עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
נדמה שכל מי שיש לו שכל ישר מתנגד לממשלה הנוכחית. מתחת לאף של הרבנים התפתח חרדי חדש, שמודאג מהשלכות המהפכה המשפטית, אלא שהמחאה דוחקת את מי שמעז לחשוב שם באופן עצמאי בחזרה לזרועות הקהילה. כמו בעבר, במקום לנצל הזדמנות היסטורית, בשמאל מתעקשים להבקיע גול עצמי
אי אפשר להתייחס לאלימות שהשתלטה על החברה הערבית מבלי להבין את המנגנון הכלכלי שהפך את מי שבסך הכל רצו להתפרנס, לפושעים. אולי קצת קשה להאמין, אבל מדובר בתופעת לוואי של הקורונה
התקווה של הממשלה ששק החבטות התורן הוא שיציל אותה מעצמה, מעוררת התפעלות. מה שתקף לבג"ץ ולצה"ל, נכון גם לגבי פרופ' אמיר ירון, שהממשלה ושריה מתפללים עתה שיציל את השקל מהתרסקות
התכנית להשקעה של מיליארדי שקלים במזרח ירושלים, על רקע חסימת התקציבים לרשויות המקומיות במגזר הערבי היא מקוממת ואף נגועה בגזענות. אלא שאחרי כל אלה, היא חושפת את אבן הפינה של הסכסוך הערבי יהודי המדמם: לא הפטרונות היהודית כי אם הסרבנות הערבית
שער עצמי: שער הדולר מטפס לשיאים שלא נראו במשך שנים. למה זה קורה, מי מרוויח, מי המפסידים, איפה זה פוגש את הכיס של כולנו ומה עושה הממשלה בנדון, חוץ מלציין שדירוג האשראי עוד לא ירד
עידן הריביות הגבוהות עושה נפלאות לרווחי הבנקים, שסוגרים את החציון הראשון של 2023 עם רווח מצרפי נקי של עשרות מיליארדי שקלים. אבל מה באשר ללקוחות: האם גם הם נהנים מהחגיגה או רק משלמים את החשבון?
רווחי השיא בחברות התעשייה הביטחונית מסמלות את נטילת הובלת המשק מתעשיית ההייטק. מי אחראי לפריחה בייצוא הביטחוני ומה הסכנה הגדולה מבית שאורבת לו?
ראש הממשלה ושר האוצר מיהרו לחגוג אמש את ההחלטה שלא לפגוע בדירוג האשראי של ישראל, בלי לשים לב שהם כמו שחקנים של קבוצת כדורגל שהייתה בטוחה שתובס בדרבי, אבל הצליחה לחלץ תיקו אפס. ככה לא בונים כלכלה חזקה
המרחק שבין החשיבות שמייחס הציבור למלחמה ביוקר המחיה, לעומת הצעדים הנרפים של ממשלת נתניהו בנושא, דחף את ראש הממשלה להפיק ולהפיץ סקירה כלכלית שסעיפיה נעים בין חצאי אמיתות לשקרים מוחלטים. ככה לא נלחמים ביוקר המחיה
שר האוצר מנהל מדיניות נפרדת מזו של ממשלת ישראל. לא רק שהוא מציג את נתניהו כמנהיג רופס, הוא גם משדר את ההפך הגמור ממה שהכלכלה הישראלית הכי זקוקה לו: יציבות
הפרעוש שעלה למעלה: הוויכוח מי מהשניים הוא הכדורגלן הטוב בכל הזמנים התנהל כמעט לאורך כל הקריירה שלהם, אבל דווקא כשהם ב"דיור מוגן" לכוכבי עבר, הצליח מסי להכריע את הקרב הנצחי מול רונאלדו. בעוד הפורטוגלי שוקע במרירות, הארגנטינאי נראה כמי שעלה מהנוער
יש פוליטיקאים שמעדיפים מתק שפתיים כדי לבלבל את שומרי הסף. לשר אמסלם יש שיטה אחרת: התשה שמבוססת על הסתה. הקורבן התורן של השיטה: מנהלת החברות הממשלתיות, שמנהלת קרב מאסף על טוהר המידות במערכת שצריכה להיות יקרה לכל אזרח. וזה עוד לפני שדיברנו על שנאת נשים
מריאל מדריד לריאד מדריל: הכסף הסעודי שמושך כוכבי כדורגל מכל העולם, הוא בסך הכל המשך של תהליך המיתוג המחודש של הכדורגל בעידן הכסף הגדול. המעבר של קיליאן אמבפה מ-PSG לליגה של MBS, הוא רק החותם הסופי
המכתב של מנהלת רשות החברות הממשלתיות לראש הממשלה, מלמד על מה שאין להגדיר אלא כשוד הקופה הציבורית: השר הממונה, דוד אמסלם, שנעלב שמפריעים לו למנות מקורבים לתפקידים בכירים, נמנע מלהעביר 2 מיליארד שקל לקופת המדינה. הסגנון המשתלח הוא רק הבונוס
לכאורה מדובר בנושא זניח: ביטוחי הבריאות של קופות החולים. אלא שאם כבר מפרים חוזים, השלב הבא עלול להיות הביטוח הלאומי, אחריו קרנות הפנסיה - ומאוחר יותר גם החסכונות שלנו בבנקים. במקום שבו המדינה עושה מה שבא לה, אפשר בהחלט להתחיל לחשוש לנכסים היקרים לנו ביותר
יבואנים לא אוהבים להתראיין ולכן צריך להעריך את מנכ"ל דיפלומט שהתייצב בפנים גלויות מול המצלמות והמיקרופונים. אשר לתוכן, קיבלנו שיחה עם גמל שרואה את דבשות כל האחרים, מלבד זו שעל גבו
הארכת ההפחתה (הזמנית) של הבלו על הדלק, באותו היום שבו מחליט בג"ץ שלא להחליט, מלמדת על מה שהפכנו להיות: ממדינה של יוזמים למדינה של דחיינים. אין כמעט תחום בציבוריות הישראלית שנקי מהמחלה הזאת, כולל מקומות שבהם נדרשת החלטה ברורה
התגובה הרפה והשקרית שהוציאו ראש הממשלה ושר האוצר להודעה החריגה של סוכנות האשראי, היא בעיה גדולה כמעט כמו ההסתבכות הכלכלית של מדינת ישראל, מיליונרית בצרות - שנתוני המשק שלה טובים ובכל זאת עתידה נראה קודר. השאלה היחידה היא לא אם נשלם ביוקר, אלא מתי
בנקים וגופים פיננסים אחרים קוראים הערב שלא להשקיע בישראל. על רקע זה כמעט מביך לראות מה אמרו שלושת הבכירים במדרג הכלכלי בישראל: ראש הממשלה, שר האוצר ויו"ר ועדת הכספים על הקשר האפשרי בין החקיקה המשפטית לכלכלה הישראלית. לקרוא ולא להאמין
השקל בנסיגה, הבורסה בירידה, הנגיד לשעבר מזהיר מפני סכנה לדירוג האשראי ויו"ר ההסתדרות צפוי להכריז על סכסוך עבודה - ואלה רק האיומים המידיים על המשק הישראלי ביום שאחרי ההצבעה בכנסת. הסכנה האמיתית נמצאת בתחושת המגזר היצרני שמדינת ישראל הכריזה עליו מלחמה
בעוד ישראל נקרעת לשני חלקים שמפגינים כל אחד בנפרד, בעולם העסקים מציגים חזות אחידה: כלכלנים, אנשי עסקים פרטיים, בעלי תפקידי מפתח בחברות ציבוריות ואפילו כאלה שעסקיהם בחו"ל, התייצבו לצד המוחים ומאוחדים בדעה: החקיקה המשפטית גורמת נזק בלתי הפיך לכלכלה
יוזמת הפשרה שהציג יו"ר ההסתדרות התקבלה על ידי מרבית ראשי האופוזיציה, אבל נדחתה על הסף בידי הליכוד. האם זה אומר שהמשק בדרך לשביתה כללית? בכלל לא בטוח. לפחות עוד לא. מה שבטוח הוא שבינתיים בר-דוד הפך לשחקן מרכזי בהוויה הישראלית
האחדות שהפגינו אמש שר האוצר ויו"ר ההסתדרות מכסה על דילמות לא פשוטות של שניהם ביחס לחקיקה ולמחאה. שר האוצר שמח לתחזק את הישיבה על הגדר של ההסתדרות, אבל גם הוא וגם בר-דוד מבינים שבקרוב הוא יצטרך לקפוץ ממנה
אולי מוקדם להגיד בביטחון מלא שמדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל עצרה את האינפלציה, אבל אפשר לקוות שפרופ' אמיר ירון הרוויח קצת שקט מפני הביקורת הפוליטית-פופוליסטית שנמתחה עליו לאחרונה
מדינת ישראל עוד בפלוס, אבל התדמית שלה כבר במינוס חמור: מארץ זבת חלב, דבש וסטרט-אפ, למדינה שאיש לא רוצה לעשות אתה עסקים. תקראו לזה רפורמה, תקראו לזה הפיכה, רק קחו בחשבון שמה שזה לא יהיה - רמת החיים שלנו עומדת לרדת בחדות
זה היה אמור להיות הערב של פרופ' ירון, אבל התוצאות היו עגומות: לא רק שהניסיון להישאר מחוץ לשיח הפוליטי כשל, הוא אף אותת שהריבית במשק אינה רק פרשנות מקצועית לנתוני אמת, אלא מושפעת גם משיקולים נוספים - נתון שעוד יחזור אליו כבומרנג, אם יצטרך להעלות אותה שוב
המשק הישראלי חזק, אבל שילוב של קרע מבית ואיום בטחוני מחריף מבחוץ, עלול להיות "סערה מושלמת" שתמוטט אפילו אותו. לנתניהו אין שליטה על גחמות חיזבאללה או חמאס, אבל בזירה הפנימית, הגענו לשבוע שבו הוא מוכרח לעצור, רגע לפני הקריסה
פרופ' אמיר ירון הוא איש אקדמיה נטול שאיפות פוליטיות, אבל בימים שבהם הכל פוליטי, גם הוא נקלע לריב בין הקואליציה לאופוזיציה. המכתב שלו לנתניהו, שגרם להשהיית החקיקה, מעיד על מצוקה של מי שלא מבין איך הפך מטרה לביקורת פוליטית נוקבת, כאילו היה חבר אופוזיציה
הנתונים שמפרסם הביטוח הלאומי על תכנית "חיסכון לכל ילד", עגומים: 17 מיליארד שקל נצברו בתכנית, אבל רוב ההורים אדישים - הן למסלולי החיסכון והן לאפשרות לחסוך בעצמם. מי שמרוויחים הם, כרגיל, מי שיש להם יותר. אז למה יש כאן גם הזמדנות גדולה דווקא למי שיש לו פחות?
אחרי שנראה סובל ולחוץ, הפרישה של טל פרידמן מאולפן ליגת האלופות הייתה מתבקשת: הוא עוזב תפקיד שלא התאים לו מלכתחילה, עם נעליים שאי אפשר למלא
