשלה הנוגעת לתעשייה לקויה. מה לדעתך על הממשלה לעשות כדי לקדם את התעשייה ואת המותג 'ישראל'?
"צריך להמשיך ולשמור על המעמד של ישראל כמעצמה טכנולוגית, ולצערי הרב ההצלחה היא למרות הממשלה. החל מהשקעה בהון אנושי, שהממשלה לא משקיעה בו, האקדמיה שלא רצה קדימה במהירות בה הדברים משתנים בעולם, ואפילו בצבא, בטח בתחום של בינה מלאכותית.
"כמי שעוסק בתחום הבינה המלאכותית לא ברור לי כלל מה ישראל הולכת לעשות בתחום כדי לא לפספס את הקידמה הטכנולוגית, ולראייתי על המדינה לחזק את שיתופי הפעולה עם אירופה וארה"ב בתחום. לקדם קמפיינים גלובאליים שיראו את היתרונות הישראליים, לעודד רכש ישראלי. ובכלל הממשלה יכולה להיות גוף שמאוד עוזר.
אך לצד כל הנדרש צריך לטפל בחוסר היציבות הפוליטית, שכאילו לא קשור להייטק אבל הכי קשור לתעשייה, כי ישנם משקיעים שמודאגים ואפילו כאלה ששואלים אם יש לנו מערכות שלטון דמוקרטיות. ואלה משקיעים שאוהבים ונמצאים בישראל. חשוב להדגיש: זו לא בעיית שיווק, אלא בעיה אמיתית שצופים בה כל יום בחדשות בארה"ב ובעולם, וכל מי שמסתכל עלינו - דואג.
"אבל הקריאה היא לא רק לממשלה, אלא גם לקולגות שלי, שלא יתייאשו ולא ימשיכו עם כל דיבורי הרילוקיישיין. זה אמנם יכול להיות יותר נוח ויותר קל לעבוד מול השווקים העיקריים משם, אבל אין לנו מדינה אחרת. זה לא עניין פוליטי. זה שהשיח פוליטי זה דבר שמאוד מפריע. בסוף צריך להצעיד המדינה קדימה וההייטק הוא הקטר".
מי אתם סייסנס?
שוק הבינה העסקית (BI) הגלובאלי עמד על כ-32 מיליארד דולר בשנת 2024 וצפי לעמוד על כ-63 מיליארד דולר עד שנת 2032, המבטא קצב צמיחה של 9% שנה אחר שנה. כך על פי נתוני חברת מחקרי השוק Fortune Business Insights.
סייסנס נוסדה בשנת 2004, וכיום מפעילה 15 מרכזי פעילות ברחבי העולם מהם 2 מטות: האחד ברמת גן והשני בניו יורק ארה"ב.
החברה פיתחה פלטפורמה להטמעת אנליטיקה מתקדמת ותובנות בזמן אמת ישירות באפליקציות ובמוצרים. הטמעת הפלטפורמה, הקרויה AnPaaS (Analytics Platform as a Service), מאפשרת לחברות להפוך את כל המידע והנתונים המאוחסנים אצלן ליתרון תחרותי.
"אנחנו מכוונים להיות הגשר בין עולמות ה-GEMAI לבין העולם המסורתי שהוא מאוד מנוהל ויציב", אומר כץ. "אנו יוצרים מעין מנוע חכם שמתרגם נתונים בכל רחבי התאגיד לשפה עסקית, וכשיודעים לתאר את זה בצורה עסקית, העובדים יכולים לשאול את ה-GENAI בצורה טבעית ולקבל החלטות באופן מיטבי".
סייסנס שמה לה למטרה "לשנות את עולם ה-BI שהינו סטטי מזה כ-60 שנה" כדברי כץ, "ולהפוך להיות הגירסה הבאה שלו - 2.0BI. העולם היום מאוד מהיר ויש צורך בפלטפורמה הנמצאת בתוך האפליקציות שהארגון כבר עובד בהן, המאפשרת קבלת החלטות מהירה".
החברה ממוקמת בין 5 החברות המובילות בעולם בתחום הבינה העסקית המוטמעת, ו-97% מפעילותה הינה לייצוא. הפלטפורמה שפיתחה משרתת כיום כ-1,300 לקוחות ברחבי העולם במגוון תחומים וביניהם: סייבר, פינטק, בריאות, תעופה, טלקום ועוד.
בין לקוחות החברה ניתן למצוא את בורסת נאסד"ק, ארגון השחייה האולימפי האמריקאי USASWEEMING, וגשר הזהב בסן פרנסיסקו. שלושתם משתמשים בפלטפורמת החברה לניתוח נתונים לטובת התייעלות.
נאסד"ק הטמיעה הפלטפורמה כדי לאפשר למשקיעים לשפר את השקעותיהם, בין היתר, על ידי איתור דפוסים חריגים בזמן אמת, UsaSweening מנתח נתונים ווידאו לשיפור אימוני כ-400 אלף השחיינים הרשומים אצלם, ובאחד ממקטעי גשר סן פרנסיסקו הפלטפורמה של החברה מסייעת להניא מתאבדים.
כץ: "אחד הדברים הפחות מוכרים בגשר הוא שיש מקטע מסויים בו שאנשים נוטים להתאבד בו. לכן בכל 100 מטר בגשר יש עמדות טלפון שנועדו לסייע לאלו שדבקו בהם מחשבות אובדניות. האנליטיקה מסייעת על ידי מתן פידבק בזמן אמת למוקדן שמנסה להניא את הצד השני מלהתאבד על ידי מתן אינפורמציה לגבי מזג האוויר על הגשר, מה מלמד הקול של האדם עם המחשבות האובדניות, וכל הנדרש כדי לנסות ולנהל את השיחה בצורה המיטבית.
בישראל ישנם כ-40 חברות וסטארטאפים המשתמשים בפלטפורמת החברה וביניהם: WIX ו-Bioforum.
סייסנס הפכה ליוניקורן בתחילת ינואר 2020 לאחר שהשלימה גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של כ-1.1 מיליארד דולר. החברה הינה פרטית ולא מפרטת את תוצאותיה העסקיות, אך כן מאפשרת הצצה ל-ARR שלה (Annual Recurring Revenue) העומד על כ-100 מיליון דולר.
כץ פעיל מזה כ-30 שנה בתעשיית ההייטק הישראלית והצטרף לסייסנס לפני כשנתיים כ-CPTO ומנהל סייסנס ישראל. תשעה חודשים לאחר מכן מונה למנכ"ל החברה העולמית במטרה להאיץ את צמיחתה.
טרום הצטרפותו לסייסנס עבד כץ כ-21 שנה במיקרוסופט, בה היה אחראי להובלת ארגוני פיתוח גלובליים. אחד הפרויקטים המרכזיים שלו היה Microsoft Defender, שהוא האנטי-וירוס החינמי הראשון שהותקן על מיליארדי מחשבים ונקודות קצה ברחבי העולם.