משבר מחיר הדלק, שיעלה בלילה בחצות לשיא כל הזמנים (משתווה לשיא מ-2012), לא נגרם כתוצאה ממחדל של ממשלת ישראל - לפחות את האשמה הזאת צריך להסיר מכתב האישום ההולך ומתארך נגדה בגין יוקר המחיה המאמיר.
כלומר, בואו נסייג את הפסקה האחרונה: במדינה שהפכה להיות מעצמה בתחום האנרגיה בשל מאגרי הגז הטבעי שברשותה ובנוסף היא מהמתקדמות בעולם (במחקר ופיתוח, קצת פחות ביישום) בכל הקשור לאנרגיה חליפית, אפשר היה לצפות לתלות פחותה במחירי הדלק. רק שלשם כך צריכים לחבור חזון ויכולת, שני מצרכים שאין בסל הקואליציוני.
תכף ניגע בזה, אבל קודם כל יובהר כי ההתייקרות במחירי הדלק שתתרחש הלילה, תלויה במנגנון אוטומטי ואוטונומי, שאינו קשור להחלטת ממשלה כזאת או אחרת.
אם כך, על מה התלונה? התשובה מסתתרת בהחלטתו של שר האוצר ליזום הפחתה בבלו, המס המוטל על דלק בישראל, כדי למתן את העלייה הדרמטית במחירו.
לכאורה מדובר בהחלטה הגיונית, מתבקשת - ולכל הפחות: מיטיבה עם הכיס הציבורי (נזכיר שעליית מחירי הדלק היא בעלת השפעה רוחבית וכוללת על יוקר המחיה - ממחלקות הייצור ועד להפצה).
למעשה מדובר בכל מה שרע בממשלה הזאת, ממשלה של חסרי מושג על גבול חוסר תפקוד: כך בחינוך, כך בתחבורה - וכך גם באוצר. עד כדי כך רב החלם, עד שאפשר שעוד יתברר כי הצעד המתבקש של סמוטריץ' כמוהו כשוחד בחירות, כלומר - ייאסר על פי חוק.
משאבת מנדטים
ייאמר מיד, חבל אם כך יהיה: מוטב שהממשלה תרוויח מן ההפקר מאשר שעם ישראל יספוג עוד מכה בכיסו. מה גם שלזכות סמוטריץ' עומד תקדים מימי הממשלה הקודמת, עת הפחית שר האוצר דאז, אביגדור ליברמן את הבלו, כדי להילחם בעליית המחיר שכפתה המלחמה באוקראינה על שוק האנרגיה העולמי.
אם כך, מה פסול בצעד של סמוטריץ'? העיתוי - ובכך הכוונה היא לאו דווקא לסמיכות המועד לבחירות (בקשר לזה יחליטו היועצים המשפטיים או אולי אף בית המשפט) אלא לניסיון להציל מהקו את הכדור שכבר עבר אותו.
תכף נשוב לעיתוי הבעייתי, אבל קודם יובהר שהניסיון המאוחר של סמוטריץ' לא נולד רק ביוזמתו. לחץ כבד הופעל עליו מכיוונו של ראש הממשלה. אמנם מחיר הדלק הוא רק רכיב אחד בסל הכישלונות של הממשלה בתבוסתה במלחמה ביוקר המחיה, אבל לנתניהו הוא כואב במיוחד.
למה? כי כחלק מקמפיין הבחירות שהתמקד ביוקר המחיה, השתלח נתניהו בממשלת השינוי בגין המחירים המאמירים - ובשיא הקמפיין (לצד הבטחות תמוהות להקפאת הארנונה, המשכנתה וחינוך חינם לגילאי 3-0) אף הצטלם בתחנת דלק כשהוא מלין על מחירי האנרגיה - ומבטיח להוזיל אותם.
כלומר, מבחינה מהותית מחירו החדש של הדלק הוא רק טיפה בים ההתייקרויות בימי נתניהו, אבל זו נקודה שקל לנגח בתעמולת הבחירות של האופוזיציה, שתציג את ראש הממשלה ככלי ריק (במקרה הזה, ג'ריקן).
אז נתניהו נבהל ולחץ, סמוטריץ' נלחץ - וההנחיה לבדוק את הפחתת הבלו באה לעולם. מה שמדהים בזה, שקצת כמו 7 באוקטובר (להבדיל כמובן) וכמשותף לחלק גדול ממחדלי הממשלה הזאת, אף אחד לא ראה את זה מגיע.
גוטליב 98 אוקטן
במה עסקו ראש הממשלה ושר האוצר בשבועות האחרונים, קודם לעלייה הצפויה במחירי הדלק? בקומבינות: סמוטריץ' ניסה להעביר עוד קצת כספים קואליציוניים במצוות נתניהו - ואחר פנו שניהם לענייני הבחירות: ראש הממשלה היה עסוק בבלימה של ניר ברקת וטלי גוטליב בפריימריז בליכוד.
שר האוצר לעומתו היה עסוק בלהתחנן על חייו הפוליטיים - בינתיים רק בפני איתמר בן גביר, בציפייה לאיחוד או בפני עופר וינטר שמאיים לדחוק אותו ואת "הציונות הדתית" שלו אל מתחת לאחוז החסימה (ואולי בקרוב יאלץ לחזר על פתחו של נתניהו כדי שהלה ישריין אותו ברשימת הליכוד).
במילים אחרות, שניהם היו עסוקים בבחירה מחדש, במקום בתחום אחריותם - ניהול ענייניה הכללים והכספיים של מדינת ישראל.
מה החלופה, אתם שואלים? ובכן דמיינו רק פגישת עבודה שוטפת (שלא התקיימה מעולם), לא יותר מכך, בין שני האישים לפני כחודש.
דמיינו שאחד הנושאים שהיו נכללים בה היה העלייה הצפויה במחירי הדלק - ושבתום הפגישה היו השניים מפרסמים הודעה משותפת לפיה כדי להילחם ביוקר המחיה הם מקדמים דיון על גובה הבלו, בטרם יעלה המחיר...
מה היה קורה במקרה שכזה? ראשית היה מדובר בתהליך קבלת החלטות מסודר ולא בשליפה מהמותן בעת מצוקה. שנית - היינו רחוקים עוד יותר ממועד הבחירות, כך שלא היה מתעורר חשד לפיו מדובר בכלכלת-בחירות (והסאגה המשפטית הצפויה הייתה נחסכת מאיתנו).
שלישית - אפילו השניים היו נראים טוב יותר בעיני מצביעיהם, ללמדנו שלא התאכזרות לאזרח יש כאן, אלא פשוט נוהלי עבודה פגומים וחוסר אכפתיות, שפוגעים לא רק בנו אלא אפילו במקבלי ההחלטות עצמם!
כישלון בקליפת אגוז
אז למה כל זה לא קרה? כי השניים אפילו לא ידעו על ההתייקרות הצפויה, כי הם מנותקים (ממילא הדלק של שניהם ממומן על ידי המדינה, כלומר מכיסנו), כי מדובר בסימפטום לתהליכי עבודה פגומים (או בעצם להיעדרם של תהליכים שמכיר כל מנהל זוטר בארגון בינוני). כל הסיבות שבגללן הממשלה הזאת לא מצליחה לתפקד.
כלומר, סינדרום הפאניקה מעליית מחיר הדלק מייצג נאמנה את הממשלה הלא מתפקדת הזאת.
עכשיו קחו את זה למשרדים אחרים, מחינוך ועד בריאות, מתחבורה ועד רווחה - ותקבלו הסבר לא רק לכישלון המוחלט של הממשלה, במלחמה ביוקר המחיה (מה קורה באמת עם הקבינט ההוא, שקם עוד ב-2023 ומאז התכנס רק פעם אחת?) אלא גם הסבר לכאוס הכללי, בדגש על הכלכלי.
הכאוס סביב תקציב הביטחון, למשל, או העובדה שהצפון לא נהנה מהמענקים שהובטחו לו, וכן שיש עדיין אזרחים שבתיהם נפגעו מטילים איראניים כבר לפני למעלה משנה ועוד לא רואים התחלה של פתרון - ואלה רק אחדים בשורה של מחדלים.
מחדלים קטנים שמצטברים לכדי חידלון אחד גדול בכל אשר נפנה, מלבד כמובן דאגה לכספים קואליציוניים - הנה לנו תחום פיננסי שבו הם מצטיינים. כלומר, כשרוצים מאוד - אפשר.
שורה תחתונה: מחרי הדלק יעלה הלילה בחצות וישווה את שיא כל הזמנים. שר האוצר יצליח או לא למתן את הפגיעה בכיס שלנו באמצעות צו המורה על הפחתת הבלו, שספק אם יוכר כחוקי - והציבור נחשף שוב לתהליך (אי) קבלת ההחלטות במשרד האוצר, כמו ברוב משרדי הממשלה.
הדלק כמשל, או אולי בעצם מוטב לומר כמ.ש.ל...