עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
מדינת ישראל נשבעה למוטט את חמאס ולחסל את סינוואר, אבל אתמול ישבו לא רק כאן אלא בכל העולם וחיכו למוצא פיו של מי שהיה לא יותר מראש ארגון טרור והפך, בחסדי ישראל, למנהיג בינלאומי. הגיע הזמן להפסיק להתווכח אם נתניהו כשיר, כשהעובדות מוכיחות שהוא פשוט לא מסוגל
זה היה אמור להיות ריאיון מפרגן שיסכל את הפייק ניוז שהופץ על שקמה ברסלר, אבל מבלי לשים לב נפלו גם המראיין וגם המרואיינת למלכודת שמדגימה איך באמת פועל מכונת הרעל, זאת שח"כ טלי גוטליב היא רק בורג קטן בתוכה
עסקת החטופים מעלה לדיון את עניין החובה המוסרית של מדינת ישראל מול פגיעה אפשרית בביטחונה. אלא שהלוואי שאפשר היה לומר שמשהו משניהם עומד לנגד עיני ראש הממשלה, שקודם מסכים ואחר כך מכחיש
מדינת ישראל שלחה לתושביה צו 8 בטחוני ואזרחי, אבל בתקציב החדש מחכים למי שהתייצבו בעיקר קיצוצים כואבים. זה היה יכול להיות מובן, אלמלא היינו בודקים גם למי החליטו להוסיף. לא תאמינו לאן הולך הכסף
אזרחי ישראל הביטו אמש בעיניים קרועות במשתתפי כנס ההתיישבות-מחדש בעזה, האנשים שעבורם המלחמה היא דרך חיים וכל קורבן שלה הוא רק שלב בדרך לקורבן הבא. הגיע הזמן שנתניהו יחליט אם הוא מנהיג פרגמטי או חמורו של הימין המשיחי
התביעה הרוסית לבעלות על אלסקה נשמעת כמו אפיזודה רחוקה, אבל יתכן שהיא קשורה למאורעות האחרונים באזורנו הרבה יותר מכפי שאנו מוכנים להודות
"אני אלחם בחמאס ואתם תילחמו בי", כך ענה אביו של מי שמעביר את שירות המילואים שלו בחופי מיאמי, למילואמיניק ששב משירות של 100 ימים. אם הוא לא היה מכהן במקביל גם כראש ממשלה, זה היה מעט פחות מדאיג
הקטארים ממשיכים לממן את חמאס, המצרים מאיימים לבל נפעל בציר פילדלפי ובירדן משיקים מסעדה לכבוד ה-7 באוקטובר. המזרח התיכון, קרוב כרחוק, מקיא אותנו מקרבו. אין סיבה להיבהל, אבל הציונות מוכרחה לחשב מסלול מחדש
הוויכוח בין מי שמאמינים ששחרור החטופים קודם לכל, לבין מי שמזכירים כי מטרתה המקורית של המלחמה היא מיטוט חמאס, היה עד כה יצרי אך תיאורטי. אם נכונות הידיעות לפיהן חמאס מוכן לשחרורם תמורת הפסקת אש של חודש "בלבד", יגיע הדיון לנקודה שאין ממנה חזרה
שתי מילים שריחפו מעל כל משדרי האקטואליה רוקנו מתוכן כמעט כל ידיעה חדשותית אחר, אבל לא הצליחו להעלים רגע נדיר שבו נשמעה יבבה בשידור, שפרצה את סכר הדמעות אצל הצופים בבית
ההחלטה להעביר כספים לרשות הפלסטינית דרך מדינה שלישית, מתמצתת את תרבות הישראבלוף שרווחה במקומותינו. אם זה לא היה כל כך עצוב, זה בהחלט היה עשוי להתחרות במערכון של הגשש החיוור. כך מבזבזת ממשלת ישראל את האשראי האזרחי העצום שניתן לה
המלחמה הדמיונית שעליה הכריז נתניהו בסוף השבוע, על מי שדורשים כביכול להפסיק את הלחימה, היא טוויסט מפחיד בעלילה. בינתיים מפיחים גנץ ואיזנקוט תקוות שווא אצל משפחות החטופים והמדינה הפלסטינית חזרה לככב בשיח. יבול של סוף שבוע נטול בשורות טובות
הכותרת והקדימונים רמזו על גילויים חדשים ותחקיר נוקב, אבל בפועל קיבלנו שיח אימהות שכולות קורע לב. הבעיה היא שאפילו את הדרמה השקטה הזאת הצליחה דדון להפר. וגם: כמה מילים על מהדורת החדשות המוקדמת הטובה ביותר שאתם לא רואים
פיטורי מוריניו מרומא, המועדון שבו היה נדמה שמצא בית, הם אולי אקורד הסיום של קריירת אימון מפוארת, שהייתה יכולה להיות גדולה אפילו עוד יותר, אלמלא ד"ר ז'וזה היה מפסיד בכל פעם למיסטר מוריניו
רשימת החללים מתארכת, אבל ראש הממשלה ושר הביטחון לא מדברים ביניהם. זה מזעזע, אבל זה בעיקר סימפטום לממשלה לא מתפקדת. החוצפה והיהירות שעד היום עלו לנו רק כסף, מתחילים לעלות גם בחיי חיילים
הפעם האחרונה שבה כינסנו את חבורת "סנהדרינק" לצילומים, הייתה אי שם בין יום הכיפורים לסוכות. מאז, כמו שבטח שמתם לב, השתנו כמה דברים... השבוע זה קרה שוב: נפגשנו במטרה להמשיך - לשתות בשביל לבכות, לשתות בשביל לשמוח, לשתות כדי לזכור, לשתות כדי לשכוח
היו מאמנים טובים לפניו ויש כאלה גם אחריו, אבל עם לכתו של דרור קשטן נדמה שנפרדנו ממשהו עמוק הרבה יותר בתוכנו: היכולת להקרין סמכות או לקבל מרות, לא רק בכדורגל אלא כמעט בכל תחום שהוא בחיינו
דו"ח מבקר המדינה על פעילות רשות המיסים הוא שם משעמם למסמך מרתק שמסביר איך העבריינים שגונבים את כולנו, משגשגים. ואנחנו נוסיף: בחסות הפריימריז, הם לא רק חומקים מעונש, אלא בעקיפין גם ממנים בכירים ומחוקקים חוקים
בהצהרתו לתקשורת אמש הבטיח נתניהו השקעות ענק בתעשיות הביטחוניות כדי להוריד את התלות במעצמות זרות. העניין הוא שהתעשייה הביטחונית נמצאת בתקופה הטובה בתולדותיה ואינה זקוקה לכסף אלא לעתודה טכנולוגית שממשלת נתניהו מחריבה בכל יום מחדש
נתניהו אלוף בלנכס לעצמו קרדיט על הצלחות, אבל התמונה שלו לצד מה שהוא כביכול ארגז סיוע רפואי לחטופים מהווה שפל חדש בתעמולה השקרית שמייצרת לשכת ראש הממשלה
הנה הפרדוקס הגדול של המלחמה הזאת: בעוד הציבור הישראלי מתפכח מאג'נדות קיצוניות ומתייצב כאיש אחד מאחורי הממשלה וצה"ל, מתברר כי מי שמנהלים את המערכה, לא יודעים מה לעשות עם התמיכה. ככה לא מנצחים - לא במשא ומתן ולא במלחמה
הנה השיטה מאחורי תקציב 2024: מכריזים על קיצוץ ענק ואז מבטלים חלק ממנו כדי ליצור מראית עין של הקלה. למרות הגירעון החמור, משרדים מיותרים לא יבוטלו וכספים קואליציוניים לא יפחתו. ככה בונים תקציב שמטרתו היחידה היא שימור הקואליציה
הספורט הלאומי בקרב הפרשנים הוא לנחש מה יעשה נסראללה בגבול הצפון. ההערכה היא שפניו אינם להסלמה, אבל שתי פגיעות מדויקות בשתי נקודות רגישות לישראל, נועדו לאותת על יכולותיו - אם ישראל היא זו שתיזום את הרחבת הלחימה
ההתחלה הייתה דווקא מבטיחה. אבל מי שראה את קליפ סיכום החודש השלישי למלחמה, מבין שבקשת וחדשות 12 חל שיבוש מושגים. אנחנו מבינים שקשה להיות איש חדשות בימים אלו, אבל הנה כותרת: גם לגננת, מטפלות ומסעדנים קשה. דעה
דו"ח מבקר המדינה על יוקר המחיה נע בין חדשות מכעיסות סתם למבעיתות ממש. למרבה החשש, הממשלה שנכשלה במלחמה בעליית המחירים היא גם זו שמנהלת את המערכה בעזה
לא רק הציבור מבולבל, אלא גם מי שמביאים לו את החדשות: דילוג מנושא לנושא והתעלמות מחדשה ביטחונית מרכזית מלמדות שגם בטלוויזיה ממהרים לחזור לשיח שלפני 7 באוקטובר
כועס, נוקם, אבל גם מבין שאין מקום אחר: ניר קיפניס היה אדם אחר לפני המלחמה. כעת, כשחלפו להם 100 ימים, הוא נמצא בגרסה אחרת של ישראלי, שיש לו יותר שאלות מתשובות. מה למדנו? פרויקט מיוחד בוואלה!
הקמפיין נגד מפקדי הצבא הוא מתוחכם בהרבה מכפי שהוא נראה ממבט ראשון. הוא צפוי להיכשל, אבל בדרך עלול למנוע את התחקיר הנוקב שמוכרח להתבצע. האם ראש הממשלה עסוק רק בהישרדות, אפילו על חשבון ביטחון ישראל?
הכשל העריכתי של "שש עם" עודד בן עמי, פליטת הפה של רביב דרוקר, גיא ורון נכנס לנעלי תמיר סטיינמן, ובכאן עדיין משדרים את המהדורה הכי מעניינת שבה אתם לא צופים. ניר קיפניס מסכם ערב ארוך מול המסך שממנו עולה בבירור שלערוצים אין כבר מה לומר במשך כל כך הרבה שעות
נתניהו עוסק ביממה האחרונה בפנטזיות על הגליה: מכזאת שתהפוך את דני דנון לגלעד ארדן ועד לכזאת שתהפוך את יחיא סינוואר ליאסר ערפאת. מדובר ביוזמות מופרכות, המעידות על הלך רוח שצריך להדאיג מאוד את אזרחי ישראל
