שתישרף המדינה: גם ביום הכי שמח בשנה, אי אפשר להרים פה את הראש
אפילו מי שתכנן לשכוח לרגע מכל מה שאין פה ולחגוג את מה שיש, הבין שהשנה זה פשוט בלתי אפשרי. וממש כמו ב-7 באוקטובר: זה שיש לנו עסק עם חלאות, לא פוטר אותנו מאחריות
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
ישראייר או ישראבלוף? אצל רמי לוי המחירים טסים רק בכיוון אחד
אם יש משהו מעצבן יותר מהתייקרות הטיסות בישראייר, בפעם השנייה בתוך חצי שנה, הרי זה רק התירוץ המפוקפק לפיו הגורם להתייקרות הוא שער האירו. שערי מטבעות החוץ הם כמו קסם: כשהשקל נחלש המחירים שלנו עולים, אבל כשהוא מתחזק - הם לא יורדים
ממשלה בורחת מבשורה: המעשה הפחדני של השרים דווקא ביום הזיכרון
דווקא ביום שמצדיע לגבורה עילאית, בחרו שרי הממשלה לנהוג כפחדנים, כפי שמוכיח השיבוץ השערורייתי שלהם לטקסים בבתי העלמין. האם אין זה אלא סימן להתנהגותם גם בימים כתיקונם? כורסאות עור הצבי ישראל, על במותיכם חלל
משפחה יקרה, בנכם נפל חלל במלחמת הממשלה נגד דעת הקהל
"הותר לפרסום" חזר לחיינו ומניין החללים בעזה שב לעלות. רק שלמלחמה הפעם אין קשר להכרעת חמאס או להשבת חטופים, יש לה רק מטרה אחת: לשנות את דעת הקהל, שתומך בהפסקתה בהסכם
סניקרס מווייטנאם, יקב מעבר לקו הירוק וטסלה תומכת טראמפ: מסע צרכני עם מצפון שבור
דיון שהחל תוך כדי צפייה במשדרי החג בטלוויזיה, הפך למסע בין מותגים: האם למשהו שבא לעולם כדי להרוויח כמה שיותר כסף, יש גם ערכים? מה קורה כשכל מותג שאנחנו אוהבים מתנגש עם מי שאנחנו רוצים להיות?
אלוהים הגיע לאושוויץ באיחור של 80 שנה: הטרנד שכבש את משדרי יום השואה
מהשעמום מהטקסים הרשמיים, דרך המאפיין שבלט בדיווחי הכתבים מפולין ועד לטקס אחד שדווקא כן הצליח לרגש. הטלוויזיה של ערב יום השואה
הכל דיבורים: על ברית השקרנים בין שר האוצר לשר החינוך
סמוטריץ' בעד גיוס, קיש קשוב לחטופים - שני נושאים חדשותיים שאין ביניהם חוץ מהעמדת הפנים. לפניכם תמצית הגועל שבמערכת הפוליטית, כפי שהדגימו לנו מי שיגידו כל דבר, העיקר לשרוד פוליטית
לא בוכים על בירה שנשפכה: מה אפשר ללמוד מ"ביעור החמץ" בחיפה?
אתמול התפרסם בוואלה כי איש עסקים חרדי שהזדמן כמבקר לפסטיבל בחיפה, שילם 82,300 שקל למארגנים כדי להשמיד את החמץ במתחם. עוד לפני שבודקים האם זה חוקי, צריך לשאול: האם זה חכם?
התחקיר המטלטל של דפנה ליאל גרם לי להזיע, לבכות ולזעום. שודדים אותנו
הדיון בחוק הגיוס וחוסר השוויון בנטל מעוררים פיהוק בקרב מי שנמאס להם כבר לשמוע על הנושא, אבל התחקיר הזה הצליח לחמוק מכל הקלישאות ולגרום לצופים לתפוס את הראש בכאב. מעל לכל, זו הציניות המשוועת של הפוליטיקאים שזועקת מכל פריים
נאום נתניהו: הערב שבו רציתי כל כך להאמין לראש הממשלה שלי
עם צאת החג, חיכה עם ישראל לבשורה, להבטחה, למשהו שייתן לנו תקווה. במקום זה קיבלנו מופע ילדותי של ראש ממשלה שנוהג כקפטן קבוצת כדורגל שהפסידה
הסיבה שבגללה לכולנו חסרים 5,000 שקל
אולי לא לכך התכוון נשיא ארה"ב, אבל בניסיון שלו להעניש את הסינים, הוא לימד את כולנו שיעור חשוב בחלוקה בין עשירים לעניים. הנה הסיבה שיש מי שיעשו מיליארדים, בעוד אנחנו נמשיך לרדוף בכל חודש אחרי כמה אלפי שקלים
הגיבורה המפתיעה של השבוע: בילי הקטנה מקיבוץ ניר עוז
בשבוע של חדשות עגומות בלטה לטובה כלבה אחת, שאחרי תלאות של שנה וחצי בעזה, שבה מאושרת לזרועות בעליה הנרגשים. כשנזכרים שהשבוע הזה התחיל בכלל עם לינץ' בכלב בפתח תקווה, עולים דווקא הרהורים על אנושיות
שלושה גנרלים נפגשים בטירונות: התחלה של סרט אימה ישראלי
הרמטכ"ל, ראש השב"כ ומפקד חיל האוויר, הוכיחו השבוע שאפשר להיות מי שכבר ראו הכל במדים ועדיין טירונים מוחלטים בכל מה שקשור לביצה הפוליטית, שמבעבעת מעל ראשיהם
בנק ישראל פרסם תחזית עגומה, ואז הגיע הנתון המפחיד ביותר
תחזית, אפילו אם היא של בנק ישראל, היא בסך הכל הערכה. הבעיה היא שכאשר מחברים את כל הנקודות, עולה ממנה תמונה עגומה. עוד בעיה: סביב שולחן הממשלה אין אפילו אחד שיודע איך להפוך את המספרים לתמונה
האב, הבן ורוח החופש: הכל על הציוץ שהסעיר את הרשתות בחג
מה האמירה של יאיר נתניהו לנשיא צרפת אומרת עליו, הוא אולי עיסוק לפסיכולוגים. מה שמדאיג יותר הוא מה שהיא אומרת עלינו: באילו מדינות מתייחסים למוצא פיהם של קרובים-מקורבים?
נו באמת: אם ככה נוה דרומי מראיינת את דן מרידור, כבר עדיף ברדוגו
נוה דרומי אפילו לא מנסה לשוות להתנפלות שלה על שר המשפטים לשעבר מראית עין של ריאיון. ככה זה כשמגיעים לריאיון עם מטרה אחת: לשמוע רק את עצמך
פצצת אטום כלכלית: גורל העולם נתון בידי איש אימפולסיבי ולא צפוי
החלטתו של נשיא ארה"ב ביום רביעי להשהות את הטלת המכסים, היא אולי הוכחה לכך שאפילו האיש הלא צפוי הזה, הבין שהגזים. האם טראמפ גאון שמבין יותר מכל הכלכלנים או שהוא פשוט התחרפן? במקרה שלו כל התשובות עשויות להיות נכונות
משילות מול מציאות: ככה זה כשממנים עבריין לשר לביטחון לאומי
בין הבוחרים של איתמר בן גביר לא היו רק תומכי ימין גזעני, אלא גם כמה כאלה שפשוט נמאס להם שגובים מהם פרוטקשן. היום הם מבינים שטעו, אבל את הליצן מהטיקטוק כבר קשה להזיז
לא רק שהחרדים משתמטים, עכשיו הם מונעים מאיתנו להתפרנס
ש"ס היתה יכולה להיות הגשר בין החרדים לכלל הציבור, אך בחרה צד עם המלחמה שהכריזה נגד הגיוס ונגד החילונים, ששיאה בהתנכלות למתחם ביג בגלילות. לא רק שהחרדים משתמטים משירות צבאי ומעבודה, עכשיו הם גם מונעים ממי שמפרנס אותם להתפרנס בעצמו?
בין שכול לסרבנות: איך נקלעה מדינת ישראל לדרך ללא מוצא?
לפני שמבררים מי אשם ביום העצוב שעבר על המדינה ואזרחיה, כדאי להזהיר: לא רק שאנו צועדים בדרך ללא מוצא, אלא שבקרוב מאוד היא תהיה צרה מדי אפילו בכדי לאפשר פניית פרסה
בחדשות 12 דחקו את הידיעה הכי חשובה שלהם לסוף המהדורה. הם לא למדו כלום
בחדשות 12 נכנעו אמש לאג'נדה של עצמם וכלאו את הצופים בין כיכר החצי ריקה ברחבת הבימה לדלת הנעולה בבית הלבן. באמצע היה מסמך מטלטל, מזעזע ממש, שאותו הם פספסו לגמרי
פשע מניצחון: עד מתי נמשיך להאמין לשקר על המלחמה בעזה?
במלאת שנה וחצי למלחמה, חגג חמאס במטח של עשר רקטות, שכיסו חצי מדינה. הביטו בנתניהו ותחשבו טוב אם אתכם עדיין מוכנים לקנות ממנו את הקשקוש על "ניצחון מוחלט"
טראמפ זרק פצצה: האם זה ייגמר במלחמת עולם שלישית?
קשה לדעת מה מבקש נשיא ארה"ב להשיג בצעד הדרמטי שממוטט את הבורסות ברחבי העולם, אבל רגע לפני שהוא מארח את נתניהו שזכה להיות הראשון להתחנן מבין מנהיגי העולם, אולי כדאי שילמד מהניסיון של אוהדי הפועל באר שבע
אתמול בחמץ: שלוש שנים מלאו לרגע הכי נמוך בפוליטיקה הישראלית
אפילו הזיכרון הקולקטיבי, זה שבו נתקבע שמי שהייתה יו"ר הקואליציה, הפילה ממשלה בגלל חמץ, עושה חסד עם אחת מנבחרות הציבור הגרועות ביותר שהיו פה אי פעם. מעשה בפיתה? יותר בתפוח אחד שהרקיב מדינה שלמה
ממשלת ישראל נגד שירות הביטחון הכללי: הקרב שבו כולנו מפסידים
רבים מאזרחי ישראל שואלים את עצמם הבוקר לאיזה שב"כ להאמין: לזה שמציף בקשות נוראיות לכאורה מצד ראש הממשלה או לזה שקורא לעצור אנשים ללא ראיות? לא משנה באיזה צד של המפה הפוליטית אתם נמצאים, יש לכם סיבה טובה לפחד
הגעתי לקופה והתרסקתי: זאת אותה עגלה, אבל המחיר כפול
ממשלת ישראל אוהבת להגיש לנו את החשבון על הוצאות הביטחון, אבל גם אם נניח לרגע שהביטחון בגבולות נשמר, מה לגבי הביטחון הכלכלי שלנו, זה שנשחק עם כל קנייה שבועית? ניר קיפניס יצא לקנות כמה מוצרים בסיסיים בסופר, וחזר מזועזע
אל תאשימו את הבנקים בזה שאתם צרכנים גרועים
הבנקים מרוויחים מיליארדים, אבל האם הם היחידים שצריכים לשנות את התנהגותם, או שגם אנחנו, הצרכנים, צריכים לקחת אחריות ולנצל הזדמנויות כמו פיקדונות עם ריבית גבוהה במקום רק להתלונן?
נתניהו, רדוף ומתקרבן, הכניס אתמול גול עצמי ענק
ראש הממשלה, השרוי בלחץ בשל פרשת "קטארגייט", התנדב להוציא את כל השלדים מארונו. הוא עשה זאת כדי שנחשוב שרודפים אותו, אבל על הדרך הזכיר לכולנו את עברו המפוקפק הטבול בחמדנות ותאוות בצע של שנים
הרגע שבו התחברה העדות המזעזעת של אלי-ה כהן לפרשה שמסעירה את המדינה
אלי-ה כהן התראיין לקרן מרציאנו עוד לפני ההתפתחויות האחרונות בפרשה שמסעירה את המדינה, אבל דווקא משום כך הפכה העדות המצמררת לכתב האשמה שאין חמור ממנו נגד לשכת נתניהו
אז אפשר להאמין לנתניהו? תשאלו את מי שכמעט היה ראש השב"כ
אפילו במדינה שבה הטלטלות הפוליטיות אינן עוצרות לרגע, היו 24 השעות האחרונות לשיא חדש. בסופן התברר שראש הממשלה נקלע לבעיית תפקוד קשה, אפילו בסוגייה קריטית כמו מינוי ראש שב"כ