תלויים על שבב: הכסף של כולנו רוכב על המהפכה

שלוש שנים חלפו מאז הושק ChatGPT, והחלה ההתעוררות למהפכת הבינה המלאכותית המודרנית. בתוך זמן קצר הפכה הבינה המלאכותית (AI) מרעיון עתידני לכוח מרכזי בשוק הטכנולוגיה והכלכלה.

לפרויקט המלא - כל הכתבות

חברות מכל הענפים מזדרזות לשלב AI במוצרים ובתהליכים שלהן, משקיעים שופכים מיליארדים לסטארט-אפים ולפרויקטים בתחום מתוך ציפייה שמהפכת ה-AI תשנה את כללי המשחק, ולא עובר זמן ארוך עד שנשאלת השאלה - "האם ה-AI בדרך להחליף אותנו?"

רבים רואים כיום ב-AI את "קטר" הצמיחה החדש של הכלכלה העולמית, אך אחרים תוהים אם אנו בעיצומה של בועת טכנולוגיה נוספת שעלולה להתנפץ. אז האם הכלכלה הגלובלית ושווקי ההון (ובראשם וול סטריט) תלויים בהצלחת הבינה המלאכותית, ומה יקרה אם התקוות האדירות שתלויות ב-AI לא יתממשו?

ההתלהבות סביב AI אינה רק הייפ תקשורתי או זמני, היא מתבטאת בהשקעות כבדות ובהשפעה ממשית על הצמיחה. על פי הערכות, במחצית הראשונה של 2025 ההוצאות ההוניות (CapEx) הקשורות ל-AI הפכו לגורם מספר אחד בצמיחת הכלכלה האמריקנית, אפילו יותר מהצריכה הפרטית, ואלו הוסיפו כ-1.1% לצמיחת התמ"ג.

למעשה, מאז השקת ChatGPT בסוף 2022, מניות החברות בתחומי ה-AI היו אחראיות לכ-75% מתשואת מדד S&P 500, ולכ-80% מצמיחת הרווחים בו. המספרים האלו ממחישים עד כמה כסף גדול, הושקע והוזרם לשווקים של הבינה המלאכותית בציפייה כי זה יהווה מנוע צמיחה.

חזון ה-AI הוא שיפור פריון העבודה ויצירת מוצרים ושירותים חדשים שישנו את חיינו. אנליסטים מציינים שהשפעת הבינה המלאכותית עשויה להיות מקבילה למהפכה התעשייתית. מחקר של PwC מצא כי אימוץ נרחב של AI יכול להגדיל את התפוקה הכלכלית העולמית בכ-15% בעשור הקרוב (תוספת של אחוז לשנה לצמיחה העולמית).

הפוטנציאל העצום הזה מניע ארגונים להשקיע משאבים אדירים בטכנולוגיות בינה מלאכותית, מפסי ייצור אוטומטיים במפעלים, דרך מערכות אבחון רפואי מבוססות AI, ועד צ'טבוטים חכמים בשירות לקוחות. בתחומים רבים מקווים שה-AI יביא לתנופה כלכלית אמיתית, ישפר את הפריון, ייצור מוצרים חדשים ויפתח תחומי תעסוקה עתידיים.

אחת העדויות הבולטות לתפקיד המרכזי של AI בכלכלה היא מה שקורה בוול סטריט. שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות - אפל, מיקרוסופט, אלפבית (גוגל), אמזון, מטא (פייסבוק), אנבידיה וטסלה, זכו בשנים האחרונות לכינוי "שבע הגדולות", ולא בכדי.

נכון לאוקטובר 2025, שוויין המצטבר של שבע הענקיות הללו היווה כ-37% משווי מדד ה-S&P 500. במילים אחרות, מעל שליש משווי 500 החברות הגדולות באמריקה מרוכז בשבע חברות בלבד, שנהנות בעיקר מההייפ סביב AI ומהציפיות לפריצות דרך טכנולוגיות.

התלות של שוק המניות בהצלחת ה-AI מתבטאת גם בתשואות - מאז סוף 2022, המניות הקשורות לבינה מלאכותית תרמו את חלק הארי מתשואות מדד ה-S&P 500. מדובר בריכוזיות חסרת תקדים, שממחישה עד כמה המשקיעים מהמרים על הצלחת ה-AI.

השווי העצום של החברות הללו נשען במידה רבה על ציפיות לעתיד: אנבידיה, למשל, הפכה לחברה במועדון טריליון הדולר במהירות בזכות מעמדה כמובילת שבבי AI, מיקרוסופט נהנתה מזינוקים בשווייה בין היתר בעקבות השקעתה ב-OpenAI והטמעת צ'טבוטים חכמים בשירותיה.

גם חברות מסורתיות יותר מיתגו את עצמן מחדש סביב AI כדי למשוך משקיעים. כל סטארטאפ שני כיום מצהיר שהוא עוסק בלמידת מכונה (Machine Learning) או ב-"Generative AI", בתקווה ליהנות מההון הזורם לתחום. אפילו משקיעי הון-סיכון ותיקים מציינים שדי להוסיף "AI" לשם החברה או לתוכנית העסקית כדי לעורר התלהבות אצל המשקיעים.

הנסיקה המהירה בערכי החברות ובקצב והיקף ההשקעות מעוררת אצל רבים דז'ה-וו חמוץ בשם "בועת הדוט-קום" של סוף שנות ה-90. אז, הבטחות גדולות לגבי עתיד האינטרנט הניבו זינוקים פרבוליים בשווקים, שהסתיימו במפולת כואבת. האם ב-2023-2024 חווינו התנפחות ותרחיש דומה עם הבינה המלאכותית?

גורמי אזהרה לא חסרים. ראשית, יש פער גדל בין שווי השוק של ענקיות הטק לבין הביצועים העסקיים בפועל. לדוגמה, נתח הרווחים של סקטור הטכנולוגיה בחברות ה-S&P 500 לא צמח באותו קצב כמו נתח השווי שלו בשוק המניות. כלומר, מחיריהן של "מניות ה-AI" מטפסים מהר יותר מהצמיחה ברווחים, סימן אופייני לבועה פיננסית.

שנית, הערכות השווי של חברות AI מסוימות נראות תלושות מהמציאות. פרופ' אסוואת דמודארן מ-NYU מצביע למשל על חברת אנבידיה, שמחירה כיום מבוסס על הנחה שתגיע למחזור שנתי דמיוני של טריליון דולר בשולי רווח גבוהים במיוחד (כ-80%) - תחזית שהוא מגדיר "מופרכת לחלוטין".

אפילו מבפנים, בכירי התעשייה משמיעים קולות מצננים. מנכ"ל גולדמן זקס דייוויד סולומון הזהיר שרבים מההשקעות ב-AI "לא יניבו תשואה", מייסד אמזון ג'ף בזוס אמר שהסביבה הנוכחית היא "סוג של בועה תעשייתית", ואילו סם אלטמן (מנכ"ל OpenAI) הודה כי "אנשים ישקיעו יותר מדי ויאבדו כסף" בגל הנוכחי.

גם המשקיע הידוע סקוט גאלוויי מתריע שהזינוק הריכוזי במניות שבעת הגדולות הוא "בועה שורצת ספקולציות" ומזהיר שנפילה של 50% בערכן של ענקיות אלה עלולה להוביל למשבר פיננסי רחב. מלבד האזהרות מהשווקים, מתגלים גם סדקים בהבטחה הטכנולוגית עצמה: מחקר עדכני העלה ש-95% מתוך 52 ארגונים גדולים שבחנו יישומי GenAI לא השיגו כל החזר על ההשקעה, למרות שהוציאו יחד 30-40 מיליארד דולר על הפרויקטים. במילים אחרות, ההייפ של AI לא תמיד מתורגם לתוצאות עסקיות, ויש פער בין הציפיות למציאות בשטח.

ועדיין, חשוב לומר, יש גם קולות שטוענים כי "הפעם שונה". התומכים באופטימיות מזכירים שבניגוד לבועת הדוט-קום, כיום חברות הטכנולוגיה המובילות הן רווחיות מאוד ובעלות מאזנים חזקים - לא סטארט-אפים ללא הכנסות. "המגזר הטכנולוגי של היום שונה מהותית מתחילת שנות ה-2000, שכן החברות המובילות כעת מייצרות תזרים מזומנים חזק וכמעט שאין להן חובות", ציין ביל פורד, מנכ"ל קרן ההשקעות General Atlantic. פורד הוסיף שההשקעות האדירות ב-AI בכל הענפים יוצרות "כלכלה מעגלית" סביב ה-AI, המבשרת צמיחה מתמשכת ולא רק ספקולציה חולפת.

גם משקיעים ותיקים כמו אלן פטריקוף מסכימים שהמהפכה אמיתית אך מתריעים מפני הפרזה בטווח הקצר. פטריקוף, מהחלוצים בענף ההון-סיכון, העריך שיהיו אמנם "מנצחים ומפסידים, וההפסדים יהיו די משמעותיים" בגל ה-AI, רמז לכך שלא כל סטארט-אפ עם תווית AI יצדיק את שוויו.

גל ה-AI אינו נעצר במניות הטכנולוגיה - הוא יוצר אדוות בכל שרשרת הערך. מצד החומרה, הביקוש העצום לשבבי AI (כגון מעבדי GPU) הביא אף למחסור עולמי: דווח לאחרונה על "מחסור ב-GPU" שהפך לצוואר-בקבוק עבור חברות שרוצות לאמן מודלים גדולים. יצרניות השבבים המובילות, כמו אנבידיה ו-AMD, מתקשות לעמוד בביקוש, ומפעלים כמו TSMC בטייוואן מרחיבים ייצור כדי לספק את "הזהב החדש" של עידן ה-AI.

גם תשתיות הענן והדאטה סנטר נמצאות בלב המהפכה. חברות ענן ענקיות כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון משקיעות הון עתק בהקמת מתקני מחשוב ובפיתוח שבבי AI ייעודיים כדי לתמוך בשירותי הבינה המלאכותית שלהן. עסקת ענק אחת ממחישה את העוצמה: חברת OpenAI, מפתחת ChatGPT, התחייבה להשקיע 300 מיליארד דולר בשירותי ענן של אורקל בחמש השנים הקרובות.

עצם ההכרזה על העסקה הזו הזניקה את מניית אורקל בכ-40% ביום והוסיפה לחברה קרוב לשליש טריליון דולר בשווי שוק. לרגעים היה מייסד החברה לארי אליסון האיש העשיר בעולם, אך החברה השילה משוויה מאז את כל אותה עלייה, מה שמחזק את הספק בחוזקת המגמה.

זרם ההשקעות אינו פוסח על חברות הזנק - במחצית הראשונה של 2025, כמעט שני שלישים מסך שווי העסקאות בהון סיכון בארה"ב הופנו לסטארט-אפים בתחום ה-AI ולמידת מכונה, זינוק חד לעומת כ-23% בלבד ב-2023. זוהי בהלת זהב של ממש, שבה משקיעים חוששים להחמיץ את ה"להיט" הבא ב-AI ומזרימים כספים בהתאם.

עם זאת, ההתמקדות הגוברת במנוע אחד לכלכלה יוצרת גם סיכון מערכתי. כאשר אותן חברות מובילות מעורבות בכל שלבי השרשרת - מפיתוח השבבים ועד שירותי הענן והיישומים - כישלון או האטה במקום אחד עלולים להתפשט במהירות לאחרים. תלות הגומלין הזו יוצרת סכנת "תגובת שרשרת". אנליסטים מזהירים שאם הבטחות ה-AI הגדולות לא יתממשו, ההסתמכות ההדדית בין ענקי ה-AI עלולה להצית מפולת בדומה למשבר הפיננסי ב-2008.

ההתפתחות המהירה של AI לא רק מזיזה כספים בשוק ההון, היא מעוררת גם שאלות חברתיות כבדות משקל. אחת המרכזיות היא ההשפעה על תעסוקה - האם המחשבים החכמים יחסלו משרות אנושיות רבות? מנכ"ל Anthropic, דאריו אמודאי, הזהיר כי AI עלול "למחוק מחצית מכלל המשרות הזוטרות בצווארון הלבן" ולדחוף את האבטלה לרמה של 10%-20% בשנים הקרובות. תחזית כזו מתארת עולם שבו כלים כמו צ'טבוטים ומערכות אוטומציה מחליפים עובדים בתחומים כמו שירות לקוחות, עבודה משרדית, ניתוח נתונים בסיסי ועוד.

עם זאת, רבים בתעשייה סבורים שתסריט האימים הזה אינו סביר, לפחות לא בטווח הקרוב. מומחים כמו אשותוש פדהי (שותף במקינזי) טוענים שבינה מלאכותית תשמש בעיקר ככלי להגברת היעילות של עובדים, לא כתחליף גורף לאדם. לפי גישה זו, AI מסוגל ליטול על עצמו מטלות שגרתיות ומכבידות ובכך "לשדרג" את העובדים, שיוכלו להתמקד בעבודה יצירתית ומורכבת יותר בסיוע עוזרים דיגיטליים חכמים.

היסטורית, טכנולוגיות חדשות לרוב יצרו לפחות כמספר המשרות שהן העלימו, אם לא יותר. כנראה שגם עם AI: חלק מהעבודות ייעלמו, אחרות ייווצרו, ורובנו נלמד לעבוד בשילוב עם כלים חכמים. דו"ח "עתיד התעסוקה" של הפורום הכלכלי העולמי צופה שעד 2030 טכנולוגיות כמו AI ייצרו עשרות מיליוני משרות חדשות נטו ברחבי העולם, ובמקביל לכך שכ-22% מהמשרות הקיימות יעברו שינוי מהותי.

בסופו של דבר, השפעת הבינה המלאכותית על החברה ושוק העבודה תהיה תלויה באופן שבו נאמץ את הטכנולוגיה, נסייע לעובדים לרכוש מיומנויות חדשות, ונכוון את תהליכי האוטומציה באחריות. ייתכן שנעבור תקופת הסתגלות לא פשוטה, אך בטווח הארוך רבים מקווים שה-AI יתרום להגברת הפריון וליצירת הזדמנויות תעסוקה חדשות - גם אם שונות מאלו שהכרנו בעבר.

שלוש שנים מאז הופעת ChatGPT, הבינה המלאכותית הפכה למעין "עמוד תווך" של הכלכלה הגלובלית, מקור אדיר לצמיחה וציפיות, אך גם לספקולציות ולחששות. שוקי ההון, ובפרט מניות הטכנולוגיה, תלויים כיום במידה רבה בנרטיב ה-AI ובהמשך הצלחתו.

האם זה בר-קיימא או בועה מסוכנת? התשובה מורכבת מלענות על כך בכן או לא. מצד אחד, ברור שישנם מרכיבי בועה, ציפיות מוגזמות, שוויי מניות מנופחים והון רב שזורם לפרויקטים שלא בטוח שיניבו פירות.

תיקון או מיתון בשווקים, אם יבוא, עלול להיות כואב, נפילה חדה בערך מניות ה-AI המובילות תטלטל את המדדים ואולי תגרום לאפקט דומינו במשק. מצד שני, גם אם תתפוגג מעט האופוריה, אין פירושו שהמהפכה הייתה לשווא. סביר יותר שהתוצאה תהיה מעורבת, כשחלק מההבטחות יתגשמו ויביאו לשיפורים אמיתיים, ואחרות יתגלו כמוקדמות מדי.

נכון לעכשיו, נדמה שהכלכלה העולמית דוהרת במירוץ קדימה במלוא הכוח על מסילת הבינה המלאכותית, ו-AI אכן מתפקד כמנוע צמיחה בתחומים רבים. ההמשך תלוי ביכולת לממש את הפוטנציאל הלכה למעשה - אם AI יוסיף להתפתח באופן מדורג ואחראי, ייתכן שיצדיק את מרכזיותו ויישאר קטר מוביל גם בעתיד. אך אם הציפיות ימריאו הרבה מעל למה שהטכנולוגיה יכולה לספק, השוק ייאלץ לבצע חישוב מסלול מחדש. כך או כך, הבינה המלאכותית כבר עכשיו משנה את כללי המשחק, וכולם עוקבים בדריכות כדי לראות לאן תיקח אותנו מה שנראה כמו המהפכה הטכנולוגית הגדולה ביותר משחר האנושות.