בסוף 1967, חודשים ספורים אחרי מלחמת ששת הימים התחיל המעבר של חיל האוויר מציוד צרפתי לאמריקאי, שהואץ בעקבות האמברגו של הנשיא דה גול על אספקת נשק לישראל. פתאום היו לחיל מטוסי תקיפה כמו סקייהוק, שאפשר היה לסמוך שבאמת יצאו בזמן לגיחה, ולא יחזרו מעמדת ההמראה עם תקלת חשמל או נזילה הידראולית.
ב-1969 נחתו בארץ מטוסי הפאנטום, ופתאום היה לחיל האוויר מטוס מתקדם עם מחשב משימה ומכ"ם שמסייע גם בתקיפת מטרות קרקע, ולא מתקלקל באמצע קרב אוויר כמו זה של המיראז'.
במקביל האיץ המהלך את פיתוח התעשיות הביטחוניות בארץ, שנדרשו לספק חימושים ומערכות נשק שישחררו את צה"ל מתלות ביצרנים זרים. אותו מהלך שראינו מואץ בעקבות המלחמה בעזה, שהביאה בעידוד צרפתי לא מעט מדינות להכריז על אמברגו באספקת חומרי גלם ותתי מערכות לישראל.
צרפת הפכה מספקית הנשק מספר אחת של ישראל לאויבת שלה בתחום. בשנים האחרונות היא עצרה לגמרי רכש ביטחוני מישראל - חוץ ממערכת ההגנת הלייזר של אלביט למטוסו של נשיא צרפת כי מנהיג הרפובליקה יודע מה טוב בשבילו - ורואה בעצבים הולכים וגוברים עוד ועוד לקוחות שלה לשעבר עוברים למערכות נשק ישראליות.
זה הרקע האמיתי לאיום שהוסר שלשום בערב למנוע מחברות ישראליות להציג בתערוכת הביטחון מיליפול בפריז, ולפני כן אירועים דומים סביב הסלון האווירי ותערוכת הנשק הקרקעי יורוסאטורי בעיר האורות גם כן.
יש כמה מערכות נשק ישראליות שמעצבנות את הצרפתים במיוחד.
חץ-3: הגרמנים נפנפו את הצרפתים
בקרוב תמסור התעשייה האווירית לחיל האוויר הגרמני את סוללת טילי החץ-3 הראשונה, בזמן שיא של שנתיים לאחר ההזמנה. הגרמנים נזקקו לפתרון מול איום הטילים הבאליסטיים מרוסיה, ואחרי השוואה ל-SM3 האמריקאי בחרו במערכת הישראלית.
הניסיון המבצעי שצברה מאז רק הוכיח שההחלטה להשקיע 3.5 מיליארד דולר בחץ הייתה נכונה.
הצרפתים ניסו ללחוץ על הגרמנים לשקול את האסטר 30 שלהם, הגרמנים לא התרשמו מהיכולות שלה, שנמצאות דרגה אחת מתחת לחץ, ומקדמים הרחבה של הפריסה כך שתכסה את כל מערב אירופה, ומתכננים לרכוש גם את החץ-4.
ברק MX: חדירה לאירופה
מערכת ההגנה האווירית הנוספת של התע"א, שמיירטים מטילים באליסטיים בגובה נמוך יותר ועד רקטות כבדות, טילי שיוט, מטוסים ומסוקים וכטב"מים נרכשה בידי קפריסין, מרוקו וסלובקיה ונמצאת בדרך גם ליוון.
אחרי שאיבדו כמה לקוחות פוטנציאלים, רק לחץ צרפתי כבד על דנמרק הביא אותה לרכוש גרסה של האסטר במקום הברק MX.
קלע דוד: פינלנד רכשה
גם פינלנד התלבטה מול האיום הרוסי הגובר בין כמה מערכות הגנה אווירית, כולל מצרפת, ובחרה לפני שלוש שנים בקלע דוד של רפאל.
זו הייתה הפעם הראשונה שבה מדינה חברת נאט"ו רוכשת מערכת כזאת מישראל, בחצר האחורית של צרפת. גם קלע דוד הוכיחה מאז את יכולותיה מול איראן וחיזבאללה.
ספייק: גם באירופה מעדיפים את הטיל הישראלי
מאז שנות ה-70 מכרו הצרפים את טיל הנ"ט מילאן למיטב הנבלים בעולם, מסדאם חוסיין ועד חאפז אסד ומועמר קדאפי, אבל גם לספרד, איטליה ובלגיה. שלושתן, יחד עם רוב מדינות נאט"ו עברו לטילי הספייק של רפאל, שמיוצרים עבורן בגרמניה ועשרות אלפים מהם נמכרו למדינות זרות.
ספרד אמנם הודיעה לאחרונה על ביטול עסקת ספייק נוספת עם יורוספייק, אבל טרם הודיעה על רכישת טיל צרפתי או אחר במקומם.
תותח אלביט: במקום צרפתים
בתחילת השנה הזמינה מרוקו מאלביט 36 תותחי אטמוס במאות מיליוני דולרים. רק ב-2022 רכשו המרוקאים תותחי CAESAR מ-KNDS הצרפתית, אבל שלוש שנים אחר החליטו לעבור לתותח הישראלי, בין השאר אחרי תלונות על אמינות התותח הצרפתי ובעיות האחזקה שלו.
גם דנמרק הפעילה את התותחים הצרפתיים, אבל לפני שנתיים החליטה למסור אותם לאוקראינה ורכשה גם היא תותחי אטמוס מאלביט.
לוויין האופק: אפילו מרוקו העדיפה
מאז זכתה לעצמאות מצרפת הייתה מרוקו לקוחה גדולה של תעשיית הנשק הצרפתית. ב-2013 היא רכשה מקונצורסיום שהובילה ת'אלס הצרפתית את לוויין הריגול הראשון שלה, אבל בשנה שעברה היא הזמינה במקומו שני לוויינים מהתעשייה האווירית, במיליארד דולר.
מדובר בגרסת הייצוא של האופק שמשמש את צה"ל. גם איטליה ואזרבייג'אן העדיפו לוויינים ישראלים, לעתים אחרי התמודדות מול צרפתים.