קנאביס לא, פוליטיקה והסתה - למה לא?
בהחלטה כאילו-טובה אחת, הוכיח שר התקשורת יועז הנדל עד כמה הוא לא רלוונטי לחיינו. מה גרוע יותר: שר שמפרסם הודעות על "רפורמה" מיותרת, או שר שבטוח שאם יחסום כמה הודעות טקסט, יגן על ילדי ישראל מפני הידרדרות לסמים?
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
בהחלטה כאילו-טובה אחת, הוכיח שר התקשורת יועז הנדל עד כמה הוא לא רלוונטי לחיינו. מה גרוע יותר: שר שמפרסם הודעות על "רפורמה" מיותרת, או שר שבטוח שאם יחסום כמה הודעות טקסט, יגן על ילדי ישראל מפני הידרדרות לסמים?
הכאוס הפוליטי בבריטניה דורש השוואה למצב הפוליטי בישראל. שתי המדינות מתמודדות עם השלכות של בחירת המצביעים המקומיים בניגוד לדעת הקהילה הבינלאומית ושתיהן משוועות לשינוי השיטה. אלא שהאנגלים לפחות עוסקים בדברים הנכונים כמו עליות מחירים, שכר ופנסיה
כל הסימנים בכלכלה העולמית מצביעים על שנה קשה: אינפלציה, אולי אף דפלציה, מיתון או לפחות האטה כלכלית חמורה. בישראל המצב בינתיים טוב יחסית, אלא שהדגש מתחיל להיות על "בינתיים". במציאות שבה קשה לנו מאוד לתכנון את עתידנו הכלכלי, גוברת הסכנה לאי יציבות חברתית
קשה להפריז בחשיבותו של ההסכם המתגבש מול לבנון. על שלושת קודקודי המשולש הכלכלי-מדיני שעליו עומד ההסכם ועל לקח אחד חשוב לציבוריות הישראלית שכדאי לכולנו ללמוד
השקת המרכז של קרן JVP בניו יורק כמרכז קליימטק, מעוררת רצון לפצח את סוד ההצלחה של המייסד אראל מרגלית, השתוממות נוכח סטרטאפים שעוד ישנו את העולם וגם לא מעט גאווה ישראלית
אין כמו שבוע בקוניאק כדי לעורר מחדש את החיבה לתרבות, למסורת, לאוכל ולשתייה של הצרפתים, בעיקר כשהולכים לישון במיטת אפיריון באחוזה של משפחת גודה, שמייצרת קוניאק כבר קרוב ל-500 שנה. רשמים מלב תעשייה שעוברת מהפכה של שמחה
מישו פיגנבאום, מלך הקבב הרומני של יפו, הלך אמש לעולמו. ניר קיפניס נפרד בהספד אפוף עשן של גריל
מערכת החינוך בישראל חולה, אבל מי שממקד את המאבק בתלושי השכר המעליבים, בשילוב נשק יום הדין של ההשבתה, לא יכול להיות חלק מהתרופה. מה הקשר ליוקר המחיה ומדוע הלב צריך להיות עם המורים, אבל הסבלנות עם האוצר? כמה נקודות למחשבה לקראת השביתה הצפויה
בכל פעם שבה מצליחה קבוצה ישראלית להעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות, מתחילים האוהדים לפנטז על שילטון מוחלט בליגה המקומית, במודל שאליו התרגלנו ממכבי תל אביב בכדורסל. למה למרות קווי הדמיון בין שמעון מזרחי ליעקב שחר, זה לא הולך לקרות?
הדבר הכי מקומם בהתנהלות של תנובה ומשרד הבריאות סביב פרשת חלקי בעלי החיים באריזות סנפרוסט, אינו הנזק הישיר לבריאות הציבור אלא המחשבה המעליבה שאם לא תיקחו אחריות, תמנעו פרסום שלילי
מי שחושב שההתרסקות של מנצ'סטר יונייטד על הדשא תלויה בזהותם של המנג'ר או השחקנים, לא מבין על מה הוא מדבר. זה לא שיונייטד לא זקוקה לאנשי מקצוע ולחיזוק, אבל קודם כל היא זקוקה ללב
עם פרסום מדד יוני, שהיה מתון יחסית תודות לירידה במחירי הפירות והירקות, מיהרו בממשלה לנכס לעצמם את ההישג, לכאורה, בזכות הרפורמה החלקית מאוד בחקלאות. מה יגידו עתה כאשר אותם פירות וירקות הקפיצו את מדד יולי? ומתי מישהו יתבע הסברים מנגיד בנק ישראל?
בין אם מדובר בנתיחה שלאחר המוות או בעבודות הרכבת הקלה - הנזק המצטבר מההפגנות של קבוצה הולכת וגדלה של אנשים שפועלים לפי מערכת חוקים אלטרנטיבית, ולא של המדינה - הולך וגדל. הבעיה היא שמיום מיום ישראל הופכת ממשהו שהיה פעם גדול מסך כל חלקיו, למשהו אמורפי
הבחירות המקדימות, פעם הזדמנות לתומכי המפלגה לקבוע את הרכב רשימתה לכנסת ולהעמיק בכך את מעורבותם בהליך הדמוקרטי, הפכו לחגיגה של עבריינות: מקומבינות קטנות ועד מהלכים שמשרתים את משפחות הפשע. יש פתרון פשוט שיציל את השיטה, אבל ספק אם הפוליטיקאים ימהרו לאמץ אותו
מי שמכתיב את המדיניות הביטחונית הלכה למעשה הוא הרמטכ"ל. צה"ל הוא זה שמכתיב, ואפילו כופה, איפוק על הפוליטיקאים. בישראל אף אחד לא לוקח אחריות, ואפילו באופוזיציה מעדיפים לשתוק. השיטה שמשרתת היום את לפיד, שירתה את נתניהו בעבר, וכולו תקווה שתשרת אותו גם בעתיד
בעיני אנשי מרכז פסטיבל ההערצה לנתניהו משול לריקוד סביב עגל הזהב, אבל ההמולה התקשורתית סביב הסחר במדליונים שנושאים את דיוקנו של יו"ר הליכוד לא באמת פוגעים בתדמית שלו ורק מלכדת את תומכיו. העובדה שהוא לא עוצר את הפרשה מוכיחה שגם הוא מבין זאת - ונהנה מכל רגע
ממשלת ישראל המכהנת ירשה כלכלה בהתאוששות מקודמתה, מינפה את ההצלחה ככל שיכלה, העבירה תקציב ואפילו כמה רפורמות חשובות, ובכל זאת תיזכר כממשלה שהזניחה את התחום הכלכלי. איך נוצר הפער הזה ולמה אפילו העובדות לא יעזרו ללפיד וחבריו לקראת הבחירות
אזרחי ישראל מתבשרים על התייקרות חדה בחשבון החשמל - אחרי ההתייקרות במחירי הדלק, המזון והדיור. בינתיים מדינת ישראל מתעשרת. אז איפה הכסף? חפשו אותו בתחלואי השיטה שמאפשרת ל-120 ציניקנים להכניס את היד לכיס של כולנו, במטרה לחיות על חשבוננו
אפשר להגיד על נתניהו הרבה דברים רעים, אבל חיבתו להנאות החיים, כפי שמשתקפת מהעדויות בתיק 1000, היא בפירוש לא עילה לגינוי. אם כבר, היא ראויה להערכה
ההישג הכביר של נבחרת הנוער מעלה את השאלה הקבועה: מה קורה לכדורגלן הישראלי בהמשך הדרך? ניר קיפניס חושב שהתשובה פשוטה משרובנו נוטים לחשוב ואיך לינוי אשרם קשורה למשוואה הזו?
יו"ר ומנכ"ל פייזר, ד"ר אלברט בורלא,חזר לביקור בישראל אחרי 45 שנה. מי שזכה בפרס "בראשית" על סך מיליון דולר ותרם אותו לשימור זכרה של יהדות יוון שנספתה בשואה, מדבר על עתיד המלחמה בקורונה, לא חוסך ביקורת ממתנגדי החיסונים ואפילו מביע אמון במתחרים מ"טבע"
מכבי תל אביב הכריזה ש"המנויים נחטפים" ובכך מסחרה את הערך המוביל במועדון, שאמור להתחיל בעומק ארנק - ולא זה שנפתח כדי לפתות את תומר גינת. על צעד אנטי-מכביסטי מוצהר וסימני השאלה סביב הוועדה המקצועית
רגע לפני שיתחילו הנאומים וההפחדות, המחמאות העצמיות והאיומים, חובה עלינו לזכור ולא לשכוח: האנשים שאנו מכנים "נבחרי ציבור" החליטו אמש, בציניות, לקחת מיליארדים שהיו יכולים לשנות את חייהם של מאות אלפים - ולבזבז אותם על מה שהפך למסיבה השנתית שלהם. לראות ולבכות
אחרי סוף שבוע של ירידות חדות בשוקי ההון בעולם, אפשר לתהות מה מכל זה ישפיע גם על הכלכלה הישראלית, או ליתר דיוק: איך זה שההשפעה עלינו היא בינתיים מוגבלת? איכשהו, התשובה מצליחה להיות מעודדת ומפחידה כאחת
שרת האנרגיה, שרק לפני כמה חודשים הודיעה על הקפאה של חיפוש ופיתוח מאגרי גז טבעי מול חופי ישראל, שינתה את דעתה והודיעה כי תקדם את התהליך. האם לבכות על הזמן והמיליארדים שהפסדנו, או לשמוח על שהאגו לא מנע את קבלת ההחלטה הנכונה?
הדיון התקשורתי ממקד את מקבלי ההחלטות בשאלות הישנות של שמאל וימין עד שהם מחמיצים את התמונה הגדולה: את רוב הישראלים לא מעניין הנתיב המדויק של מצעד הדגלים, אלא הטלפון מהבנק. ממשלה שלא מסוגלת להבין את זה, תוחלף בקרוב, בלי קשר לסוגייה המדינית
זה לא שהאמנו באמת שלפוליטיקאים שלנו יש אג'נדה אמיתית שאינה מורכבת מקידום אישי ותאוות השלטון - אבל מה שראינו אתמול מרגב, ש"אין לה כאבי בטן" על החיילים, קורבנות אונס, נכים וניצולי שואה, זו התפרצות דוחה במיוחד של אובדן ערכים, ובעיקר של אובדן הבושה
אחרי שמסיימים להיעלב מהצביעות של התקשורת העולמית, אפשר להודות שמה שנראה בהלוויית העיתונאית שירין אבו עקאלה בירושלים, היה מחדל שאולי נגמר בשוטרים שהולמים בנושאי ארון קבורה, אבל מתחיל הכי גבוה שיש: הפעם גם השר ומפכ"ל המשטרה לא יכולים לחמוק מהאשמה
המשק הישראלי מכיר כבר ועדי עובדים כוחניים, אבל נדמה שוועד הטייסים באל על החליט להגדיר את הכוחנות מחדש: החברה בקושי הרימה את ראשה ממשבר הקורונה, הישראלים חזרו לטוס - ודווקא אז זכתה אל על זכתה לקמפיין הכי גרוע שאפשר היה להעלות על הדעת
116 מיליארד שקל הם החיסכון למשק בעקבות השימוש בגז טבעי בשנים 2014-2021, כסף קטן לעומת מה שייחסך בשנת 2022, בה זינקו מחירי האנרגיה בעולם. במיוחד עתה קשה שלא לזעום על העובדה שמי שקבעו שמוטב שהגז "יישאר באדמה" מנעו מישראל להפוך לספקית הגז החשובה של אירופה