חצי שנה אחרי הטבח: ישבנו על בירה עם חברי קיבוץ בארי
המבצע להתחדשות הפאבים ביישובי העוטף, יצא אל הדרך בפאב הזמני של קיבוץ בארי. יחלוף עוד זמן רב עד שצלילי השקת כוסות יישמעו בגבול עזה, אבל דבר אחד אנחנו יכולים להבטיח: נהיה שם עד שזה יקרה
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
נתניהו הפך את ישראל למדינת חסות אמריקאית. לא בטוח שזה רע
הדגל זרוע הכטב"מים: מתקפת המנע שלא הייתה בלבנון, השהיית התקיפה ברפיח והתגובה הזהירה, אם בכלל, למתקפה האיראנית. הסירוב של נתניהו ליזום, גרם לישראל לאבד את עצמאותה
בין ברני סנדרס לבני גנץ: מאנטישמיות יהודית לטיפשות ישראלית
הקמפיין הבינלאומי נגד תגובה ישראלית באיראן נגוע בשלל רעות חולות - מאנטישמיות ועד לסתם צביעות. אלא שצביעות עולמית אינה מצדיקה טיפשות מקומית. פעם לפחות היינו חכמים יותר מהאויב
זה היה רגע של גאווה לאומית מזוקקת, אבל הוא חלף מהר מדי
הכירו את הקונספציה שדווקא הצליחה: הדרך שבה הדף חיל האוויר את מתקפת הטילים מאיראן סיפקה לנו משהו שלא הכרנו כבר זמן רב - רגע של נחת ושל גאווה לאומית. רק שכאשר זו חלפה, צצו מחדש סימני השאלה המדאיגים
החדשות האמיתיות שהגישו לנו באולפנים הסתתרו עמוק בין השורות
בעודי מאחל לעצמי למצוא בגלגול הבא מישהי שתאהב אותי כמו שבחדשות 12 אוהבים להחזיק אולפן פתוח, נשמעה כמעט אנחת רווחה משנודע על גל ראשון של כטב"מים שהמריא משטח איראן לעבר ישראל. מאותו הרגע לבשו החדשות ממד גרוטסקי. אם זה לא היה הזוי ומפחיד כל כך, זה היה מצחיק
סליחה, מר ביידן. מכתב גלוי מישראלי מודאג לנשיא ארצות הברית
הנשיא האמריקני הכי פרו ישראלי מאז ומעולם, נאלץ לשמוע שהוא מעדיף את חמאס על פני ישראל, אבל ברגע האמת לא אכזב והוכיח שוב שהוא ידיד אמת. עתה השאלה היא לא רק אם נתניהו יימנע ממתקפה נוספת על ביידן, אלא האם הנשיא האמריקאי ימחל לנו גם בשלישית?
בצלאל סמוטריץ', איך אתה ישן בשקט בלילה?
תצפיתניות-שמצפיתניות: שר האוצר של ישראל הוא אסון לאומי וההנמקה שסיפק לאי רצונו לצפות בסרטון החטיפה היא מהממת, לא פחות. אולי כדאי שיסבירו לו שבעת אחד המשברים הכלכליים העמוקים שידעה ישראל מעודה, מצופה ממנו לא לישון בלילה
בין הלבוש של עדן גולן לנשים בחיג'אב, הכתבה על האירוויזיון הייתה פחד אימים
החיבור בין האייקון האירופי המוכר למציאות המבעבעת ברחובות מאלמו, שמציגה את הצפוי למערב כולו אם ימשיך להתעלם מהאג'נדה של האסלאם הקיצוני, הופכת את הכתבות של אוהד חמו ואלעד שמחיוף למשהו שמוכרחים לראות - ולא רק בישראל
האויבת הגדולה של רשות המיסים: קוסמטיקאית שהעלימה 160 שקלים
רשות המיסים פרסמה דוח על מבצעי האכיפה שביצעה בשטח. הממצאים עגומים: גם בגלל האחוז הגבוה של מי שאצלם נמצאו "ליקויים", אבל גם בגלל המטרות הקלות שנבחרו כיעדים
הקרב על אנגליה הזכיר למה אנחנו אוהבים כל כך כדורגל
על שורשי היריבות בין יונייטד לליברפול, על מסע הפרידה של קלופ, על הכישרון העולה של הכדורגל האנגלי ועל רגע אחד שהסביר מדוע טן האח לעולם לא יהיה פרגי. כמה נקודות למחשבה מהמשחק שממנו יצאה ליברפול עם נקודה אחת בלבד
הניצחון המוחלט אולי מעבר לפינה, אבל בינתיים אנחנו רק מפסידים
מרוב ויכוחים על מי אחראי למחדל של ה-7 באוקטובר, לא שמנו לב למחדלים הנערמים לפתחנו בחצי השנה שחלפה מאז. ממש כמו בכישלון המהדהד בשמחת תורה, גם כאן יש מספיק מחדלים גם לנתניהו וגם לצבא. בינתיים נתניהו מכנס דיון חירום - לא תאמינו על מה
דריסת מפגיני קפלן היא המשך ישיר לריאיון עם מירי רגב ב"פגוש את העיתונות"
שרת התחבורה מירי רגב באה לאולפן "פגוש את העיתונות" כדי להסית. זו הייתה הזדמנות נדירה לא רק לראות מקרוב את מכונת הרעל בפעולה, אלא גם לנטרל אותה, אבל בן כספית וירון אברהם החמיצו ממטר, כמו שעשתה מערכת החדשות שלהם לאורך כל סוף השבוע
אתמול היה רע - ויהיה גם מחר: נערכים לפסח, וגם למלחמה
בין רצועת עזה לרחוב עזה, בין נתניהו לגנץ, בין הנעשה בעולם לנעשה בתוכנו, בין חגיגות דירוג האשראי לאגירה של כסף מזומן, בין הטבע המתעורר לנפש המדוכדכת, אביב 2024 מסתמן כגרוע בתולדות המדינה
המעבר ממוות של עובדי מטבח בעזה ל"מאסטר שף" היה קשה לעיכול, אפילו עבורי
מסליז יוצא צ'יז: אפילו אנחנו, שנמצאים כבר חצי שנה במצב של אכילה רגשית, לא הצלחנו לעבור אמש ממראה חיסול מתנדבי המטבח המרכזי העולמי בעזה למתמודדי מאסטר שף, במשימה מושחתת במיוחד
על הנייר היה ל"חולי אהבה" כמעט הכול. בסוף נשארנו עם טלנובלה ודיאלוגים מביכים
הסדרה הזאת הייתה הבטחה גדולה שקרסה אל תוך עצמה. זה עצוב, בעיקר בגלל שכמה רגעים של חסד הבהירו עד כמה טובה היא הייתה יכולה להיות. רבים מקווים לעונה שנייה, אבל ממש כמו בחיים עצמם, לפעמים מוטב להיפרד כל עוד זוכרים את הרגעים היפים
הסוחר הכי גרוע בישראל מנסה לקדם את העסקה החשובה בתולדותיה
ההיסטוריה שלנו רוויית עסקות שבויים ומחירים כבדים ששולמו, אלא שהפעם הממשלה שלפנינו מסרבת ליזום ונגררת אחרי מציאות שאינה בשליטתה. גם אם נניח שעסקת שבויים כמוה ככל עסקה אחרת, את התנהלותה של הממשלה בנושא עוד ילמדו פקולטה למנהל עסקים, תחת הכותרת: "מה לא לעשות"
התחקיר על יאיר נתניהו במיאמי היה רציני וטוב. ובכל זאת, זזתי באי נוחות מול המסך
האריזה שעטפה את התחקיר על אבטחת יאיר נתניהו עוררה חשד שמישהו בא לשרת מסקנה ידועה מראש. העובדה שהיא הייתה יריית פתיחה לשבת שבמוצאה העדיף ערוץ 12 את מאסטר שף על פני החטופים, הוסיפה חטא על פשע
השבוע הנוראי של נתניהו החזיר את החרדה הקיומית אל חיינו
זה היה שבוע שחשף לישראל ולעולם נתניהו שטרם הכרנו: מזכיר יותר מכל מאמן של קבוצת כדורגל שסופגת רצף של הפסדים, אבל לא מסוגל לבצע שינויים בסגל. נדמה שהפעם אפילו מתנגדיו מתקשים לשמוח, אולי כי הכישלון שלו החזיר לחיינו חרדות שהכרנו רק מדור ההורים
רביב דרוקר זיכה את אבי חימי בתחקיר מרתק. הבעיה היא שחימי יצא רע גם ממנו
התחקיר המצוין של "המקור" הציג לנו את עו"ד אבי חימי כקורבן לכאורה של האשמת שווא שאין קשה ממנה. מה שמקומם הוא שגם אם נקבל את הטענה הזאת במלואה, נגלה שחימי הקורבן לא חושב לרגע על הנער שהיה עלול לעמוד לדין בפני מי שעליה המליץ לשיפוט
תמיר סטיינמן, אם רצונך בכבוד אמיתי, אתה מוכרח לסרב להנחות את טקס הדלקת המשואות
אל תהיה כלי שרת בידי אלה שמנסים להביא דווקא אותך, כמי שמילותיהם האחרונות של הנרצחים נלחשו באוזניו, להגיש טקס הלבנה פומבי - כי דמי אחיך זועקים אליך מן האדמה. מכתב אישי למי שנבחר על ידי לשכת ראש הממשלה להנחות את טקס הדלקת המשואות
ישראל אמרה לארה"ב "תקפצי לנו". מדובר בסכנה קיומית
הכלכלה הישראלית היא חיישן עדין שמזהה רעידת אדמה גדולה, בעת שישראל פועלת נגד האינטרסים של עצמה ומעוררת נגדה את כל העולם. ביממה האחרונה ספרנו גם את אמירת סגנית הנשיא וכעת את אי הטלת הווטו במועצת הביטחון. העולם כולו נגדנו, וצביעות אנטישמית היא רק חלק מהסיפור
בני גנץ וחוק הגיוס: מותה של האלטרנטיבה לנתניהו
גנץ מאוהב בסקרים עד כדי כך שלא אכפת לו, אפילו כרמטכ"ל לשעבר, להפקיר לגורלם מאות אלפי חיילים שעומדים לספוג "ארבעה חודשים ביציאה". כשאיש גבוה עושה פוליטיקה נמוכה, סימן שהמדינה שוקעת
סרט אימה בדרייב אין: מתי ייפסק מופע האלימות השבועי של הפועל תל אביב?
שום דבר לאורך כמעט 50 שנים של אהדת ספורט, לא הכין אותי לשעתיים שבהן חרדתי לשלומו של בני, שבסך הכל הלך לראות משחק כדורסל בהיכל שלמה. על רגעי הפחד, שקר העשבים השוטים וחלקה של הנהלת הפועל תל אביב באלימות הקשה, בחוליגניזם ובברבריות של אוהדיה
באמצע הריאיון של אופירה ולוינסון עם מירי רגב הבנתי: אני מתגעגע לברקו
חיים לוינסון הוא לכאורה בן הזוג הטלוויזיוני המושלם לאופירה אסייג, אבל כמו שאנחנו יודעים ממקומות אחרים בחיים: התאמה על הנייר היא לא בהכרח מתכון לזוגיות מוצלחת. מה שבטוח הוא ששעתיים איתו גרמו לי להתגעגע לאקס המיתולוגי
אם זה היזם, אין מה לבוא בטענות לקבלן הביצוע: הכישלון של בניון
קל להאשים את אלון חזן, אבל יוסי בניון הוא האחראי. כשם שלא הצליח להתמודד עם רעשי רקע לאורך הקריירה, כך נכשל במשימה כמנהל מקצועי. והמאמן? כפי שהוכיח בהחלטה לספסל את גלוך, זה לא שהוא נפל על הדור הלא נכון - הדור הנכון הוא זה שנפל עליו
מי מסתתר מאחורי המסכה: גולדה, גדעון סער או אפי נוה?
פורים הוא חג שבו מצווה עלינו להיות בשמחה. רק שהשנה השמחה היא מאתנו והלאה. למה? די במבט חטוף ב"גיבורי" השבוע, שמשרטטים דיוקן של מדינה שאיבדה את דרכה
לא נתניהו ולא גנץ: לאזרחי ישראל מגיע מנהיג שיגיד את האמת
לאזרחי ישראל ההמומים, היה מגיע לשמוע את האמת כבר ב-8 באוקטובר. במקום זה קיבלנו סיסמאות ריקות מתוכן שהפכו לשקרים שנערמים זה על גב זה - כל הדרך בחזרה לפוליטיקה הישנה, גם על חשבון משפחות החטופים. היחידים שבעיניהם אנחנו עם אחד, הם המחבלים
על הנייר, ל"חולי אהבה" יש הכול. אבל בפועל משהו בסדרה הזו פשוט לא עובד
"חולי אהבה" שנראתה במבט ראשון כסדרה שיש לה הכל, הוכיחה שיש לה יותר מדי. מרוב עלילות משנה, כבר שכחנו לשם מה התכנסנו מול הטלוויזיה - ונשארנו עם גודש עלילתי שמוטב לשלוח לביופסיה
העולם זולל נשק וישראל מרוויחה מיליארדים, אז למה להיות עצוב?
הדוחות של ענקיות הייצוא הביטחוני בישראל מצביעים על רווחי שיא. גם מי שחושב שאנחנו בסך הכל מפיקים את המקסימום ממצב עולמי בעייתי, לא יכול שלא להביט בהכנסות העצומות ברגשות מעורבים
לא הכל זה ביבי. תהיו טובים ותצטרפו לקריאת שמע ישראל למען החטופים
הקמפיין לקריאת "שמע ישראל" למען החטופים חשף את שורשי האיבה בין המחנות בחברה הישראלית. למה אצטרף ברצון לתפילה, למרות שאיני מאמין, למה הנחת היסוד מאחורי השינוי בקמפיין היא מקוממת וגם - איך זה שכל ביטוי של מסורת הפך למגונה בעיני החילונים?