מושלכים לעת זקנה: כך המדינה מפקירה את הדור שבנה אותה
המלחמה האחרונה חשפה את הליקויים לא רק במוכנות העורף, אלא גם את המנגנון המסורבל של הפיצויים למי שנפגעו. במיוחד אמורים הדברים באוכלוסיית הקשישים שהופקרה על ידי מדינת ישראל
ניר קיפניס
עורך מדור הכסף והצרכנות של אתר וואלה!
עוסק בעיתונות מאז 1993. מציוני הדרך הבולטים בדרכו בתקשורת: מדור ביקורת הטלוויזיה בעיתון "גלובס", כתיבה רבת שנים על מגוון נושאים עבור מגזין "בלייזר" ועריכת מוסף העסקים השבועי של "מעריב". נוסף על עיסוקיו העיתונאיים "הרגילים", מגיש קיפניס תכנית רדיו שבועית בשם "סנהדרינק" (רדיו ת"א), העוסקת בתרבות השתייה בישראל
כל הכתבות של ניר קיפניס
תדע כל אם עברייה שממשלת ישראל החליטה לירוק בפניהם של חיילי צה"ל
יידעו כל אזרחי ישראל שבשעה שבה חיילים נופלים בעזה, מקדם ראש הממשלה חוק השתמטות בזוי, בעידוד נציגי הציונות הדתית, שיפילו ממשלה בגלל עסקת חטופים אבל לא בגלל בגידה בלובשי המדים
בלי צנזורה: האם זה המהלך התקשורתי המטופש ביותר של השנה?
מה שהיה יכול להיתפס כידיעה קנטרנית ושולית, הפך באדיבות הצנזורה לכותרת מרכזית שאין ישראלי שלא נחשף אליה. זה היה יכול להיות מצחיק, אלמלא זה היה אומר משהו על מי ששולטים במה שמותר לנו לדעת
המלחמה נגמרה, עכשיו נותר רק לראות מי יהיה האחרון שימות
ימים של סוף מלחמה הם ימים שבהם מבינים אנשים צעירים שהם כלי משחק בידי פוליטיקאים. מי שעד אתמול שיווקו מלחמה עד הניצחון, עברו לשווק את סיומה הכפוי כניצחון. החיילים מצדם יכולים להשתדל רק שלא להיות הקורבנות האחרונים
אם המדינה כל כך עשירה, איך זה שאנחנו לא גומרים את החודש?
נתוני המשק הישראלי מצוינים, על פי כל מדד. אבל אם הכל כל כך טוב, איך זה שאנחנו חרדים בכל פעם שבה אנחנו מעבירים את כרטיס האשראי בסופרמרקט? הנה כמה הסברים אפשריים
ממ"ד או מקלט? חדשות 12 לא סיפקו לנו אתמול אף אחד מהם
בשתי תכניות החדשות הנצפות ביותר בישראל שודרו שתי כתבות תחקיר בנושא שהוא אולי החשוב ביותר לצופה הישראלי. בסופן התחושה היא שלא רק הממשלה מפקירה אותנו, אלא גם התקשורת
אני כל כך עייף ממך, אמריקה: הדאגה האמיתית ממונדיאל המועדונים
חוסר העניין במונדיאל המועדונים לא קשור בהכרח ברמת הקבוצות ואפילו לא בתאוות הבצע של פיפ"א, אלא יותר במקום שבו הוא משוחק, מדינה שמעולם לא הצליחה לאמץ לחיקה את הכדורגל. יחד עם הפיכת הענף למוצר מסחרי נטו, נוצר קוקטייל רעיל שמסכן את הדבר האמיתי שיגיע בקיץ הבא
לנפתלי בנט היה דיל עם עמית סגל, אחרת קשה להסביר את הריאיון הזה
ממועמד מוביל לראשות הממשלה ששובר שתיקה אחרי חודשים ארוכים, אפשר היה לצפות להרבה יותר. למזלו של נפתלי בנט, העריכה עשתה את ההבדל בין הריאיון עצמו לכותרות שזלגו ממנו למהדורה המרכזית
כורתים את הענף: ישראל השמידה את הגרעין האיראני, וירתה לעצמה ברגל
מדינת ישראל מפגינה את עליונותה בשמי איראן, עליונות שהתאפשרה בעיקר בזכות הפער הטכנולוגי שהשכלנו לפתוח מאויבינו. במקביל מחבלת הממשלה, באמצעות תקציב המדינה, בדור העתיד של המדענים, לוחמי הסייבר והטייסים. וגם: החלונות שלי כמשל על מצב העורף
סמוטריץ' מגלה לפטריוטים את האמת המרה שנתניהו מסתיר על המלחמה בעזה
תכנית הדגל של ערוץ 14 הפכה למקום שאליו מגיעים כדי לנסות חומרים לקראת הבחירות. אתמול היה תורו של סמוטריץ' - ומה שהוא אמר צריך להדיר שינה מעיניה של כל אם לחייל בצה"ל
נס לא קרה לנו: מה אנחנו (לא) יודעים באמת על המלחמה מול איראן?
שש אחרי המלחמה: ראש ממשלה נואם כמו מנהיג ערבי, הרמטכ"ל כמו פוליטיקאי, טראמפ משפיל אותנו בפני כל העולם, הציבור מפוחד ואיראן נהנית מהספק. כמה נקודות למחשבה ביום שאחרי, זה שבו התבשרנו גם על נפילת שבעה לוחמים בעזה
יהיה טוב? סמוטריץ' בורח מאחריות אל מחזות האשליה
שר האוצר של מדינת ישראל מתנהג כמו ילד שמיהר לצאת מהממ"ד בטרם התקבל אישור מפיקוד העורף. כרגיל הוא מקווה לטוב, אבל האם יש לו על מה להתבסס?
שלום באספמיה: הימין בישראל נדבק מהשמאל בחזון אחרית הימים
רגע של חישוב מסלול מחדש על ידי כל המעורבים במלחמה באיראן, הוא הזדמנות טובה לבדוק כיצד הפך חלום השלום הלא מציאותי של השמאל, לפנטזיה ימנית מציאותית עוד פחות
נמאס מהדמעות המזויפות של "רוקדים עם כוכבים". מאכילים אותנו בצואה רגשית
"רוקדים עם כוכבים" הייתה אמורה לפתוח לנו חלון בממ"ד, כדי שנתאוורר מעט. במקום זה היא ניסתה לרגש בכוח, עד שהתעצבנתי אפילו על אמיר שורוש. למה לא לתת לנו בידור קל כשזה בדיוק מה שאנחנו צריכים? למה להעמיס על מציאות חיינו הלא פשוטה את כל השמאלץ הזה?
כמה עולה המלחמה?
התקיפה באיראן היא כורח המציאות, בלי קשר לעלותה. דווקא בגלל זה מצופה מממשלה שיודעת להגיד "לא" לוויטקוף, לגלות את אותה תקיפות גם מול גפני. הבעיה היא שהכלכלנים באוצר מזינים אותה בניירות עבודה שמשקפות את הקפריזות של שר האוצר
מדינה מפוצלת: "סינדרום נתניהו" לא עוזב אותנו אפילו בשיא המלחמה
במחנה המתנגדים טוענים שהמתקפה באיראן נועדה להרחיק את חקירת קטארגייט, בעוד שבמחנה המתלהבים מפרסמים כבר שטרות של 5,000 שקל עם דיוקן בני הזוג נתניהו. בתווך עומדים רוב הישראלים ששואלים אם אפשר להיות אחראי באותה המידה גם למחדל וגם להצלחה
מדינה שמונעת מאזרחיה לצאת לחו"ל, לא תהסס להלאים את החסכונות שלהם
אזרחי ישראל לא יכולים לצאת לחו"ל למרות שמטוסים מורשים להמריא מנתב"ג. מאותה סיבה בדיוק הממשלה לא תחשוב פעמיים אם וכאשר תזדקק לכספים שלמענם עבדנו כל החיים. אל תגידו "לא ידענו" ביום שבו ילאימו לכם את החסכונות
הריאיון בערוץ 14 הוכיח למי שצריך: נתניהו פתח בקמפיין הבחירות
אפשר לזעום על כך שנתניהו שוב בחר לדבר לעם ישראל דרך ערוץ הבית שלו. אפשר להשתגע מהאופן שבו הוא משפץ את ההיסטוריה, אבל בסוף מוכרחים להודות: כשנתניהו במצב רוח טוב, הוא פרופורמר ברמה של מי שהיה יכול לנצח אפילו ב"רוקדים עם כוכבים"
הזובור שרביב דרוקר עשה בשידור לארי שביט היפנט אותי מרוב תדהמה
העיתונאי ארי שביט הוזמן ל"אזור מלחמה" כדי להתווכח על נחיצות המלחמה באיראן, אבל מצא את עצמו מותקף אישית. ככה זה כששונאי נתניהו מתוסכלים נוכח מה שנראה כשעתו היפה
ואז כל החלונות בבית התנפצו: כך כמעט נשארתי מחוץ לממ"ד
זה הסיפור על הדלת שהפרידה ביני, שמספר לכם על חוויותיי מהבוקר, לבין מי שהיה עלול להיות מוטל עכשיו בתוך שלולית של דם. אתם לא מאלה שנכנסים לממ"ד? עשו טובה ולפחות קראו עדות של מי שהיה סרבן מיגון לפני שתישארו בסלון
כפכפים נגד טילים: כך הפך הפער הכלכלי לשאלה של חיים ומוות
הטור הזה היה אמור לעסוק בכפכפים שעולים אלף שקל, אלא שבסופ"ש הפך הפער הצרכני לנושא של חיים ומוות: לעשירים יש דירה חדשה עם ממ"ד והשרים מתחבאים בבונקר. ואם אתם ממוצעים או אפילו עניים? כדאי שתתפללו שלא ייפול עליכם טיל
המלחמה היא קזינו וכולנו ז'יטונים: ההימור הגדול של נתניהו
אפשר שלא הייתה לו ברירה אחרת, אבל ראש הממשלה לקח את ההימור הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל מאז הכריע דוד בן גוריון בעד הקמתה. כדור הרולטה מקפץ בין בת ים לטהרן, כשבוושינגטון עוקבים בעניין
תקיפה באיראן: הרחוב שלי התמלא באנשים מודאגים אך מחייכים
חגיגות הגאווה לא יתקיימו, אבל המצעד האנושי שמילא את הרחוב בשעה מאוד לא שגרתית, הפתיע לטובה: הנה שוב הצליחו אויבינו במשימה שבה נכשלים מנהיגינו - לאחד את עם ישראל
בין ייבוש עזה לטיסה לארגנטינה: הבושות שהממשלה עשתה לנו
תחת ממשלה שנשבעה לעצור כל תמיכה ברצועה, מועברים מאות מיליוני שקלים מקופת המדינה למזון עבור עזה. מה שנשמע כמו סאטירה פוליטית, הוא פשוט המציאות; עוד מאירועי הממשלה המביכה: סמוטריץ' הכריז על "החלטה אסטרטגית". איזה ספין ירוד
אחי הנופל הבא, סליחה מראש על מדינה שלא תהיה ראויה לזכרך
במשך שעות התנהל קרב בלימה נגד פיזור הכנסת. המשותף לכל ה"לוחמים": איש מהם לא בילה אפילו דקה בשדה קרב אמיתי, כמו זה שהם שולחים אליו את מי שכן מתגייסים. אדלשטיין יצא נבל או טיפש, מאחרים ממילא לא היו ציפיות. סיכום של מסמך הבנות שלא שווה את הנייר עליו נכתב
רוצים לשטח את עזה? סבבה, רק אל תגידו "לא ידענו"
יכול להיות שזוועות 7 באוקטובר מצדיקות כל מחיר שצה"ל גובה עתה מעזה, אבל כמה מאזרחי ישראל יודעים באמת מהו המחיר האמיתי שמשלמת האוכלוסייה? סקר מקיף מלמד שרובנו מעדיף שהתקשורת פשוט לא תספר, והיא מצדה מתמסרת להדחקה בשמחה. דעה
חתונת השנה מתקרבת: האם נתניהו יעז לעשות מה שעשה לפיד?
למה תעשיית החתונות מייצרת אירועים משוכפלים, כמה רושמים על הצ'ק, מה הופך מתנה לגיטימית לתרומה אסורה - וכל מה שצריך לדעת לקראת חתונת השנה של אבנר נתניהו ובח"לתו, אלא אם כן נועה קירל ודניאל פרץ יחליטו לגנוב את ההצגה
בא מאהבה: הסוד של אדיר מילר שגורם לנו לסלוח לו על הכל
הוא היחיד שיכול לעשות גם תנועה של קוף למישהי שצועקת שהיא מבת-ים וגם לדמיין משפחה אשכנזית בשואה, שמפחדת לאחר לרכבת. זה מצחיק, רק חבל שהאריזה המרושלת של קשת לא כיבדה את המעמד
זאת הסיבה שבגללה נתניהו לא יצליח לפתור את המשבר הקואליציוני?
ההערכה במערכת הפוליטית היא שנתניהו יצליח לפתור או לכל הפחות לדחות את המשבר שאמור לקחת אותנו אל הקלפי. למרות זאת, אם ייכשל הפעם, זה בדיוק בגלל הסיבה הזאת. תחליטו לבד האם מדובר בצחוק הגורל או ביד אלוהים
לממשלה כנראה יש מספיק כסף למלחמה ומספיק חיילים שימותו בה
שתי הצבעות: אחת בממשלה והשנייה בוועדת חוץ וביטחון, משקפות את שני המשאבים שהממשלה הזאת נחושה לבזבז: את הכסף של הציבור המשרת ואת החיים שלו