את היציאה מהקורונה אפשר לנצל להגנת הסביבה

מומחים מתחומי הכלכלה, המדיניות והסביבה מציגים תכנית מפורטת שכוללת צעדים שנועדו לחלץ את כלכלת ישראל ממשבר הקורונה, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק בטווח הארוך - דרך השקעה בהפחתת נזקיו של משבר האקלים ובהגנה על הסביבה בישראל

רחלי ווקס, זווית
בווידאו: פרופ' אש קורא לכולם להתחסן (עריכה: טל רזניק)

רוחות אופטימיות נושבות כיום בישראל מוכת הקורונה עם הגעת החיסון והכנות לקראת התחלת תהליך של התחסנות המונית כנגד הנגיף. החיסונים יוכלו להגן על בריאותנו ועם הזמן לאחר שרוב האוכלוסייה תתחסן גם לעצור את התפשטות המגפה, אך עדיין יהיה צורך לשקם את הנזקים הכלכליים הכבדים שנגרמו בעקבות המשבר שהיא הביאה איתה, ולשקם את המשק הישראלי.

בימים אלה מציגים מומחים מתחומי הכלכלה, המדיניות והסביבה תוכנית מפורטת שכוללת צעדים שנועדו לחלץ את כלכלת ישראל מן המשבר, ליצור מקומות עבודה ולהגביר את הצמיחה והיציבות במשק בטווח הארוך - דרך השקעה בהפחתת נזקיו של משבר האקלים ובהגנה על הסביבה בישראל. הרעיון של "גרין ניו דיל", תוכנית עומק שמטרתה להילחם במשבר האקלים, הוא לא חדש: הרבה לפני משבר הקורונה, חברת הקונגרס האמריקני אלכסנדריה אוקסיו-קורטז והסנטור אד מרקי (שניהם נציגי המפלגה הדמוקרטית) הציגו תוכנית כזו עבור ארצות הברית, וצעדים שונים בנושא הוצעו והתבצעו גם במדינות נוספות בעולם, ביניהן בריטניה, אוסטרליה ודרום קוריאה.

עם זאת, אחד המחסומים העיקריים שעומד בפני צעדים כאלה הוא העובדה שבמקרים רבים הם דורשים השקעה כספית משמעותית. לכן, דווקא היציאה ממשבר הקורונה עשויה להוות הזדמנות לפעול למען סביבה טובה יותר. "על מנת להתגבר על המשבר הכלכלי שנגרם בעקבות הקורונה, מדינות רבות מתכננות להגדיל את הגירעון, להשקיע בתשתיות מעודדות-צמיחה ולהוציא טריליונים של דולרים - ועלתה הטענה שאם כבר משקיעים כספים, כדאי שנעשה את זה באופן שגם ישנה את הכלכלה שלנו לטובה ושיכלול חשיבה קדימה", אומר ד"ר אורי שרון, סמנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, מרצה למשפט ולמדיניות סביבתית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן וממובילי התוכנית החדשה. "להשקעות בתחומים סביבתיים יש פוטנציאל תעסוקה משמעותי מאוד והן מחזירות את ההון שמושקע בהן באחוזים גבוהים".

כך, תוכנית החילוץ ממשבר הקורונה שאושרה באיחוד האירופי כוללת השקעות בתשתיות ירוקות, לצורך יצירת מקומות עבודה. בנוסף, ארגון ה-OECD קרא למדינות שחברות בו לבנות את תוכניות שיקום המשק שלהן כך שיעודדו קיימות ויחזקו את החוסן במדינה נוכח נזקיו של משבר האקלים. גם נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן, הציג תוכנית שאפתנית בהיקף של טריליוני דולרים ליציאה מהמשבר באמצעות האצת תהליכים שמועילים לסביבה, תוך יצירת מספר רב של משרות חדשות.

עוד בוואלה! NEWS

מחזור מים גם חסכוני וגם יעיל - כדאי לעשות זאת?

לכתבה המלאה

השקעות משתלמות - וסביבתיות

לדברי שרון, גופים נוספים שקוראים להכנת תוכניות ירוקות לשיקום ולהמרצת הכלכלה כוללים את הבנק העולמי, הפורום הכלכלי העולמי (WEF), סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) וקרן המטבע הבינלאומית (IMF). "ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, פירסם בחודש שעבר את תכנית החילוץ הירוקה שלו בהיקף של 18 מיליארד פאונד, וגם קנדה, גרמניה, צרפת וניו זילנד פרסמו תוכניות דומות", הוא אומר.

"מדינה אחת שלא הציגה תוכנית כזו היא ישראל", אומר שרון. לכן, ארגון "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, בשיתוף עם האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה, המכון הישראלי לדמוקרטיה ואוסף של מומחים בתחומם, פנו אל משרדי הממשלה ואל ארגוני הסביבה השונים. "אמרנו להם: תמיד אומרים לכם שאין כסף, אבל עכשיו הממשלה הולכת לשפוך כספים, זה הרגע", אומר שרון. "ושאלנו אותם: מה החלום הרטוב שלכם? מה צריך לעשות עם הכספים האלה?"

בתהליך העבודה נאספו מעל 200 הצעות, שכל אחת מהן נבדקה לעומק, בעזרתם של כלכלנים מהבכירים במשק. "בחרנו רק את הצעדים שלפי הניסיון העולמי מייצרים מקומות עבודה רבים ושמחזירים את ההשקעה מהר, ועם תשואה", אומר שרון. "יצרנו תוכנית חילוץ ירוקה למדינת ישראל".

"אנחנו מספקים לממשלה תוכנית שמפרטת איך להתניע מחדש את המשק עם רווח מרובע: יצירת מקומות עבודה עבור המובטלים הרבים, בניית תשתיות ראויות, החזרה מהירה של ההשקעה ותרומה לסביבה במקום פגיעה בה", אומר שרון.

התוכנית החדשה, שעלותה הכוללת עומדת על 8.3 מיליארד שקל, מורכבת מצעדים שנדרש תקציב לביצועם (שעלותם מפורטת בה), וכן מצעדים רגולטוריים. רוב סעיפי התוכנית מתבססים על מהלכים ממשלתיים שנמצאים כיום בשלבי תכנון ושתואמו עם המשרדים הרלוונטיים. חלק מההצעות נוגעות לנושאים שמשפיעים על כלל המשק, ואחרות לתחומים ספציפיים.

הציג תוכנית שאפתנית. נשיא ארה"ב הנבחר, ג'ו ביידן (צילום: AP)

מקומות העבודה של העתיד

"העולם הולך לכיוון של אימוץ צמיחה ירוקה, בת קיימא, עם עלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות, והעובדים יוכלו להיקלט בסקטורים האלה, שיתפסו תאוצה אחרי המשבר"

הצעד הכלל-משקי הראשון שמפורט בתוכנית הוא התניית מתן מענקי סיוע ממשלתיים בעמידה בקריטריונים סביבתיים, כך שהמענקים לא יינתנו לתעשיות שפוגעות בסביבה (כמו חברות מזהמות) - וכן יתמכו בתהליכים ירוקים, כמו התייעלות אנרגטית ומעבר לאנרגיות מתחדשות. "ההמלצה הזו עקבית עם ההמלצות שמפרסמים כל הגופים הבינלאומיים", אומר פרופ' נתן זוסמן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, כלכלן במכון ללימודים מתקדמים בז'נבה וממובילי התוכנית.

בצורה זו ניתן, למשל, להציע למלונות (שכידוע נפגעו רבות מהמשבר) סיוע כספי לשיפוץ המבנה, שיאפשר להם לנצל לטובתם את העובדה שחדרים רבים עומדים ריקים בימים אלה. "אפשר לקשור את הסיוע הזה בהתייעלות אנרגטית, בשיפוץ ושדרוג המלון בהתאם לתקנים ירוקים או בהוספת פאנלים סולאריים על הגגות והקירות", אומר זוסמן. "כך, אפשר להשיג שתי מטרות: שדרוג מבני של המלונות, והפיכתם לירוקים יותר".

צעד שני, שגם עליו ממליצים גופים בינלאומיים רבים, הוא הקמת מערכי הכשרת עובדים בתחומים סביבתיים. על פי כותבי התוכנית, מהלך זה, שהם ממליצים להשקיע בו 400 מיליון שקל לכל הפחות, יאפשר לעובדים הרבים שנפלטו ממעגל התעסוקה בעקבות המשבר לרכוש מקצוע שימושי חדש.

"העולם הולך לכיוון של אימוץ צמיחה ירוקה, בת קיימא, עם עלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות, והעובדים יוכלו להיקלט בסקטורים האלה, שיתפסו תאוצה אחרי המשבר", אומר זוסמן. "יש מגוון רחב מאוד של מקצועות שקשורים באנרגיה סולארית, למשל, כמו תכנון, ייצור פאנלים, הרכבה, תחזוקה ועוד. מדובר בענף שלם שמספר העוסקים בו קטן יחסית כרגע ושאנחנו רואים שיהיה בו ביקוש גדול לעובדים".

צעד שלישי שמופיע בתוכנית הוא רגולטורי יותר באופיו, ועוסק בהסדרת נושא העבודה מהבית, שהפכה כידוע למציאות עבור רבים מאיתנו בעקבות הקורונה. לתעסוקה מרחוק יש יתרונות סביבתיים בולטים, כשהעיקרי שבהם הוא החיסכון בפליטות המזהמים, שנגרם כתוצאה מההפחתה בנסיעות למקום העבודה וממנו. עם זאת, על פי כותבי התוכנית, על מנת שהתופעה תוכל להמשיך ולהתרחב בצורה מיטיבה, יש צורך לבצע מספר התאמות.

"חשוב מאוד לדאוג בחוק לשמירת ההפרדה בין שעות העבודה לשעות המשפחה, על מנת שלא ייגרם מצב שבו המעביד מנצל את העובד, מפעיל עליו לחץ סמוי לעבוד יותר ומצפה שהוא יהיה זמין לו בכל שעה", אומר זוסמן.

המלצה נוספת בנושא בתוכנית היא לממן את שדרוגן של תשתיות תקשורת שדרושות לעבודה מהבית, בעיקר במגזר הציבורי. "לא בכל משק בית יש ציוד כמו מצלמה טובה ומסך טוב", אומר זוסמן.

עוד בוואלה! NEWS

גם בלי קורונה: היתרונות הכלכליים של עבודה מהבית

לכתבה המלאה

כל הצדדים מרוויחים

אחד התחומים הספציפיים שבהם נוגעת התוכנית הוא התחבורה, שהיא הגורם העיקרי לזיהום אוויר במדינת ישראל כיום. בתוכנית מוצעים שלל צעדים לקידום התחבורה הציבורית בישראל, במטרה להפחית את הפקקים ואת פליטות המזהמים שנגרמות על ידי כלי הרכב - ולייצר מקומות עבודה. "תגבור מערך התחבורה הציבורית מייצר תעסוקה לנהגים, למפעילי מערכות, למתכננים ועוד", אומר זוסמן.

נושא תחבורתי אחר שמציעים כותבי התוכנית לקדם הוא השימוש באופניים, זאת בעיקר דרך סלילת ושדרוג שבילי רכיבה. "סקטור האופניים עתיר בתעסוקה איכותית: מתכנון והקמת שבילים, דרך מכירת אופניים ועד תחזוקתם ותיקונם", אומר זוסמן. "הרכיבה על אופניים תורמת להפחתת פליטות ומועילה לבריאותם של הרוכבים - כל הצדדים מרוויחים מהעניין".

עוד כוללת התוכנית צעדים בתחום התכנון העירוני. אחד מהם נוגע למצוקת הדיור, ומוצע בו לתקצב מיזמי התחדשות עירונית של מתחמים שלמים. "התחדשות עירונית מאפשרת לנו להפוך מבנים קיימים לירוקים במסגרת השדרוג שלהם, הן דרך בנייה בתקן ירוק והן דרך הפיכת יחידות הדיור ליצרניות אנרגיה סולארית", אומר זוסמן.

צעד אחר שמוצע בתוכנית בהקשר זה הוא הרחבת ההצללה במרחב הציבורי על ידי הוספת עצים. לעצים ולצל שהם יוצרים יתרונות סביבתיים ובריאותיים ברורים: הם מפחיתים את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, סופגים את זיהום האוויר, מפחיתים חשיפה מסוכנת לשמש, מורידים את רמות הלחץ שלנו, מעודדים הליכה ברגל במקום שימוש בתחבורה ועוד. "נטיעת עצים מייצרת תעסוקה בתחום הגינון - שנמשכת לאורך שנים רבות, כי העצים דורשים תחזוקה", אומר זוסמן.

תחום אחר שבו עוסקת התוכנית הוא אנרגיה. הצעדים בנושא כוללים בין השאר את האצת שדרוג רשת החשמל, כך שתוכל לקלוט לתוכה אנרגיות מתחדשות כראוי - מהלך שכולל גם שדרוג של מוני החשמל, כך שבין השאר, הם יאפשרו לצרכן למכור חשמל לרשת (כמו, למשל, מהפאנלים הסולאריים שעל גג ביתו). צעד נוסף שנכלל בתוכנית הוא הענקת הלוואות בערבות מדינה להקמת תשתיות אנרגיה סולארית ולמחקר ופיתוח בנושאים כמו אגירת אנרגיה מתחדשת.

צריכים גם ליישם

התכנית הוצגה למשרדי הממשלה השונים, לוועדת הפנים והסביבה של הכנסת, לנגיד בנק ישראל ולראש המועצה הלאומית לכלכלה, ונשלחה לשר האוצר ולשר הפנים. השבוע היא הוצגה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, במעמד יו"ר ועדת הכלכלה בכנסת, ח"כ יעקב מרגי, ושר האוצר, ח"כ ישראל כץ.

עם זאת, ד"ר אור קרסין, מרצה בכירה למשפט ולמדיניות סביבתית באוניברסיטה הפתוחה, שייעצה לכתיבת התוכנית, מדגישה שאין די בתוכנית מפורטת. "השאלה המכרעת היא האם ההמלצות ימומשו", היא אומרת. לדבריה, יש ללמוד מתוכניות דומות שנבנו בעבר ושברובן לא יצאו לפועל. "יש צורך לעבור משיח של מדיניות לשיח של יישום, שיכלול דגש על בקרה ומעקב אחר התקדמות התהליכים שמתבצעים", היא מסכמת.

הכתבה הוכנה על ידי "זווית - סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully